דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ל-2024 מצביע על עלייה קלה בשעורי העוני, ועל החמרה מתמשכת במצבם הכלכלי של ילדים. למרות שקו העוני עלה, עדיין כ-2 מיליון ישראלים חיים בעוני, מהם 880 אלף ילדות וילדים – יותר מרבע מכלל הילדים בישראל.
מדו"ח הביטוח הלאומי עולה כי קו העוני עלה – מי שהכנסותיו נמוכות מ-3,547 שקלים בחודש נמצא בעוני לפי מדדי מדינות OECD – עלייה של 229 שקלים בהשוואה ל-2023, המעידה על עלייה ריאלית בהכנסה של כלל הציבור הישראלי. על פי הדו"ח, קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על 7,095 שקלים בחודש, וקו העוני של זוג עם 3 ילדים עומד על 13,303 שקלים בחודש. בהתאם למדדים אלו, תחולת העוני בישראל לא השתנתה בהשוואה לשנת 2023 – בקרב נפשות נרשמה עלייה קלה, מ-20.6% ל-20.7%, ובקרב משקי בית חלה ירידה קלה, מ-20.2% ל-20.0%.
למרות העלייה הריאלית בהכנסה, דו"ח העוני מצביע על כך ש-28.1% מהישראלים שחיים באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות, וביניהם מיליון ילדים. כ-26% מהישראלים לא מצליחים לממן מזון בריא, נתון המעיד על עומק המצוקה מעבר להגדרת העוני הרשמית; למרות זאת מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2023, בה השיעור עמד על 33.4%.
הילדים בישראל סובלים ממגמה מתמשכת של עלייה בשיעורי העוני בשנים האחרונות. על פי הדו"ח, 28% מילדי ישראל נחשבו לעניים בשנת 2024. ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי קוסטה ריקה, בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים – 28%, מדובר בעלייה בהשוואה ל-2023, שם עמדה תחולת העוני בקרב ילדים על 27.6%.
בביטוח הלאומי אומרים שהעלייה בשיעור העוני קשורה קשר ישיר למלחמה ולהשפעותיה הכלכליות ההרסניות על החברה בישראל. משפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר ממחיר המלחמה; היעדרות הורים משוק העבודה בשל מילואים; פינוי; פיטורים; פגיעה בעסקים קטנים ופרנסת עצמאיים.
כחלק מלקחי תקופת הקורונה, בביטוח הלאומי בוצעו תשלומי העברה ומענקים שמנעו את ההחמרה הדרמטית במצב. לפי הנתונים, ללא התערבות המדינה תחולת העוני בקרב הישראלים הייתה מזנקת ל-31.5%, ותחולת העוני של משפחות ללא התערבות הממשלה הייתה מגיעה ל-34.5%.
שיאני העוני: הפריפריה החברתית והגיאוגרפית
הדו"ח מאשש את המגמה הישראלית הברורה – מיעוטים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית מתמודדים עם עוני בצורה שאינה יחסית לגודלם באוכלוסייה. 65.1% מהעניים, על פי הדו"ח של שנת 2024, מגיעים מהפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות, ביניהם משפחות ערביות וחרדיות, כמעט פי 2 מחלקן באוכלוסייה הכללית. לצד הנתונים האלו, הדו"ח מצביע על ירידה קלה בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות וערביות, ובהשוואה לשנת 2023, אצל החרדים תחולת העוני עמדה ב-2023 על 38.1%, וב-2024 ירדה ל-37.6%, ואצל הערבים תחולת העוני בשנת 2023 עמדה על 33.0% ובשנת 2024 ירדה ל-32.8%.
עוד ניכר בדו"ח כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.5%, 21.6% ו-22.3%, בהתאמה. לעומת זאת, במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.
