שנת 2025 עשויה להיזכר כרגע ההיסטורי שבו ההבטחות הגרנדיוזיות שנקשרו ל-AI פגשו בעוצמה מלאה את מורכבות החיים האנושיים. כדי להבין את היקף השינוי, די להביט בסקר של גאלופ שהתפרסם בדצמבר האחרון, ומעלה כי השימוש בבינה מלאכותית במקומות עבודה כמעט והוכפל בשנתיים האחרונות בארצות הברית. הטכנולוגיה הפכה עבור מיליונים רבים מהתפתחות בעלת נופך עתידני לחלק מהיומיום, אך המעבר הזה לא חלק, ורבות מהשלכותיו עוד לא ידועות. 

השיח בשנה החולפת עבר יותר ויותר מהשאלה "מה AI יכול לעשות?" לשאלה "מה AI עושה בפועל, כשהוא פוגש את העולם שמחוץ לשבבים?" זו הייתה שנה של מתח מתמיד בין חזונות אוטופיים ופחדים דיסטופיים למציאות של יישומים חלקיים, בעיות בלתי צפויות, ומחירים כלכליים וסביבתיים שכבר החלו להתממש.

רפואה: "סוף לסרטן" ודליפת נתונים

תחום הרפואה המחיש בצורה החדה ביותר את הפער בין ההבטחות המפליגות שמפזרות חברות הענק לקשיי היישום. דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, חזה כי ניתן יהיה "לשים סוף למחלת הסרטן תוך חמש שנים", ומנכ"ל 'אורקל', לארי אליסון, הציע להשתמש בכלי OpenAI כדי ליצור חיסון לסרטן. תחזיות אלו קיבלו חיזוק מהתקדמות טכנית מרשימה: מודל o1 של OpenAI, למשל, השיג ציון של 96.0% במבחן הידע הקליני MedQA, מה שמצביע על יכולת כמעט-אנושית בעיבוד ויישום של טקסטים רפואיים. אך לשימוש בבינה מלאכותית לצרכים רפואיים יש היבטים זוהרים הרבה פחות.

את מורכבות השילוב של AI ברפואה אפשר להבין דרך המקרה של חברת 'קייזר פרמננטה'. החברה התמודדה ב-2023 עם שביתת עובדי הבריאות הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב, ובדיוק באותו הזמן חתמה על הסכם עם חברת 'נאבלה', המציעה כלי בינה מלאכותית לאנשי הרפואה. העובדים שבתו בשל שחיקה ועומס בלתי נסבל, והעסקה עם חברת ה-AI נועדה להציע דרך לפתרון, גם אם חלקי. מדובר בעיקר על האצתן של משימות מייגעות, כמו סקירת צילומי בדיקה ותמלול שיחות עם המטפלים.

אך השימוש בבינה המלאכותית לתיעוד רפואי, שעשוי להקל על העובדים, מעלה חששות כבדים בנוגע לפרטיות ואבטחת המידע. ההקלטות נשלחות לעיתים קרובות לעיבוד בענן אצל ספקים חיצוניים, ללא שקיפות מלאה לגבי משך שמירתן או זהות הגורמים החשופים להן. כמו כן, קיימים סיכונים משמעותיים לדיוק הקליני עקב "הזיות" ה-AI, כלומר המצאת פרטים והשמטת מידע חיוני. אלו עלולים להוביל לאבחנות או לתוכניות טיפול שגויות. קיימות גם הטיות במודלים המביאות לשיעורי שגיאה גבוהים יותר עבור מטופלים מקבוצות מיעוט, או בעלי מבטאים מסוימים.

יתרה מכך: ב-2025 התגברה המגמה של שימוש בצ'אטי AI בידי אנשים פרטיים במטרה לקבל ייעוץ רפואי, ואף טיפול נפשי. זה כרוך בסיכונים: מחקרים מצביעים על כך ששימוש ב-AI כתחליף למטפל אנושי עלול לגרום נזק נפשי. דו"ח מכון 'AI Now' מ-2025 אף הזהיר מפני סכנת "דליפה", בשל כך שמודלי AI "זוכרים" ועלולים לחשוף מידע רגיש שהוזן להם, כולל נתונים רפואיים אישיים.

