מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמטרתה לדחות בשבועיים – מ-30 באפריל ל-15 במאי – את תחילת שידוריו של תאגיד השידור הציבורי. ההצעה התקבלה בתמיכתם של 35 חברי כנסת, בעוד 28 התנגדו. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נכח בהצבעה. לפני ההצבעה הודיעה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), כי האופוזיציה מסירה את כל ההסתייגויות להצעת החוק.
האופוזיציה הגישה עשרות הסתייגויות, מהן 43 התקבלו. כל הסתייגות מזכה את המגיש אותה לנאום במליאה במשך חמש דקות. מאחר שכל 54 חברי הכנסת מהאופוזיציה חתומים על כל ההסתייגויות, הדיונים היו אמורים להימשך עד ל-30 באפריל – המועד המקורי בחוק לתחילת השידורים. כדי למנוע זאת, השתמשה הקואליציה בסעיף 98 של תקנון הכנסת, לפיו היא כופה את סדרי הדיון למורת רוחה של האופוזיציה. עם זאת, כאמור, הסירה האופוזיציה הסירה לבסוף את כל ההסתייגויות.
דיון המליאה בהצעת החוק החל אתמול בשעה 12:00, ונמשך עד לנאומי הסיכום של יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) ושר המדע והטכנולוגיה ח"כ אופיר אקוניס, שהחלו בשעה 22:30.
בפתח הדיון הציג את ההצעה יו"ר הוועדה המשותפת לכנסת וכלכלה שהכינה את החוק, ח"כ דוד ביטן (הליכוד). לדבריו, "אם אנחנו לא נצליח להעביר את החוק שמשנה את מבנה התאגיד, אז כמובן שהתאגיד יתחיל לעבוד ב-15 לחודש בדיוק כמו שהוא התכוון לעבוד ב-30 לאפריל" אמר ביטן, "הדחייה היא דחייה סבירה והגיונית, קצרה ביותר. אני חושב שהיא קצרה מדי כדי להעביר את החוק השני, אבל בשלב הזה זה מה שאנחנו הצענו, ואני מקווה שנוכל לאשר את החוק השני, שהוא חוק שישנה את מתווה התאגיד".
במהלך הדיון, מספר עובדים מהתאגיד שנכחו ביציע האורחים הניפו שלט עם הכיתוב "דחייה לדורות", והוצאו מהאולם ע"י הסדרנים. סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שניהל את הישיבה אמר כי הוא מקווה "שהם לא הובאו לכאן על ידי חברי כנסת".
"הדיון נראה טכני – דוחים את הפעלת התאגיד ב-15 יום, אבל זהו מאבק עקרוני על חירות הביטוי ועל מעורבות הממשלה, על דחיפת אצבעות ראש הממשלה לתוך סדר היום הציבורי, כמי שמנסה לכופף את אופן העברת המידע לציבור" אמר הרצוג, "'השידור הציבורי' הוא ביטוי. משמעותו מערכת של תכנים בכל תחומי חיינו, שלא ממומנת על ידי כספים פרטיים אלא בלתי תלויה ויכולה לשקף מגוון נושאים שלא עונים על צורכי רייטינג, עולמות תוכן שלא זוכים לתשומת לב בשידור המסחרי. לחם ושעשועים להמונים זה מפתח לעיוות השיח הציבורי. ערוץ 2 ו-10 נאבקים בנכונות השלטון להכפיף אותם אליהם. זה לא יום קל. בנושא הצורך לדאוג לעובדים שלא נקלטו בתאגיד – אני מברך על הסיכומים שהושגו".
השר אקוניס, בחר לתקוף בדבריו את התנהלותה של סיעת יש עתיד בסוגית השידור הציבורי. "לזכותה של מרצ – אני משבח את עמדתה נגד החרבת רשות השידור. התנגדתם ב-2014. לא כמו 'יש עתיד' שהיא ים של צביעות" אמר השר, "אני התנגדתי כסגן שר ב-2014 להצעת הממשלה, שהובילה יש עתיד, להחרבת רשות השידור ההיסטורית, שליוותה את הסיפור הציוני מאז 1936. נמאס מהצביעות של יש עתיד. אני הזהרתי בזמנו את ראש הממשלה ואת השר גלעד ארדן (שר התקשורת דאז, ד.ר.) ואת יו"ר סיעת יש עתיד שהחקיקה אז אין לה היתכנות. לא מקימים שידור ציבורי בתשעה חודשים. עמדתי לא התקבלה, על אף תחנוני לח"כ קארין אלהרר (מסיעת יש עתיד, ד.ר.) שעמדה בראש הוועדה המיוחדת. ביקשתי לשנות את החוק הרע הזה. קיבלתי את עמדת הרוב".
מוקדם יותר הגישו אתמול שלוש חברות כנסת מהמחנה הציוני – ח"כ סתיו שפיר, ח"כ קסניה סבטלובה וח"כ יעל כהן פארן – עתירה לבג"ץ בבקשה להוציא צו מניעה ולעצור את הדיון בכנסת, בטענה כי השימוש שעשתה הקואליציה בסעיף 98 "נעשה למרות שאין כל בהילות של ממש להעברת החוק בכנסת בהליך רגיל". מנגד, טען היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, כי יש לדחות את הבקשה משום שהאופוזיציה לא הסכימה לשום הסדר שיאפשר את העברת החקיקה עד ה-30 באפריל, ולכן נעשה שימוש בסעיף החריג. בג"ץ דחה את העתירה.
לפני ההצבעה התייחס יו"ר הכנסת, ח"כ יולי יואל אדלשטיין, לעתירה, וציטט את דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אשר גרוניס, על עתירות העוסקות בהליך החקיקה. "כל המתמצא בעשייתו השיפוטית של בית משפט זה ודאי יודע כי בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהיקף העתירות המוגשות לבית המשפט העליון על ידי סיעות של הכנסת ועל ידי חברי כנסת. ההחלטה היום קבעה כבג"ץ לא רואה לנכון לתת צו ביניים להתערבות בהליכי החקיקה".
הצעת החוק קובעת כי יש לדחות את מועד תחילת חוק תאגיד השידור הציבורי הישראלי ליום י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), ולערוך את ההתאמות הדרושות בתקציב של התאגיד נוכח דחיית המועד. עלות התיקון האמור מוערכת בכ-17 מיליון שקלים למימון המשך הפעלתה של רשות השידור למשך שבועיים נוספים. בהתאם לסיכום בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, המקור התקציבי לכך ייקבע בדיון בין משרד האוצר למשרד התקשורת.
כזכור, בתחילת השבוע, לאחר משא ומתן ממושך ובצל איומי שביתה במגזר הציבורי, הגיעו ההסתדרות ומשרד האוצר להבנות בנוגע לעתידם של עובדי השידור הציבורי, שכללו את הגדלת שיעור עובדי רשות השידור שייקלטו בתאגיד ואת קליטתם של עובדים אחרים בשירות המדינה.
