"הכוחות שלנו נסוגו מהערים הערביות שהיו בשליטתנו בצפון-מזרח סוריה, אבל מהערים הכורדיות לא ניסוג. אנחנו נילחם עד הסוף", כך אומר ל'דבר' אראם (שמו המלא שמור במערכת), כורדי-סורי שהיה בעבר בשבי דאעש ומתגורר כעת בגרמניה.
בימים האחרונים דווח על אלפי כורדים מטורקיה, עיראק ואפילו איראן שעושים את דרכם לרוג'בה – האוטונומיה הכורדית בצפון-מזרח סוריה, זאת לאחר שמיליציות של ג'יהאדיסטים בראשות משרד הביטחון בדמשק כבשו מהכורדים שטחים נרחבים באזור הפרת, כולל בסיסים צבאיים, בתי כלא שבהם היו כלואים אלפי מחבלי דאעש, שדות נפט וערים כמו טבקה וא-רקה שהייתה בירת דאעש בסוריה.
"הכוחות שלנו נסוגו תחילה מהשכונות הכורדיות בחלב כחלק מהסכם עם המשטר של מוחמד אל-ג'ולאני, בתמורה להפסקת אש. אבל המשטר בדמשק לא כיבד את הפסקת האש והמשיך בתקיפה. בשלב השני נסוגו כוחותינו מזרחה אל מעבר נהר הפרת, גם זה במסגרת הסכם, אך גם הסכם זה לא כובד והכוחות של הג'יהאדיסטים, בגיבוי אווירי טורקי, המשיכו במסע הכיבוש שלהם", מסביר אראם.
LATEST MAP: Syria, now.
???? Syrian Government
???? SDF/PKK pic.twitter.com/XQgwgXtkj0— Clash Report (@clashreport) January 21, 2026
"כשמדובר בג'יהאדיסטים זה תמיד אותו דבר", הוא מוסיף. "הם לא מכבדים הסכמים. הם טובחים, חוטפים ורוצחים בכל מקום שהם כובשים. אתם בישראל מכירים את זה. הסיבה שהמנהיגים שלנו חתמו איתם על הסכמים היא כדי להימנע ממרחץ דמים. אנחנו מעדיפים חיים על פני שליטה באדמה, אבל כעת, לאחר שנסוגנו לקווים האחרונים אין לנו יותר לאן לסגת. אנחנו מגנים על הערים והכפרים שלנו".
הדם במזרח התיכון כבר לא פותח מהדורות
מסע ההרג של כוחות המשטר הסורי בטריטוריה הכורדית החל לפני כחודש, במקביל להפגנות באיראן שדוכאו באכזריות. התקשורת העולמית עסקה באירועי המזרח התיכון המדמם די מעט באותם ימים, כי העדיפה לסקר את המשבר בין אירופה לארצות הברית עם הגברת הלחץ של הנשיא טראמפ להגיע לעסקת מכירה של גרינלנד. בניגוד לשנים 2023–2024 שבהן 'המזרח התיכון' פתח כל מהדורה והיה בראש כל אתר חדשות מדי יום ביומו בסיקור אחר המתרחש בעזה, כעת העדיפו עורכי החדשות בעולם להפנות את תשומת הלב למוקדים אחרים.
השיא הגיע בשבוע השני של ינואר כשרבבות אזרחי איראן, רבים מהם כורדים, נורו למוות ב-400 ערים שונות במדינה, ובמקביל הכוחות של אל-ג'ולאני הנהנים מגיבוי טורקי חצו את נהר הפרת וכבשו מהכורדים שטחים נרחבים.
מאות כורדים נרצחו בימים האלו בסוריה. ברשת הופצו סרטונים שבהם התגאו אנשיו של נשיא סוריה, ונראו בהם מוציאים נשים להורג וגוזזים להן את השיער. בתיעודים נוספים נראים הרוצחים עושים סלפי עם נשים כורדיות כשהן גוססות למוות, או אוחזים אישה כורדית מהראש כדי שתצפה בבני משפחתה מושלכים מגג הבניין שלהם, ולאחר מכן יורים בה למוות. נערות וילדות כורדיות מאולצות לחייך למצלמה, בזמן שחוטפיהן מתגאים כי "השלל" יועבר למפקדיהם. הסרטונים האלה, בניגוד לסרטונים מעזה, כמעט ולא הופיעו בתקשורת העולמית.