עבודה: המנהלים מתקשים להיפטר מהעובדים

מנהלי חברות רבים קידמו ב-2025 נרטיב שהעובדים יוחלפו בקרוב בבינה מלאכותית. בכתבה מיולי האחרון ב'וול סטריט ג'ורנל', שכותרתה 'מנכ"לים מתחילים לומר את החלק השקט בקול רם', צוטט מנכ"ל פורד שחזה כי AI יחליף "ממש מחצית מכלל עובדי הצווארון הלבן". מריאן לייק, מנכ"לית חטיבת הצרכנות והקהילה של בנק JPMorgan Chase, צפתה ירידה של 10% במצבת כוח האדם התפעולי. אך עובדי הצווארון הלבן לא חוו עד כה פיטורים המוניים, אלא הקפאה איטית ומטרידה של הזדמנויות, עטופה בעמימות תאגידית.

המגמה הבולטת ב-2025 הייתה האטה בגיוס העובדים. הוול סטריט ג'ורנל דיווח בדצמבר כי "הגיוס בתעשיות רבות המעסיקות עובדי צווארון לבן נחלש השנה". חברות העדיפו להקפיא משרות קיימות במקום לפטר עובדים, מתוך הבנה שהחלפתם באוטומציה מלאה עדיין רחוקה.

במחקר 'עתידה של העבודה עם סוכני AI' נחשף פער בין רצון המנהלים להפוך תפקידים לאוטומטיים באמצעות AI לבין מה שהעובדים מוכנים לקבל, ומה שכלי ה-AI הנוכחיים מסוגלים לבצע. העובדים רוצים במקרים רבים לשמור על שליטה, והטכנולוגיה עדיין לא בשלה מספיק להחליפם במשימות מורכבות. למעשה, לעיתים העובדים רואים משימות מסוימות כמפתח לביטוי עצמי למרות שבינה מלאכותית יכולה להן; ואילו משימות אחרות, שהעובדים דווקא היו שמחים לוותר עליהן, עדיין דורשות פעולה אנושית.

מהמחקר עלה גם שהמשימות שאפשר להחליף כיום נעשות בעיקר בידי עובדים בדרגים נמוכים. ההבטחות של מנהלים להפוך את תפקידיהם של עובדים משכילים ובעלי ניסיון לאוטומטיים, ובכך לחסוך סכומי עתק לחברות, עדיין רחוקה מהמציאות.

במקרים שבהם כן פוטרו עובדים, עלה החשד שהנהלות משתמשות ב-AI כתירוץ למהלכים שנעשו מסיבות אחרות. לפי דו"ח של מכון המחקר 'AI Now', "פתרונות בינה מלאכותית משמשים לעתים קרובות כצינור להפעלת מדיניות צנע תחת שם אחר". נרטיב זה התגלה כיעיל במיוחד עבור חברות ש"שרפו" מיליארדי דולרים. הכרזות על "מעבר ל-AI" יצרו הצדקה עתידנית לקיצוצים, שאחרת היו עלולים לאותת למשקיעים על מצוקה פיננסית.

תוכנה: טבלאות האקסל שורדות במפתיע

עבור עובדי הייטק ותחומים נוספים שעובדים עם תוכנה, הציפיה הייתה לשינוי חד במיוחד. התחזית הייתה שעורכים, מעצבים ומתכנתים יזנחו לחלוטין את כלי התוכנה המוכרים לטובת כלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המציעים ממשק שיחה פשוט. אך ב-2025 התבררה תמונה מורכבת יותר. הבינה המלאכותית מצוינת לסיעור מוחות, סיכום טקסטים, ויצירת טיוטות ראשוניות, אך אנשי מקצוע עדיין פונים לטבלאות ותוכנות עריכה מסורתיות כאשר נדרשים דיוק, שליטה ואמינות. 