דו"ח העוני מבוסס על הגדרה של עוני יחסי – קו העוני מוגדר כמחצית ההכנסה החציונית בכלל האוכלוסייה. לצד זאת, הדו"ח כולל גם נתוני סקר במטרה לשקף גם מימדים של עוני 'אבסולוטי' – כלומר, חוסר יכולת לממן צרכים בסיסיים. נתוני הדו"ח מצביעים על כך ש-27.8% ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לסגור את החודש ולממן את כל ההוצאות. 9% מהם מוותרים על טיפול רפואי בגלל קשיים כלכליים, ו-4.7% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בגלל קשיים כלכליים.
הערכה: ב-2025 מצב העוני החמיר
הדו"ח כולל גם אומדנים ראשונים לשנת 2025 המבוססים על נתונים חלקיים, ומצביעים על הרעה במצב העוני בשנה זו. לפי מיקרו-סימולציה שבוצעה בביטוח הלאומי, תחולת העוני (נטו) של נפשות עלתה מ-20.7% ב-2024 ל-21.0% ב-2025, ובקרב ילדים מ-28.0% ל-28.8% – שיעור גבוה יותר מאשר בין 2023 ל-2024. יציבות נרשמה בתחולת העוני של משפחות. עלייה נרשמה בשנת 2025 גם בעומק העוני ובחומרתו.
הרעה במצב העוני נצפית גם בעוני לפי הכנסה כלכלית, שאף העמיק והוחמר. עלייה קלה של 0.1 נקודת האחוז נרשמה בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית של נפשות, ותחולת העוני של משפחות עלתה מ-34.5% ב-2024 ל-35.3% ב-2025. במקביל להחמרה בממדי העוני התרחב האי-שוויון ב-1.5% לפי הכנסה נטו ו-2.4% לפי הכנסה כלכלית.
צביקה כהן, מ״מ מנכ״ל הביטוח הלאומי: ״כשמסתכלים בראייה רב שנתית העוני בישראל ״שומר״ על יציבות. המלחמה ויוקר המחייה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה. ללא השקעה ממוקדת בילדים, משפחות צעירות ושירותים חברתיים העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור. כמו כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
בארגונים החברתיים מזהירים: "המצב בשטח חמור בהרבה"
בארגוני הסיוע החברתיים אמרו הבוקר שהמצב הנוכחי בשטח חמור יותר מנתוני הדו"ח. מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב: "הגם שדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי משקף העמקה של העוני, ובהתייחס גם לאומדן לשנת 2025 שמשקף החמרה נוספת, עדיין לא באות לידי ביטוי במלואן השלכות המלחמה ויוקר המחיה המשקפות מצב חמור הרבה יותר בשטח בינואר 2026.
"מעבר לכך, בפועל יש בישראל הרבה יותר נפשות וילדים עניים, שכן עלות המחיה גבוהה משמעותית מקו העוני הוירטואלי של המוסד לביטוח לאומי, שמתבסס רק על הכנסה ולא על ההוצאות הדרושות למחיה בסיסית. על מנת לשנות את המצב, חייבים להכניס לתקציב המדינה מימון לתוכנית לאומית לצמצום העוני ואי השוויון, להציב יעדים מדידים ולהקים את הרשות הלאומית למאבק בעוני."
מנכ"ל ארגון פתחון לב, אלי כהן: "דו"ח העוני שמתפרסם היום באיחור ניכר, הוא דו"ח העוני החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. אם לא דיי בכך, אנו ערים לשורת צעדים שכבר בוצעו או יבוצעו בתקציב 2026 כמו העלאת המחירים של תרופות מרשם או הגדלת המע"מ, שדינם להעמיק עוד יותר את הקושי של אלו שחיים בעוני. אבל חמור מכך, דו"ח הוא רק תמונת מצב לעוני. אבל הוא לא עוסק כלל בפעולות שצריך לעשות כדי לשנות את האיום החברתי המשמעותי ביותר והקיומי על מדינת ישראל. במושב הקודם של הכנסת חוקק חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני – שטרם קמה. נדמה שזהו הפער המשמעותי ביותר שבו צריך לטפל".