"האמריקאים קשורים לג'ולאני, זה היה מתואם איתם"
הזוועות הללו בוצעו קילומטרים בודדים מבסיסים וכוחות אמריקאים, שנלחמו במשך 12 שנים כתף אל כתף לצד הכורדים. אלא שהפעם האמריקאים לא סייעו להם. הכורדים מדברים על הפקרה, על בגידה גדולה של ארצות הברית, ולא בפעם הראשונה.
"אני בטוחה שג'ולאני תפר את המהלך הזה עם האמריקאים", אומרת ל'דבר' סאשה, פעילה כורדית המתגוררת בנורבגיה (שמה המלא שמור במערכת). "אני חושדת שהאמריקאים היו קשורים לג'ולאני עוד לפני שהוא תפס את השלטון בדמשק, ובוודאי שאחרי. המהלכים היו מתוכננים. ראינו שהג'יהאדיסטים לא מתקיפים את האמריקאים אפילו כשהם קרובים אליהם. זה היה מהלך מתואם".
סאשה סבורה כי מי שעומד מאחורי העסקה הזו בין וושינגטון, אנקרה ודמשק, הוא השגריר האמריקאי בטורקיה טום ברק. היא טוענת שהוא משוחד כבר שנים על ידי קטאר, והוא השליח של ארדואן באזור שמטרתו למלא את כל דרישותיהן של דוחה ואנקרה. "כל מה שהוא עושה זה תמיד לטובת ארדואן והג'יהאדיסטים. אתם הישראלים חייבים להבין את זה".
סאשה מסבירה כי לפני 100 שנים קבעו המעצמות העולמיות, ובמיוחד בריטניה וצרפת, את חלוקת כורדיסטן בין ארבע מדינות – סוריה, עיראק, איראן וטורקיה, וכעת המעצמות מונעות את איחודה מחדש. עבור הכורדים הסכם סייקס פיקו קרע תחילה את רוג'בה מיתר חלקי כורדיסטן, ומבחינתם זה ענין סמלי אך גם מעשי שרוג'בה תביא את בשורת השחרור ליתר החבלים.
המעצמות האזוריות מתכוננות לסייקס-פיקו חדש
המצב שנוצר בסוריה עם תחילת קריסתו של משטר אסד ב-2012 אפשר לכורדים להקים אוטונומיה מלאה ברוג'בה. בטורקיה ובאיראן הכורדים נעדרי ריבונות לחלוטין; בשונה מהאוטונומיה שלהם בעיראק, שנוצרה בחסות אמריקאית ב-2005 ובראשותה עמדו תמיד שתי משפחות של איילי נפט שנאבקו ביניהן על השלטון (ברזאני וטלאבני), בסוריה הם זכו לעצב את המערכות המדיניות מהמסד ועד הטפחות.
לאחר שהכוחות של משטר אסד נסוגו, הקימו הכורדים אדמינסטרציה פדרלית לתפארת, עם בחירות דמוקרטיות תקניות בהן התמודדו מספר גדול של מפלגות, עם 40% של ייצוג נשים בכל הרמות של נבחרי הציבור: ממועצות מקומיות ועד לממשלה הפדרלית, כולל נשיאות ושרי הממשלה, ומוסדות שלטון כמו הצבא, המשטרה ומערכת המשפט. השלטון נוהג בפלורליזם דתי ותרבותי, שבו זכה לראשונה כל מיעוט אתני ללמד את ילדיו בשפתו ומסורתו שלו. אשורים, יזידים, ארמנים – זכו בחופש הזה לראשונה. ניסיון אמיץ זה החזיק מעמד מאז למרות המתקפות מצד טורקיה, דאעש, מילציות סוניות נוספות, איראן והמיליציות השיעיות, צבא אסד וכעת הצבא הג'יהאדיסטי ההולך ונרקם תחת שלטונו של ג'ולאני.
האמריקאים הגנו על האוטונומיה הכורדית עוד בתקופתו של אובמה. הכורדים התגלו ככוח היחיד בסוריה שעליו הם יכולים לסמוך – שאר הכוחות שהם ניסו לחמש התגלו כג'יהאדיסטים עורפי ראשים. לאחר שטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן הוא חתם על הסכם עם ארדואן, מאחורי גבם של הכורדים, ואפשר לו לכבוש טריטוריה נרחבת מהאוטונומיה הכורדית. בכירי מערכת הביטחון האמריקאים התרעמו על המהלך שנעצר בסופו של דבר רק לאחר שהצבא הטורקי כבש רצועה נרחבת, שהוא מחזיק עד היום באמצעות מיליציות מקומיות של ג'יהאדיסטים.