הסיבה המרכזית לכך היא חולשה מובנית של מודלי שפה גדולים במשימות הדורשות דיוק לוגי, ואפילו חישובים מתמטיים. החוקרת אמילי בנדר הסבירה כי הבינה המלאכותית היא למעשה "תוכי הסתברותי" (Stochastic parrot): מצטיינת בחיבור רצפים וניחוש סטטיסטי של הצפוי לבוא, אך ללא הבנה אמיתית של המשמעות. דו"ח אינדקס ה-AI של אוניברסיטת סטנפורד הרחיב על כך: המודלים "לעתים קרובות נכשלים בפתרון מהימן של משימות לוגיות, כגון חשבון ותכנון. זה משפיע על אמינותן של מערכות אלה, והתאמתן ליישומים שיש בהם סיכון". 

זו הסיבה שטבלת אקסל מסורתית עדיין אמינה יותר לחישובים, ושלא כדאי לסמוך על ChatGPT כשמבקשים להמיר תאריך לועזי לעברי. הכלים שקדמו למודלי השפה הגדולים עדיין מתאימים יותר למשימות שדורשות בעיקר יכולת מספרית ולוגית. מודלי השפה גם לא משתווים לבני אדם במשימות המבוססות על כישורים חברתיים ואמפתיה.

ההישענות על כלי AI למשימות שאינן מתאימות להם עלולה להוביל לירידה באיכות העבודה. משתמשים מנוסים החלו להבין זאת ולפתח אסטרטגיות עבודה היברידיות. כפי שניסח זאת אחד מאנשי המקצוע שנסקרו בסקר "עתידה של העבודה': "לעולם לא אשתמש ב-AI כדי להחליף אמנים… [אלא] לשימוש אישי בניהול פרויקטים… או לשיפור הכתיבה שלי." 

תחבורה: נסיעה בטוחה יותר. בדרך כלל

במשך שנים, הדיון סביב רכבים אוטונומיים התמקד בחשש מתאונות קטלניות שייגרמו בידי מכונות שנוהגות בכוחות עצמן. נתונים שהחלו להצטבר מעידים שהחשש הזה לא מוצדק ברמה הסטטיסטית, אך גם על מגבלות מובנות ביכולת ה-"חשיבה" וההסתגלות של המודלים, שיכולות לעלות במחיר כבד במקרי קצה.

מחקרים השוואתיים הראו באופן עקבי כי רכבים אוטונומיים בטוחים יותר מנהגים אנושיים. מחקר מקיף על רכבי Waymo, חברת המוניות הרובוטיות של גוגל, מצא כי מוניות אוטונומיות היו מעורבות בתאונות שגרמו לפציעות בשיעור בין 51% ל-76% פחות מהנהג אנושי הממוצע. מחקר נוסף התייחס לתביעות ביטוח, והראה ירידה של 88% בתביעות נזקי רכוש בזכות הנהיגה האוטונומית, מה שמצביע על נהיגה זהירה ועקבית יותר במידה משמעותית.

הבינה המלאכותית מתפקדת טוב להפליא בסיטואציות צפויות החוזרות על עצמן, באופן שמזכיר למשל מערכת טייס אוטומטי, שפועלת לאורך כל הטיסה – מלבד בדקות הספורות שבהן הטייס האנושי מתמודד עם רוחות מפתיעות או נחיתה מורכבת. עקביותן של המכונות עולה בהרבה על זו של בני האנוש, אך מגבלותיהן מתגלות במצבים בלתי שגרתיים שהמודלים לא אומנו עליהם.

