
שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו הערב (חמישי) כי משמרות המהפכה של איראן יתווספו לרשימה השחורה של האיחוד לארגוני טרור. כל שרי החוץ באיחוד תמכו בהחלטה, לאחר שבניסיונות קודמים להעביר אותה צרפת, ספרד ובלגיה התנגדו. ההחלטה על כך, ועל הטלת סנקציות אישיות נוספות על 21 בכירים איראניים, התקבלה בתגובה לדיכוי האלים של המפגינים נגד המשטר.
"דיכוי לא יכול להישאר ללא מענה", אמרה שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס האסטונית. "כל משטר שהורג אלפי מאזרחיו מקרב את קיצו שלו".
בערוץ החדשות האירופי 'יורוניוז' דווח כי ההכרזה "תביא להקפאת נכסים, לאיסור להעניק כספים ולאיסור נסיעה לכל החברים הקבועים במשמרות המהפכה, שרבים מהם כבר כפופים למגבלות אלו במסגרת משטר הסנקציות הרגיל של האיחוד האירופי". התקשורת האיראנית דווחה כי שגריר גרמניה באיראן זומן לשיחת נזיפה בעקבות הצהרותיו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שפעל בימים האחרונים לקדם את ההחלטה.
שר החוץ גדעון סער ברך על ההחלטה: "ישראל פעלה שנים במאמץ להגיע לתוצאה זו, וביתר שאת בשבועות האחרונים". סער הוסיף כי "הגורם מספר אחד בהפצת טרור ובערעור היציבות האזורית נקרא עתה בשמו. ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור תסכל ותהפוך לפלילית כל פעילות שלו באירופה. היא תפגע כלכלית בארגון שמרכז אחוז עצום מכלכלת המשטר האיראני, והיא שולחת מסר חשוב לבני ובנות העם האיראני הנאבקים על חירותם".
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י: "אירופה עסוקה בליבוי האש. היא עושה טעות אסטרטגית גדולה נוספת בכך שהיא מגדירה את הצבא הלאומי שלנו כארגון טרור".
הירי לישראל מוזכר בנימוקים
רשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כיסתה עד עתה 22 ארגונים ביניהם חמאס, הזרוע הצבאית של חיזבאללה (ולא הזרוע הפוליטית שלה), אל-קאעידה, דאעש, הג'יהאד האסלמי, ושלושה ארגוני טרור פלסטיניים נוספים. ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה כבר הכריזו בעבר על משמרות המהפכה כארגון טרור, אך האירופים לא עשו זאת עד ההכרזה הנוכחית.
בהחלטה על צירוף משמרות המהפכה לרשימה השחורה מצוין כי הארגון הצבאי גרם לאלפי הרוגים בדיכוי המחאות, וגם סיפק נשק לסוריה, שיגר טילים בליסטיים לעבר ישראל וקיים קשרים הדוקים עם ארגוני טרור אחרים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים בתימן.
משמרות המהפכה האסלאמית, שהוקמו בשנת 1979 לאחר המהפכה האיראנית, הם זרוע צבאית המופקדת על הבטחת הישרדותה של הרפובליקה האסלאמית וסיכול כל ניסיון למרד. הארגון הצבאי הרחיב את סמכויותיו לאורך השנים ושולט כעת בחלק הארי מהמשק האיראני, בפוליטיקה באיראן, ובהקמה, חימוש, הדרכה ומימון של עשרות ארגוני טרור במזרח התיכון. על פי הערכות כוח האדם המועסק באופן קבוע כחיילים במשמרות המהפכה הוא בין 125,000 ל-190,000 חיילים, עם יחידות צבא, חיל ים ואוויר, תחת פיקודו העליון של עלי חמינאי.
"הערוצים הדיפלומטיים יישארו פתוחים"
שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אמר כי "אנחנו לא יכולים לפטור מעונש על הפשעים שבוצעו". הוא קרא לטהרן לשחרר את האסירים הפוליטיים, לשים קץ להוצאות להורג, ולחדש את הגישה לאינטרנט במדינה. שר החוץ בארו גם ביקש מהרשויות האיראניות לאפשר לשני אזרחים צרפתים לעזוב את המדינה. ססיל קוהלר וז'אק פאריס, שבילו יותר משלוש שנים בכלא באיראן, נמצאים במעצר בית בשגרירות צרפת בטהרן ומנועים מלצאת מהמדינה.
כשנשאלה האם הרשימה השחורה עלולה לסכן את המגעים הדיפלומטיים בין אירופה לאיראן, אמרה שרת החוץ קאלאס כי "הסיכונים הללו מחושבים". היא הוסיפה כי "ההערכה היא שהערוצים הדיפלומטיים יישארו פתוחים". שר החוץ ההולנדי דיוויד ואן ויל, שלצד גרמניה היה ממקדמי ההחלטה, אמר שאם טהרן תבחר לנתק את הערוצים הדיפלומטיים כנקמה, זה יהיה "רע לאינטרס שלהם". עוד הוסיף לגבי האפשרות לניתוק היחסים כי "אני לא בהכרח מודאג מזה. אני חושב שאיראן היא זו שצריכה לדבר עכשיו".