זו הסיבה שהכורדים חששו כל כך משיבתו של טראמפ לבית הלבן. הם ידעו שהוא עלול לפנות את כל הכוחות האמריקאיים מהטריטוריה שלהם, מה שיאפשר לארדואן ולבני בריתו הג'יהאדיסטים לכבוש אותה. כעת הגיע הרגע הזה. אחרי סבבי האלימות של המשטר החדש בדמשק נגד הדרוזים והעלאווים, המשטר התפנה כעת להכות בכורדים.
סאשה סבורה שלא רק שזה מהלך מתוכנן, אלא שגם התזמון שלו, בדיוק בזמן של המחאות באיראן, אינו מקרי. היא מציינת את הנחישות של ארדואן ושריו להגן על המשטר בטהרן כהוכחה לכך שהקשר בין המשטרים חזק, וטוענת כי הכורדים באיראן היו גורם הסיכון המשמעותי ביותר ליציבות השלטון בטהרן, וזו גם הסיבה שהם שילמו את המחיר הכבד ביותר בדיכוי המהומות.
לדבריה טורקיה, סעודיה ואיראן המתחרות ביניהן על השפעה במזרח התיכון, שוקדות על "סייקס פיקו חדש", חלוקה מחודשת של אזורי ההשפעה, ולא בכדי האויבים הגדולים ביותר שלהם הם מי שאינו מוסלמי אך בעל כוח – היהודים והכורדים. "יתר המיעוטים במזרח התיכון לא מפריעים להם כי הם חלשים מדי וחסרי הגנה. אתם בישראל חייבים להבין שאנחנו הכורדים מהווים מחסום בפניהם. אם הם יכבשו אותנו הדרך שלהם לירושלים תהיה פנויה".
כובאני שוב במצור
בינתיים, עם נסיגת הכורדים מהאזורים הערביים בהם שלטו ב-12 השנים האחרונות, פורקו 'הכוחות הדמוקרטיים הסוריים' (SDF) – ארגון הגג של המיליציות הערביות, הכורדיות, והנוצריות שפעלו ברוג'בה, וכעת הכורדים ובני בריתם הארמנים האשורים והיזידים פועלים אך ורק תחת 'יחידות ההגנה העממייות' (YPG). זה מהלך שנובע מבגידתן של מיליציות בדואיות שפעלו תחת ה-SDF, וחבירתן לאנשי ג'ולאני. בתוך כך מתרבים הדיווחים בסוריה על התחזקות משמעותית של דאעש שנהנה מפרץ האלימות הג'יהאדיסטית, וכן על טשטוש הולך וגובר של ההבדל בין דאעש לבין המיליציות הפועלות תחת חסותה של דמשק.
צבא ארה"ב סייע בשבוע שעבר באבטחת ההעברה של מחבלי דאעש שהיו כלואים בשטחים שנכבשו מידי הכורדים בסוריה לעירק, בכדי למנוע את שחרורם בידי אנשיו של ג'ולאני; אולם סרטונים רבים שהופצו ברשתות חשפו שאלפים ממחבלי דאעש ובני משפחותיהם שוחררו לחופשי בסוריה, ולא הועברו במסודר למתקני כליאה בעיראק.
האירוע שבו ג'יהאדיסטים בחסות הממשל הסורי שחררו ממתקני הכליאה מחבלים של דאעש שהיו כלואים שם יותר מעשור הוא אולי תמצית של הבגידה בכורדים. הכורדים נאלצו במשך שנים לממן ולאבטח את מתקני הכליאה, שבהם נכלאו גם מחבלים רבים בעלי אזרחויות זרות, כולל כאלה שהגיעו מהמערב. הם חזרו והזהירו שאם השליטה בטריטוריה שלהם תועבר לידי הממשל בדמשק, הוא יעדיף בוודאות לשחרר את המחבלים הללו, אולם קריאותיהם לא נשמעו.
מוחרתיים יציינו הכורדים בסוריה וברחבי העולם 11 שנים לניצחון שלהם על דאעש בכּוֹבּאני. העיר הכורדית הראשונה שנכבשה כמעט לחלוטין בידי המחבלים הרצחניים, שזכו בזמנו לסיוע מטורקיה, הייתה לסמל ההתנגדות עבור הכורדים. באמצעות גבורת הלוחמים והלוחמות הכורדים, הצליחו להדוף את דאעש ולשחרר את העיר. "כעת הם צרים שוב על כובאני, גם הפעם באמצעות סיוע טורקי", אומרת סאשה. "במקום שנחגוג 11 שנים של חופש בכובאני, המצב שם נוראי. אין אוכל, אין דלק. ילדים מתים שם מקור ומרעב. רק אתמול התבשרנו שמתו שם ארבעה ילדים".