האם המגבלות האלו טבועות בטבע של מכונה, לעומת אדם? לכל הפחות, מתברר כי היכולת לפעול בנסיבות שגרתיות לא מספיקה מול אתגר הדורש אלתור וחשיבה לוגית מורכבת. חוקרים מהרווארד, קורנל, ו-MIT אימנו מודל AI לנווט ברחובות ניו יורק על בסיס נתוני ניווט ממוניות בעיר. בנסיבות התואמות את נתוני האימון, המודל הצליח לחקות את החלטות הניווט של נהגי המוניות בדיוק של כמעט 100%. אך בהסתכלות על מפת הרחובות שבנה המודל ב-"הבנה" שלו, רואים שהיא מלאת קשקושים וחיבורים פרועים.

כלומר, במודל נבנה מכלול ניחושים מספיק קרוב למציאות כדי לשכפל את החלטות הניווט שהוזנו בו, אבל דיוק "הבנתו" לא הגיע לרמה שתתאפשר למודל להתמודד עם מחסומים ושינוי מסלול בלתי צפויים. כפי שנכתב באינדקס ה-AI של סטנפורד, "חשיבה מורכבת נותרה בעיה".

העתיד: צמיחה עולמית או לולאת הזיות

הבינה המלאכותית מבטיחה לכאורה לפתור את הבעיות הגדולות ביותר של האנושות. אך המרדף אחר יכולות-על שיביאו לשם מגלם עלויות סביבתיות וכלכליות, וסיכונים לקריסה של הטכנולוגיה לתוך עצמה.

מודלי השפה הגדולים דורשים כמויות אדירות של אנרגיה ומים. לפי דו"ח אינדקס ה-AI של 2025 אימון מודל Llama 3.1 405B של חברת 'מטא' פלט כ-8,930 טון פחמן דו-חמצני, כמות דומה לפליטה השנתית של כפר בן 500-1,000 נפשות. המירוץ לפיתוח והפצת מודלים גדולים מעלה מחירי חשמל ברחבי העולם ומחריף את משבר האקלים.

סאם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מדגיש את התקרבות האנושות לדבריו לבינה מלאכותית כללית (AGI) – שתשתווה או תתעלה על בני אדם במגוון אדיר של משימות. אך מנכ"ל 'מיקרוסופט', סטיה נאדלה, הציע אמת מידה שקל יותר לבחון. לפי נאדלה, הצלחת הבינה המלאכותית תימדד ב"צמיחה כמו במהפכה התעשייתית. טענות לציוני דרך לקראת AGI זה נשמעות לי כמו בוחן שטותי. הבוחן האמיתי הוא – כלכלת העולם צומחת ב-10%". באוקטובר דיווחה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) תחת הכותרת "צמיחה גלובלית נשארת שקטה" כי צמיחתה של הכלכלה הגלובלית בשנת 2025 משוערת כ-3.2%.

למרות הערכות שווי אסטרונומיות, דו"ח 'AI Now' מזהיר כי "תעשיית ה-AI עומדת על קרקע רעועה יותר ממה שנראה". חברות מובילות "מדממות מזומנים" בלי הפסקה. חברת אנת'רופיק (של המודל 'קלוד') "שרפה" 5.6 מיליארד דולר השנה, אך הוערכה בשווי של 61.5 מיליארד דולר. מודל עסקי המבוסס על השקעות עתק ללא הכנסות יציבות אינו בר-קיימא בטווח הארוך.

תרחיש האימים האירוני ואולי המפתיע ביותר זה שבו הבינה המלאכותית "תאכל את עצמה". מודלי השפה הגדולים, שמניעים את מהפכת ה-AI, קיימים בזכות כמויות ענק של נתונים. דרך הנתונים האלו בני האדם מתווכים למודל את העולם, פרט אחר פרט. המידע הזה קיים בזכות תוכן שאנשים העלו לרשת האינטרנט. אך מה קורה כשהאינטרנט מפסיק להיות בעיקר ספרייה ליצירות אנושיות, ומתמלא בתוכן שנוצר בידי AI?

