מרב מזא"ה, חברה ביוזמת 'שאלו שלום ירושלים', נאבקת בפינוי המשפחות הפלסטיניות משכונת סילואן ומהעיר העתיקה, ועל דמותה של היהדות.

"אנחנו קבוצה של ירושלמים דתיים, התאגדנו ב-2017", מספרת מזא"ה, תושבת ירושלים בת 55. "שמענו על דברים שקורים במזרח ירושלים, בעיקר פינוי של משפחות פלסטיניות מהבתים שלהן, וזה מאוד הפריע לנו".

לדבריה, "המצב בסילואן ספציפית הוא ממש קריטי. בשבועות אלה עשרות משפחות מאבדות את הבתים שלהם, בין אם זה בצו בית משפט שמעביר את הבעלות של הבתים שלהם לעמותות ימין, ובין אם זה בעזרת צווי הריסה. חלק מהעמידה שלנו איתן היא להתמודד יחד עם תחושת חוסר האונים. אנחנו מנסים לעורר מודעות ומחאה, אבל ההצלחה שלנו כרגע מול הכוחות שמובילים את התהליכים האלה כמעט אפסית".

בשונה מגופים אחרים העוסקים בנושא, היא מסבירה כי היה חשוב לחברי 'שאלו שלום' להכניס לשיח היבט דתי, "את ההסתכלות שלנו כאנשים דתיים תושבי ירושלים. אנחנו לא מזדהים עם השיח הדתי הנפוץ, והתאגדנו כדי להשמיע קול אחר". הם מקיימים פעולות הסברה וערבי הזדהות עם הפלסטינים בסילואן, ופועלים לקידום מדיניות מול גורמים בעירייה ובממשלה. שמה של ההתארגנות לקוח מתהילים קכב ו': "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ".

ביום ראשון האחרון התקיים מפגש הזדהות, שבו תושבי השכונה הפלסטינים סיפרו על המתרחש בה. במהלך המפגש, שנערך בשיתוף עם 'עיר עמים', מזא"ה נשאה דברים על יחסי אחים ועמים. "התורה מספרת לנו על התפתחות ביחסים בין אחים, ומתוך זה אפשר להבין את ההתפתחות ביחסים בין בני אדם בכלל", דרשה, "מתחילים מהגרוע מכל, קין רצח את הבל. במשך הדורות, למרות עדיין יש הרבה עוינות ותחרות, היחסים הולכים ומתעדנים".

בהמשך דבריה קשרה בין סיפורי האבות לתקופה הנוכחית: "ישמעאל מגורש כדי שיצחק יהיה הממשיך היחיד. עשו כמעט רוצח את יעקב, בהמשך הם משלימים, אבל נפרדים למקומות שונים. זה נראה בהתחלה כאילו דגם העוינות ימשיך לדור של ילדי יעקב, כשאחיו של יוסף מוכרים אותו לעבדות, יש תחרות מי הילד הכי אהוב ומי הולך להיות היורש. אבל בסופו של דבר בדור הזה נוצרת הבנה חדשה שיש מקום לכולם.

"אנחנו כאן חיים בארץ ישראל, ויש כאן עוד אנשים. יש לנו הזדמנות לעשות תיקון גם של היחסים עם בני ישמעאל ועוד קפיצת מדרגה, ולהבין שיש מקום לכולם".

"ירושלים יכולה להוות השראה לכל העולם"

יש הטוענים כי זו מצווה לסלק מהארץ את העמים הזרים.
"בכיבוש הארץ בימי יהושע המניע העיקרי היה לדעתי מלחמת תרבות נגד תרבויות קדומות שהיו כאן. כך לפחות על פי מה שהתורה מספרת. בתרבויות האלו היו הרבה פערי מעמדות, הרבה ניצול, ואלו דברים שהתורה יוצאת נגדם.

"היום אין פה עבודה זרה, במובן הקדום של המילה. התושבים הערבים של מזרח ירושלים יכולים להיות שותפים שלנו לכל דבר ועניין, כשאנחנו שואפים לצדק חברתי וליישום הרעיונות של התורה. גם אם זה בשפה דתית אחרת ושונה משלנו, עדיין יש שותפות מהותית. לכן אנחנו יכולים להרחיב את התפיסה של ערבות הדדית, של אחריות לאחר, לכל מי שחי כאן. זה לא צריך להיות רק ליהודים".

