ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת ממשיכה בהכנת החוק שיאפשר בוררות ממלכתית בבתי הדין הרבניים גם בנושאים אזרחיים. בישיבה שהתקיימה היום (ראשון) להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, קיימו נציגי האופוזיציה ממפלגות יש עתיד והדמוקרטים פיליבסטר והגישו כ-900 הסתייגויות לחוק. הנמקת ההסתייגויות וההצבעות צפויה להימשך בישיבת הוועדה ביום שלישי.

הצעת החוק, שניסחה ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מבקשת לאפשר את מינוי בתי הדין הרבניים לבוררים בהסכמת הצדדים, וטוענת כי הדבר אף יפחית את העומס על מערכת בתי המשפט הכללית. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בעבר דנו בתי הדין בעניינים אזרחיים, עד שבג"ץ קבע כי אין לכך מקור חוקי וכי הם מוסמכים לדון רק  בנושאי נישואים וגירושים בלבד. כעת הממשלה מבקשת להסדיר את הנושא בחקיקה. הצעת החוק עברה בתחילת נובמבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

ההתנגדות להצעת החוק מגיעה ממנעד רחב של גורמים, בהם ארגוני נשים, המכון הישראלי לדמוקרטיה וגופים נוספים. מתנגדי החוק חוששים מפני פגיעה בזכויות נשים, שכן הדין הדתי אינו מחויב לשוויון כמו מערכת המשפט הכללית, וכן מפני מצב שבו הסכמה לבוררות דתית תהיה תוצר של לחץ חברתי בתוך הקהילה, ומהחלשת מערכת המשפט האזרחית בכלל.

ההסתדרות מביעה התנגדות נחרצת להכללת תחום דיני העבודה וההליכים המשמעתיים בהצעת החוק, ועמדתה היא שיש להחריג נושאים אלו באופן קטגורי וגורף מסמכות בתי הדין הדתיים. בעמדתה הביעה ההסתדרות חשש כי בתי הדין הרבניים יפסקו באופן הסותר או פוגע בזכויות העובד המוגנות בחוק, תוך התעלמות מחוקי מגן בנושאים שונים כמו זכויות עובדות בהיריון, חוקי בטיחות בעבודה, מניעת הטרדה מינית וזכויות עובדי קבלן.

בהסתדרות הדגישו כי יש בעייתיות ב'הסכמה' למנות את בית הדין לבורר בין עובדים למעסיקים, שכן הראשונים על פי רוב חלשים מהשניים. עוד הדגישו כי החוק אינו מתייחס רק להסכמה בין צדדים למנות את בית הדין הרבני לבורר במועד התגלעות המחלוקת – אלא מאפשר לקבוע את בתי הדין כבוררים במחלוקות כבר בשלב חתימת ההסכם. במקרה של הסכם עבודה, מדובר בנקודה שבה פערי הכוחות בין מבקש העבודה למעסיק גדולים במיוחד.