כיום אתרים המאפשרים למשתמשים לפרסם תוכן מוצפים בכמויות אדירות של תוכן שמיוצר ב-AI, לרוב באיכות ירודה, תופעה המכונה "AI slop". נכון לאוקטובר 2025, ייתכן כי יותר ממחצית המאמרים בלינקאין נכתבו ב-AI, ותשעה מתוך מאה הערוצים הגדלים הכי מהר ביוטיוב מפרסמים תוכן שיוצר אך ורק ב-AI. אפילו באותם כתבי עת שבהם בני אנוש חוקרים את הבינה המלאכותית, 73% מתקצירי המחקר נכתבו בידי הבינה המלאכותית.

בגלל המוכנות של בני אדם להפיץ "זבל AI" באינטרנט, עולה הסיכון שאימון המודלים יתבסס על קלטים שהם לא פרי ידי אנוש, ולכן לא מתארים ישירות את העולם. כך עלולה להיווצר לולאה שמעצימה יותר ויותר "הזיות" וחוסר דיוק, ובסופו של דבר להביא לתוצאה בלתי קשורה לחלוטין למציאות. דו"ח 'AI Index Report 2025' מסביר שתהליך כזה עלול להוביל ל-"הידרדרות באיכות הפלט", תופעה המכונה "קריסת מודל", מה שמאיים על עצם יכולתן של מערכות ה-AI לתפקד.

לא "סוכן" עצמאי אלא טכנולוגיה חברתית

השימוש הגובר בבינה מלאכותית בעולם מלווה בשיח שמציג אותה כמעט ככוח חייזרי שנחת בכדור הארץ, וצריך להבין האם הוא בא לעזור לאנושות או לשעבד אותו. אך מכיוון שמודלי שפה גדולים תלויים לחלוטין בקלט של מילים ומחשבות אנושיות, לא ברור שמדובר בכוח כה נפרד מבני האדם. אל מול הדיכוטומיה של גאולה או אסון, צוות חוקרים בהובלת הנרי פארל באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב מציע גישה אחרת.

במאמר שפורסם במרץ האחרון תחת הכותרת 'מודלי AI גדולים הם טכנולוגיות תרבותיות וחברתיות', הם שוללים בתוקף התייחסות ל-AI כ"סוכן" בפני עצמו, או לשיח פשטני על "קרב בין מכונות לאנשים". לטענת החוקרים, מודלי הבינה המלאכותית הם כלים חדשים ש"מאפשרים לבני אדם לנצל מידע שצברו בני אדם אחרים", המצטרפים לכלים נוספים שבני אדם פיתחו לאורך ההיסטוריה כמו הכתב, הדפוס, המדינה וכלכלת השוק.

החוקרים מסבירים כי לצד היכולת לנהל חברה מורכבת ומאורגנת יותר, כל 'כלי תרבותי' חדש מלווה בהשלכות חברתיות ופוליטיות, ומשפיע על יחסי הכוח בחברה. מול אותן השלכות משתמעות שאלות דחופות על צדק, חינוך ובריאות בעידן החדש שנוצר. כיום עולות שאלות כמו "כיצד מערכות בינה מלאכותית ישפיעו על השאלה מי יקבל מה?", "מה יהיו ההשלכות שלהם על הקיטוב בחברה?", ו"האם אפשר לפתח אותן יכולות חדשות כך שיגבירו את היצירתיות האנושית במקום להקהות אותה?"

בתגובה לכלים התרבותיים החדשים, פותחו במשך ההיסטוריה מגוון מוסדות שנועדו למתן את האתגרים החדשים שהתגלו בחברה. למשל, במקרה של טכנולוגיית הדפוס, מדובר בין היתר בעורכים, ביקורת עמיתים, חוקי לשון הרע וחינוך לאוריינות. מנקודת המבט הזו אפשר לראות בעליית בינה המלאכותית חוליה אחת בשרשרת נקודות מפנה בתולדות האנושות. נקודות שבהן עולה מחדש השאלה האנושית ביותר – איך צריכים להתנהל היחסים בין אדם לאדם.