"אנחנו נילחם", אומר אראם. "דודים שלי עברו מעירק לסוריה כדי לעזור במלחמה הזו. אני שומע על כורדים ששברו את קיר הבטון בגבול עם טורקיה. אפילו באיראן, עם כל הדיכוי ורצח הכורדים שם בשבועות האחרונים, כורדים נוסעים דרך עיראק לכיוון סוריה כדי להגיע ולהילחם".
"הדבר הטוב שיצא מהמצב האיום הזה", מוסיפה סאשה, "זה שבפעם הראשונה בהיסטוריה יש תחושה שהכורדים מאוחדים. אנחנו עם ענקי של 60 מיליון בני אדם, וברגע שנהיה מאוחדים אף אחד לא יוכל לעצור אותנו. אני חושבת שזה מתחיל לקרות עכשיו וזה אולי הדבר החיובי היחיד במצב שנוצר".
בתור פעילה, ניסית לפנות למדינות באירופה?
סאשה: "אתה בוודאי צוחק. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר-ליין העניקה השבוע למשטר בדמשק 700 מיליון דולר, 'פרס' על מה שהוא עושה לנו. באירופה אין עם מי לדבר. גרמניה וצרפת אירחו אצלם את ג'ולאני ולא מפסיקים להתחנף אליו. מבחינתם הם חושבים שאם ישחדו אותו מספיק אז הוא יסכים לקחת חזרה את המהגרים הסורים, אבל הם טועים. המהגרים הסורים לא יחזרו לסוריה כי בסוריה אף אחד לא יממן אותם כמו שמממנים אותם באירופה. ג'ולאני גם לא ייתן להם לחזור – מה הוא צריך אותם שם? הם עשויים להוות לו אופוזיציה. אבל אירופה גמורה, הם לא מבינים את זה. מעדיפים לשקר לעצמם. הדבר האחרון שמעניין אותם זה כורדים. ראית איזה יחס הם נתנו לפלסטינים אחרי השביעי באוקטובר? נתנו להם הכרה מדינית. למה שהם ינהגו אחרת כשטובחים בנו הכורדים?"
אראם: "אני חי באירופה בפחד. כל פעם שאני מדבר נגד ג'ולאני או נגד ארדואן, בת הזוג שלי כועסת עליי, היא מבינה היטב מה ההשלכות של זה. לא חסרים פה מקרים של דקירות. הערבים הסונים מאיימים לרצוח אותנו בכל הזדמנות. השבוע הייתה פה הפגנה של כורדים והם פשוט שפכו על המפגינים דליים של מים, בזמן שמינוס 3 מעלות בחוץ. ניסינו להתלונן למשטרה ולרשויות כל כך הרבה פעמים אבל הם לא עושים כלום. דמנו הפקר. התחושה היא שאירופה בחרה צד – היא בחרה בצד שלהם".
מה הציפיות שלכם מישראל?
אראם: "כשהייתי ילד ולמדתי בבית ספר יסודי בדמשק המורה אמר לי שהיהודים אונסים ורוצחים, שזה חלק מהתרבות שלהם. שאלתי את אבא שלי למה שיעשו דבר כזה, ואז הוא אמר לי משהו שאני לא אשכח – אל תקשיב למורים שלך, הם משקרים. הם מסיתים נגד היהודים כדי להסתיר את האלימות אצלנו בסוריה. במשך השנים למדתי על בשרי שהיהודים הם היחידים שמבינים אותנו, היחידים שמנסים לעזור".
סאשה: "ישראל המדינה היחידה שהעלתה באו"ם את המתקפה נגד הכורדים. זו המדינה היחידה שמבינה אותנו ועוזרת לנו. אתם גם הייתם היחידים שהגנו על הדרוזים בזמנו, ולא סתם גם העלאווים ביקשו שתגנו עליהם. אנחנו, המיעוטים במזרח התיכון, חסרי קול במסדרונות הכוח. אין לנו לובי פוליטי. אנחנו לא זקוקים לחיילים, לא זקוקים לסיוע צבאי, רק זקוקים לקול שלכם בוושינגטון".
