המספרים שמאחורי המפקדה שפעלה מאז 7 באוקטובר נחשפים: מפקדת השבויים והנעדרים, בראשות אלוף במיל' ניצן אלון, הוקמה בשבעה באוקטובר. המפקדה ניטרה את מספר החטופים והנעדרים מאז אותו בוקר, כשההערכה הראשונית הייתה של 3,100 אנשים שלא היה ידוע בימי המלחמה הראשונים מה עלה בגורלם. כעת, לאחר חזרת כל החטופים החיים וחללים מעזה, במפקדה שהוקמה במערך המבצעים המיוחדים מסכמים את המלחמה ונערכים לעתיד.

היום (חמישי) חושפים בצה"ל כיצד התגבשה תמונת מצב ראשונית של אלפי נעדרים, איך הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חללים ואיך נוהלו מבצעים, משאים ומתנים ותיאומים מבצעיים מורכבים, כולל איתור גופתו של רס"ר רן גואילי ז"ל.

במפקדה המיוחדת של אמ"ן לאיתור חטופים הדגישו כי מדובר בסיכום המצב הנוכחי ולא סיום פעילות, למרות פרישתו של העומד בראשה, ניצן אלון. בהצהרתו ביום שלישי אחרי החזרת החטוף החלל האחרון, רן גואילי, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ציין את מפקדת החטופים בצה"ל בדבריו, והודה רק למערך השו"ן – מערך השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, בראשות תא"ל במיל' גל הירש – וללוחמי צה"ל.

המפקדה המשימתית הוקמה עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, תחת מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, במטרה לתת מענה לנושא השבויים והנעדרים. ייעוד המפקדה היה לשמש גוף משימתי מוביל לאורך שלבי המלחמה, במיקוד על הגנה על החטופים, בירור גורלם והשבתם.

חיילים שהועברו מ-50 יחידות שונות, ו-2,100 מילואימניקים

את המפקדה איישו חיילי סדיר וקבע שהוסטו מתפקידיהם, לצד משרתי מילואים, יועצים וכוח אדם ממערכי אמ"ן, יחידות צה"ל וגופי מערכת הביטחון.

מאז פרוץ המלחמה שירתו במפקדה כ-2,100 משרתי מילואים, מתוכם כ-1,300 מילואימניקים ממערך המבצעים המיוחדים וכ-800 נוספים מיותר מ-50 יחידות, ובהם אנשי חטיבת המחקר ויחידה 8200. כ-60% מצוות המפקדה הורכב ממשרתי מילואים.

המפקדה פעלה כגוף עצמאי מחוץ לשרשרת המודיעין הסטנדרטית, מה שאפשר לה לרתום יכולות טכנולוגיות ומבצעיות ולממש את משימתה ללא תלות בגופים אחרים.

תמונת המצב ונתוני החטופים

בתחילת המלחמה, תמונת המצב הראשונית הצביעה על כ-3,100 נעדרים וחטופים, נתון שנבע מהמספר הגדול של מנותקי קשר, שגורלם של רבים מהם התברר רק לאחר כמה ימים. מניתוח הנתונים עלה כי יש 255 חטופים ברצועת עזה, ובהם ארבעה שנמצאים בעזה טרם המלחמה.

המפקדה עסקה בגיבוש תמונת מצב שוטפת, מיפוי סטטוס הנעדרים וקביעת מותם של חטופים. במסגרת פעילות המפקדה הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים. במהלך הלחימה חולצו 59 חטופים (חיים וחללים) במבצעים מיוחדים. המפקדה פעלה גם להשבת החטופים שהוחזקו ברצועה לפני שבעה באוקטובר (אורון שאול ז"ל, שהוחזר במבצע מיוחד; הדר גולדין ז"ל, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד).

ציר הזמן המבצעי ושלבי הלחימה

פעילות המפקדה נחלקה לשלוש תקופות מרכזיות: התקופה הראשונה, משבעה באוקטובר ועד לעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023 (מבצע "דלתות שמיים", כפי שכונה בצה"ל).

בתקופה הזו המפקדה בנתה את תמונת המצב ועסקה בגיבושה כיחידה עצמאית – במקביל לתמרון הקרקעי. במבצע מיוחד חולצה רב"ט אורי אמודאי, וארבע חטופות נוספות שוחררו על ידי חמאס. בהמשך יצא לפועל הסכם הפסקת האש, שבו שוחררו 105 חטופים חיים במסגרת משא ומתן .

