קהילת ניר עוז קיימה הערב (שבת) את העצרת האחרונה בכרמי גת. ביום ההודעה על הירצחו של חבר הקיבוץ אלעד קציר בשבי, קהילת ניר עוז אמרה לא עוד, והחלה לקיים עצרות קרוב לבית מגוריה הזמני בכרמי גת. מאז, בכל שבת, אפשרה הקהילה לבני משפחות החטופים וחברי הקהילה להשתתף בעצרת אינטימית יותר, קרובה יותר לביתם הארעי. הערב, עם השבתו של החטוף האחרון, רס"ר רן גואילי, התקיימה בכרמי גת העצרת האחרונה.
קיבוץ ניר עוז ספג את המכה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר – אחד מתוך ארבעה מחברי הקיבוץ נרצח או נחטף. רק שמונה בתים בקיבוץ נותרו ללא פגע.
הערב בעצרת האחרונה התייצבו רבים מבני המשפחות והשבים, בהם שגיא דקל חן ובנותיו, אופיליה רויטמן, שורדת השבי מרגלית מוזס, נירה שרעבי, מכבית מאייר, דודתם של שורדי השבי גלי וזיוי ברמן ומשפחתה של מיה גורן שנחטפה ונרצחה בשבי. גם האלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השו"ן לשעבר, השתתף בעצרת.
שורד השבי אריאל קוניו: "לעמוד כאן הערב בכרמי גת זה רגע שלא דמיינתי. לפני חודשים ספורים הייתי בחושך ובבדידות מוחלטת בעזה, נתון לחסדי המחבלים ללא איש לצידי. היום אני עומד כאן עם אחי דוד, שחזר איתי מהשבי, כשאנו מוקפים בקהילה מדהימה. שנינו עומדים כאן כהוכחה חיה לכך שגם מול החושך הנורא ביותר והייאוש העמוק, הרוח האנושית יכולה לנצח. החזרה הביתה היא הוכחה לכוחה של התקווה.
"עם חזרתו של רן גואילי, החטוף האחרון, נסגר מעגל כואב. אין יותר חטופים בעזה, אך כעת מוטלת עלינו האחריות לבנות מחדש. הבית האהוב שלנו בניר עוז איננו, וארבל ואני ניצבים בפני דרך שיקום ארוכה. כעם, עלינו להיבנות מחדש מתוך חמלה ואומץ לבחור בתיקון. התיקון יקרה בצעדים קטנים של הקשבה ואחריות הדדית. אני מבטיח להמשיך לבחור בחיים ובתקווה, ולהפוך את הכאב לכוח שמקרב ומאחה את הלבבות השבורים".
שורד השבי דוד קוניו: "חזרתי מהתופת לאהבת חיי שרון ולבנותיי, וכל זאת בזכות צה"ל והעם המופלא שלא הפסיק לצעוק את צעקתנו במשך 738 ימים. במעמקי החושך, הידיעה שלא ויתרתם עלינו נתנה לנו כוח להחזיק מעמד עוד יום ועוד לילה. לעולם לא יהיו לנו מספיק מילים להודות למי שחירף נפשו והקריב את היקר לו מכול כדי שנזכה לעמוד כאן הערב. לא שכחתם אותנו לרגע, והערבות ההדדית הזו היא שהצילה אותנו".
רננה גומא, ששני בניה נחטפו והוחזרו בעסקה: "בתום 121 שבועות של מאבק, המשימה להשבת החטופים הושלמה, אך המאבק לחקר האמת והשבת האמון רק מתחיל. פעם היינו תמימים והאמנו שהמדינה תגן עלינו, אך היום אנו מבינים שאחאות אמיתית היא המחויבות שלנו זה לזה גם כשאיננו מסכימים. העצרות הללו הוכיחו שהערבות ההדדית טבועה בנו. עלינו לגדל כאן דור שערב זה לזה, ועל האחראים לשאת באחריות כדי שנוכל להתחיל בפרק הבא של מדינת ישראל – עתיד של תום והשלמה".
נעם פרי, בתו של חיים פרי שנחטף נרצח בשבי: "אבי, חיים פרי, שרד בשבי חודשים עד שנרצח במחדל שהיה ניתן למנוע. היום אין עוד חטופים בעזה, אך עלינו לדרוש סליחה על ההפקרה הממושכת ועל המדיניות שהעדיפה שרידות שלטונית על פני חיי אדם. הניצחון שייך לעם ולחיילים שהפכו את השבת החטופים למטרה עליונה. אנו מבינים שכמו שהעם הביא את החטופים, כך הוא יביא את התיקון. עוד נפתח מחדש את הגלריה של אבא בניר עוז, כי איננו עייפי דרך, אלא מפלסי נתיב".
