מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026 ברוב של 62 חברי כנסת נגד 55, לאחר מתיחות סביב תמיכת הסיעות החרדיות בחוק בשל המחלוקת על חוק הפטור מגיוס לחרדים. ההצבעה התקיימה כמעט חודש לאחר תחילת שנת התקציב, על רקע מתיחות פוליטית ממושכת בין הקואליציה למפלגות החרדיות סביב חוק הגיוס. עוד אושרו החקיקה הנלווית לתקציב – חוק ההתייעלות וחוק התוכנית הכלכלית, שכוללים רפורמות רבות ומהווים את 'חוק ההסדרים', והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית ('חוק המסגרות').

מלבד חברי מפלגות הקואליציה הנוכחית (הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית והימין הממלכתי), תמכו בתקציב גם עשרת חברי הכנסת מסיעת ש"ס, מלבד יו"ר הסיעה אריה דרעי שלא נכח, וכן ארבעת חברי הכנסת של סיעת דגל התורה – משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. לעומתם, שלושת חברי הכנסת מאגודת ישראל, הסיעה השנייה ב'יהדות התורה, הצביעו נגד התקציב: יצחק גולקנופף, יעקב טסלר ומאיר פרוש. גם ח"כ אבי מעוז ממפלגת נעם, שפרשה מהקואליציה, הצביע נגד התקציב. מלבד דרעי, גם חברי הכנסת יאסר חוג'יראת מרע"ם ואליהו רביבו מהליכוד נעדרו מההצבעה. תוצאות ההצבעה על חוק המסגרות היו זהות לחוק התקציב.

עם זאת, חלק מחברי הכנסת שתמכו בתקציב נעדרו מההצבעה על חוקי ההסדרים, והם עברו ברוב נמוך יותר: 59 קולות לחוק התוכנית הכלכלית ו-58 לחוק ההתייעלות הכלכלית. הנעדר הבולט מההצבעות הוא שר החקלאות אבי דיכטר מהליכוד, לאחר שהתנגד לרפורמה בענף החלב שכלולה בחוק. עוד נעדרו מההצבעות רה"מ נתניהו ומשה גפני מדגל התורה, ואורי מקלב מדגל התורה נעדר מההצבעה על חוק ההתייעלות.

התקציב לשנת הכספים 2026, שאושר בקריאה ראשונה, יעמוד על כ-659 מיליארד שקלים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג במליאה את עיקרי התקציב ואמר: “גם השנה, הלב של התקציב הזה הוא משרתי המילואים ובני משפחותיהם. אנו עוטפים גם את אנשי הקבע שמבצרים את נצח ישראל. המשרתים הם עמוד השדרה של האומה ואנו כאן כדי לוודא שהוא מקבל כל מה שמגיע לו”.

לדבריו, "נתוני המאקרו שלנו לא פחות ממדהימים. אחרי שנתיים של מלחמה יקרה מדינת ישראל היא מעצמה של עוצמה. אנו חוזים בשנה הקרובה צמיחה של 5.2% בתוצר. האינפלציה חוזרת לטווח היעד, בין 2% ל־2.5%, אנו בולמים את יוקר המחיה ושומרים על ערך הכסף של אזרחי ישראל".

סמוטריץ’ הוסיף כי "המטבע שלנו מפגין עוצמה יוצאת דופן מול הדולר ונסחר בשער היסטורי, היום פחות משלושה שקלים ו־10 אגורות. כאשר השקל חזק – המחירים יורדים. תפקיד התקציב הזה הוא שהנתונים הפנטסטיים של הכלכלה יחלחלו לכיס של האזרח”. עוד אמר כי “כדי להשלים את ההצלחה של המדיניות הפיסקאלית שלנו הנגיד צריך להוריד את הריבית הרבה ומהר, ולשחרר את המשק לצמיחה”.

לדבריו, ההייטק נמצא “בשיא של כל הזמנים”, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 זרם ההשקעות לישראל עמד על 19 מיליארד דולר. “הבורסה בשערי שיא עם עלייה של מאה אחוז מתחילת המלחמה, שוק התעסוקה מהודק, והכנסות המדינה ב־2025 עלו ב־35 מיליארד שקל ביחס לתחזית”, אמר. תקציב המדינה המוצע עומד לדבריו על כ־660 מיליארד שקל, והוא כולל צמצום הדרגתי של תקציב הביטחון לצד הגדלת השקעה בתחומי החינוך, הרווחה והדיגיטציה.

לאחר יממה של חוסר ודאות פוליטית, נמסר מבית מנהיג הציבור הליטאי, הרב דב לנדו, כי סיעת דגל התורה תתמוך בתקציב בקריאה הראשונה, אך תעמוד על כך שחוק הגיוס יושלם בטרם הבאת התקציב לקריאה שנייה ושלישית. גם חברי ש”ס הצביעו בעד התקציב, מה שהבטיח לקואליציה רוב בקריאה הראשונה. ההערכה היא שלפחות שניים מחברי הסיעה, ובהם יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר, יצביעו נגד.

דגל התורה תומכת, על תנאי

בימים האחרונים איימו המפלגות החרדיות כי לא יתמכו בתקציב ללא הסדרה חקיקתית של הפטור מגיוס לבני ישיבות. יו"ר דגל התורה, משה גפני, אמר בדצמבר כי מפלגתו לא תתמוך בתקציב אם חוק הגיוס לא יאושר. גם בש"ס הבהירו כי אינם מסתפקים בהתקדמות כללית בחקיקה, אלא דורשים השלמה מלאה של החוק. מנגד, הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון הקשיח עמדות בסעיפים מהותיים, דבר שהקשה על הגעה להסכמות.

במהלך היום הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנסת בניסיון לשכנע את הסיעות החרדיות לתמוך בתקציב. במקביל, אריאל אטיאס מש”ס נפגש עם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו”ד מירי פרנקל שור, כחלק מהמאמצים להגיע להבנות שיאפשרו את המשך קידום התקציב.

לצד המאבק הפוליטי, התקציב עצמו מעורר מחלוקות משמעותיות. היקף התקציב המוצע לשנת 2026 עומד על 659 מיליארד שקלים, ללא החזרי חוב – גבוה מהתקציב המקורי שאושר ל־2025, וגבוה במעט מהתקציב המעודכן של אותה שנה. שיעור הגירעון המוצע עומד על 3.9% מהתוצר, ונטל החוב צפוי לעלות ל־2.91% מהתוצר.

אחד השינויים הבולטים הוא ירידה ריאלית של כ־20% בתקציב הביטחון, מ־135.7 מיליארד שקלים בתקציב המעודכן של 2025 ל־112 מיליארד שקלים ב־2026, לאחר מאבק ממושך בין משרד הביטחון למשרד האוצר. במקביל, נרשמת עלייה בתקציבי המשרדים האזרחיים, ובהם חינוך, רווחה והביטחון הלאומי, וכן גידול חד בתקציב מימון הבחירות והמפלגות.

אם התקציב לא יאושר גם בהמשך ההליך, המשמעות החוקית עלולה להיות פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. לעת עתה, התמיכה של דגל התורה וש”ס מבטיחה לקואליציה מרווח נשימה זמני – אך המאבק סביב חוק הגיוס והשלמת התקציב רחוק מסיום.