התקציב של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2026 פורסם השבוע ומסתכם ב-236 מיליון שקלים. הקרן, שמכונה גם "קרן העושר" ו"קרן הגז", הוקמה ב-2014 על מנת לנתב הכנסות של המדינה מהפקות גז טבעי בשטחה לטובת הדורות הבאים. היא התחילה להקצות כספים לאוצר המדינה ב-2023.
שני תחומים עיקריים שאליהם אמורה הקרן להזרים כספים הם שיפור תשתיות החינוך והשקעה באנרגיה מתחדשת, ובפרט באנרגיה סולארית. פיתוח אנרגיה סולארית מרווחי הקרן מהווה גם חלק מהפתרון לבעיה עתידית של ישראל – בעוד עשורים ספורים עתודות הגז בשטחה הימי צפויות להיגמר.
הקרן לאזרחי ישראל מעבירה מדי שנה סכום לתקציב המדינה, אך אינה עוסקת בחלוקת הכספים שמועברים על ידה. על פי חוק קרן לאזרחי ישראל 2014, הקרן תעביר 3.5% מהכנסותיה השנתיות בעשור הראשון – וב-2032 תעביר את הסכום השנתי ביחס לממוצע התשואה על השקעותיה. בין השנים 2025-2023 גדלו ההעברות של הקרן לתקציב המדינה מ-40 ל-189 מיליון שקלים. שווי הקרן נכון לסוף שנת 2024 היה כ-6.5 מיליארד שקלים.
"הקצאות לא יכולות להיות תקציב ב'"
בשבוע שעבר הציע משרד האוצר להקצות 60 מיליון שקלים לשיפוץ ובינוי מוסדות תורניים על-תיכוניים, 50 מיליון שקלים לשיפוץ ובינוי מבני חינוך לצעירים ובהם כפרי סטודנטים, מכינות אופק, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים.
האוצר מציע גם הקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך ב-10 מיליון שקלים, הקמת מרכזי שיקום למילואימניקים שמתמודדים עם פוסט טראומה ב-30 מיליון שקלים והקמת מרכזי טיפול בטראומה לאזרחים ב-15 מיליון שקלים. עוד מוצעים בנייה של מתחמי עבודה, מרכזי חדשנות וקידום סטארטאפים בפריפריה ב-30 מיליון שקלים, קידום אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח ימי (Blue-tech) ב-15.6 מיליון שקלים, ותמיכה בסך 25 מיליון שקלים במרכזי מורשת לאומית.
אך ההצעה תלויה בהחלטת ועדת הפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל של הכנסת. בשנה שעברה נערכו דיונים רבים שבהם משרדים וארגונים אזרחיים רבים הציעו לוועדה יותר מ-700 פרוייקטים בסכום גבוה בהרבה מסכום ההקצאה. בשיתוף פעולה ייחודי בין הקואליציה והאופוזיציה, הוגשה הצעה לבסוף שנבנתה על ידי הממשלה ומשרד האוצר. על פי ההצעה, כמעט ממחצית הסכום הועבר לתנועות וארגוני נוער, שקיבלו הקצאות גם בשנים קודמות – דבר שמנוגד עקרונית למטרות של ועדת הפיקוח.
"הקצאות לא יכולות להיות תקציב ב' ולחזור למטרה חוזרת באופן שמייצר הסתמכות", הסבירה אז שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה והורתה לקיים דיון נוסף בעקבות החריגה מכללי הקרן.
הצעות משרדי הממשלה
גם משרדי ממשלה אחרים הציעו שימושים להקצאת 236 מיליון השקלים. משרדים וארגונים נוספים צפויים בקרוב להגיש עוד הצעות בפני הוועדה.
משרד האנרגיה כבר הציע לבנות מרכז חדשנות אנרגיה בפריפריה, הלוואות להתקנת מערכות סולריות לאזרחים, בתים משותפים ובנייני דיור ציבורי, כמו גם קירוי סולארי לשבילי אופניים.
משרד השיכון הציע לתקצב מחקר בהטמעת רובוטיקה בנייה, השמשת מקלטים, תמיכה ברכישת דירה לנכים ופתרונות דיור בחירום. שירות בתי הסוהר הציע לקדם בנייה של מרחבי שיקום וחינוך.
משרד העבודה הציע לקדם שילוב צעירים בדואים בלימודי הנדסאות, הקמת מרכז הכשרה למקצועות מיזוג האוויר והקמת סדנת הכשרה לריתוך בפלסטיק מסוג פוליאטילן.
הסכום לא תלוי בתקציב המדינה
הסכום שהוקצה השנה שקול ל-0.036% מתקציב המדינה. הייחודיות היא העובדה שהוא נקבע בנפרד מתקציב המדינה ואינו תלוי בו. בנוסף, הסכום כולו מוקצה ל"מטרות שהן מעבר", כפי שאמר יו"ר הועדה ח"כ ניסים ואטורי בשנה שעברה – ואינן נמצאות בתקציב המדינה הרגיל. לדוגמא, סניפי תנועת נוער לא נבנו מתקציב המדינה במשך שנים עד להחלטה על הקמת הקרן לאזרחי ישראל.
הקרן התחילה לפעול ב-2022 כשצברה יותר ממיליארד שקלים, ומאז הסכום המשיך לעלות. על פי הערכות, בעשור הקרוב הקרן צפויה להכניס 23-19 מיליארד דולרים. באמצע 2025, רשות המסים העריכה כי הכנסות קרן העושר הגיעו ל-57-74 מיליארד דולר. עם זאת, הפרשת הקרן לא צפויה להגיע ליותר מ-1% מתקציב המדינה ללא קשר לסכום שצברה.