אבל ירושלים היא עיר הקודש, מה תפקידה?
"ישעיהו אומר ש'בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים' (ישעיהו נו' ז'). בתקופה שלו זה אולי היה נראה חזון רחוק, אבל עכשיו הוא מתממש. ירושלים קדושה לשלוש דתות, שיש להן מיליארדי מאמינים בכל העולם. זה בעל ערך. במקום לריב על מי שולט איפה, ומי יכול להתפלל איפה ומתי, אנחנו רוצים ליצור את השותפות הזאת. דווקא בגלל הקדושה של ירושלים היא יכולה להיות דגם של אחווה, של אנשים שחיים בשכנות טובה, בערבות הדדית.

מזא"ה סבורה שהניסיון לייהד את שכונת סילואן הוא טעות ש"כולנו משלמים עליה מחירים גדולים". לדבריה, "תושבי מזרח ירושלים משלמים את המחירים הכי גדולים: הם מאבדים את הבתים שלהם, הקהילות שלהם מתפוררות, מאבדים את הזכויות שלהם. אבל בסופו של דבר אנחנו כולנו משלמים על זה מחיר, כי אנחנו לא מייצרים חזון שמאפשר מקום לכולם. ירושלים יכולה להוות השראה לכל העולם. מבחינתי זה מימוש הציוויים של התורה, לא רק עניין של זכויות אדם, של ליברליזם. כאדם דתי, אלה מצוות שאני רוצה לממש אותם כאן".

"התורה מציבה לנו תביעות חברתיות"

מזא"ה מודה כי הרעיונות שהיא מבטאת לא דומיננטיים בשיח הדתי בישראל בישראל. לדבריה לשיח יהודי מהסוג שמצדיק פגיעה בפלסטינים "יש המון כוח, והוא מעצב את המרחב הציבורי. הוא הצליח להשתלט על מערכות נרחבות, כמו מערכת החינוך והתקשורת, ולהיתמך בתקציבים ממשלתיים ואחרים". עם זאת, היא עומדת על כך ש"יש הרבה סוגים של שיח דתי, גם בישראל. יש עוד המון זרמים וגופים שמנהלים כאן שיח אחר, שלצערי הרבה מתנהל הרבה פעמים מתחת לרדאר. אנחנו מנסים להעלות את הנראות שלו".

הרעיונות האלה חדשים בשיח היהודי?
"שתי הנטיות האלה קיימות בתוך השיח היהודי לכל אורך הדורות. יש דברים שנשכחו, שהיו שם אבל כאילו הוזזו הצידה. אנחנו מנסים להחיות שיח שמחובר לטקסטים קדומים. בעיני השיח שהשתלט היום בישראל הוא עיוות, ואין בו הבנה מעמיקה של הטקסטים המקוריים".

למול הלך הרוח המשיחי הנוכח בחברה הישראלית, מזא"ה מבקשת לנסח אחרת את המושג. "המשיחיות, כמו שאני מבינה אותה, לא אומרת שאנחנו יודעים בדיוק איך ייראו ימות המשיח. התפישה המשיחית שואפת תמיד לתיקון עולם. אם נצליח לדאוג לכל פרט ופרט, שתהיה לו רווחה כלכלית, שתהיה לו קהילה תומכת, והזדמנות להתפתחות רוחנית ולמידה, אלו יהיו ימות המשיח. זה רף גבוה שאנחנו תמיד יכולים לשאוף אליו, ותמיד יהיה עוד במה להשתפר.

"התורה מציבה לנו רף מאוד גבוה מבחינת התביעות החברתיות שלה: שמיטת חובות, חלוקה שוויונית של קרקעות, אחריות חברתית לכל פרט ולרווחה שלו. כדי להצליח לממש את הדרישות האלה, אנחנו חייבים לעשות את זה בשותפות עם כל האנשים שחיים פה. זאת אומרת, אם נעשה את זה ליהודים בלבד אז פספסנו משהו".