התקופה השנייה נמשכה עד להפסקת האש השנייה בינואר 2025, והסתיימה במבצע "כנפי דרור" (מרץ 2025). במהלכה חולצו 47 חטופים וחללים במבצעים מיוחדים, לצד התמרון האינטנסיבי ברצועה והלחימה בגזרות נוספות. בשלב זה, הצוות המיוחד עבר לפעול בבסיס נפרד בשל התרחבות כוח האדם והצורך בעצמאות מבצעית.

התקופה השלישית נמשכה עד למבצע "שבים לגבולם" (ינואר 2026). במהלכה שוחרר החטוף עידן אלכסנדר וחולצו עשרה חללים נוספים. במקביל למבצעי "מרכבות גדעון" א' ו-ב', פעלה המפקדה ליצירת מנגנוני הגנה על החטופים. במבצע "שבים לגבולם" שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו, ובהם 20 חיים ו-27 חללים. השלב הסופי עד למבצע "לב אמיץ" בינואר 2026, כלל את חילוץ גופתו של גואילי .

עבודת המפקדה התבססה על סנכרון בין מודיעין, תכנון והפעלה מבצעית, תוך ממשק צמוד עם גופי צה"ל השונים. התבצעה בחינה מתמדת של מטרות התקיפה ביחס למיקומי החטופים התבצעה מול פיקוד דרום, כדי למנוע פגיעה בחטופים ולהתאים את תוכניות התמרון. זאת כלקח מהירי השגוי של צה"ל בשלושת החטופים – אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים במהלך התמרון. במפקדה הדגישו כי ניהלו מול חיל האוויר מאמץ לתיאום חלונות זמן לתקיפה ובדיקת עומק של מטרות.

במישור המודיעיני, התקיים שיתוף פעולה הדוק עם שב"כ להשלמת תמונת המודיעין והצלבת מקורות, כמו גם עבודה עם גופי מודיעין זרים. מכלול הפקה ייעודי של יחידה 8200 למיצוי מידע הוקם, ובוצע מחקר להבנת כוונות האויב במסגרת המשא ומתן. בנוסף, נעשתה עבודת "איפכא מסתברא" לגיבוש תמונת מודיעין על מצב החטופים.

השימוש במודיעין שנאסף במהלך המלחמה, לצד מודיעין שהיה קיים טרם פרוץ הקרבות, שימש לאיתור חטופים וקידום חילוצם.

הקשר עם משפחות החטופים, איתור וחילוץ גואילי

לכל משפחת חטוף הוצמד קצין ייעודי ששמר על קשר רציף ועדכן במידע מודיעיני, בניסיון לייצר ודאות לגבי מצב יקיריהם. המידע הועבר למשפחות בכפוף למגבלות ביטחון מידע וצנעת הפרט. הקשר נוהל בתיאום בין מפקדת השבויים, אמ"ן ומערך הנפגעים באכ"א. במפקדה לא ציינו את מערך השו"ן במשרד ראש הממשלה.

איתור מקום קבורתו של גואילי היה אחד היעדים המרכזיים של אמ"ן ונמשך יותר משנתיים. המבצע התבסס על עבודת מודיעין שהצביעה על בית קברות ספציפי, מה שצמצם את החיפוש מאלפי קברים למאות. במבצע החילוץ השתתפו נציגי אמ"ן, המפקדה, המשטרה והשב"כ. יותר מעשרים רופאי שיניים פעלו במשך יותר מיממה וסרקו כ-250 גופות עד לזיהויו הסופי .

הפקת לקחים, שיקום והיערכות לעתיד

במפקדה הדגישו כי תחקירים והפקת לקחים מהמבצעים עדיין מתבצעים, בדגש על הממשקים מול גורמים מחוץ לצבא. המפקדה תעבור כעת למתכונת חירום והתארגנות ייעודית תחת מערך המבצעים המיוחדים, תוך שמירה על כוננות לזירות נוספות.

לאור החשיפה לתכנים קשים והעומס הרגשי, בצה"ל שמים דגש על ליווי בתחום בריאות הנפש למשרתים שפעלו במסגרת המפקדה, שכולל שיחות עיבוד וטיפול מקצועי גם לאחר סיום המשימה.