בוועידת 'חלאס לאלימות – אתגרים הזדמנויות שותפויות', שנערכה ברהט ביום אתמול (ראשון) אמר אמר טלאל אל-קרינאוי, ראש העיר רהט: "האלימות היא איום ישיר על המרקם החברתי ועל עתיד הנגב. המאבק באלימות לא יכול להישען רק על אכיפה, הוא מחייב שותפות אמיתית עם הקהילה, חיזוק ההנהגה המקומית והצמחת פתרונות מבפנים".

77% חוששים להיפגע מירי, 88% מכירים אדם שנפגע

בכנס הוצגו נתוני סקר בטחון אישי שנערך בין כ-1,000 תושבי רהט מעל גיל 18. מהסקר עולה כי 77% מהתושבים חוששים להיפגע מירי במרחב הציבורי ו-71% מדווחים על הסתגרות בבית בשל חוסר ביטחון. 88% מהנשאלים מכירים אדם שנפגע מאלימות.

"הנתונים שעולים מהמחקר נותנים תוקף למה שתושבי רהט מרגישים וחווים ביומיום, אך הם גם נקודת מוצא לפעולה", אמר פואד זיאדנה, מנהל מתנ"ס רהט. "מאחורי המספרים יש קהילה שרוצה לחיות בביטחון, הורים שמבקשים לגדל את ילדיהם בלי פחד ומרחב ציבורי שאפשר לחזור ולהאמין בו. מתוך העבודה היומיומית שלנו בשטח ברור שהמאבק באלימות אינו רק אכיפה, אלא חיזוק קהילתי, יצירת שייכות והובלת תהליכים משותפים עם התושבים עצמם. כשנותנים מקום לקול המקומי – אפשר לייצר שינוי אמיתי ובר קיימא".

משבר אמון עמוק מול רשויות האכיפה

מהמחקר עולה כי רבים מהתושבים נמנעים מדיווח על פשיעה מחשש לנקמה או מחוסר אמון בטיפול המשטרתי. רק 12% ענו שהם פונים למשטרה במקרה של אירועי פשיעה. לעומת זאת, אנשי דת וגופים קהילתיים זוכים לרמת אמון גבוהה יותר מגורמי האכיפה, נתון המחדד את הפער בין מערכות האכיפה לבין חוויית הביטחון של התושבים בשטח.

ואחיד אלסאנע, מנהל המחלקה לביטחון קהילתי בעיריית רהט: "הממצאים של המחקר משקפים משבר אמון עמוק. ברור שאכיפה לבדה לא תפתור את הבעיה. ועידת חלאס מסמנת שינוי גישה, שותפות בין הרשות, הקהילה והיוזמה האזרחית, מתוך הבנה שהשינוי חייב לצמוח מבפנים".

זעקת האימהות: "הצעירים הולכים להיהרג"

"איפה הגברים?" שאל והתריס ד"ר עאמר אל-הוזייל, ממונה תיק חינוך, עיריית רהט מול הקהל הנשי ברובו. "המציאות שקיימת באולם הזה נוכחת גם במשפחה. אף משפחה לא יכולה לגדל את ילדיה כראוי כאשר האב נסוג מאחריותו".

בפאנל 'זעקת האימהות', הוצגו קבוצת 'אימהות בדם' המונה למעלה מ-50 אימהות שכולות שאיבדו את ילדיהן לאלימות, והחליטו שהן לא נשארות רק בתוך האבל הפרטי. וג'יהא אבו-ציאם, אמו של קייס אבו-ציאם שנרצח בגיל 16 בפברואר 2011: "האובדן עדיין מלווה אותי בכל רגע. בלתי אפשרי עבורי לבוא ולדבר על הכאב, על אובדן אם שמאבדת חתיכה אחר חתיכה".

סיהאם אבו עדיה, אמו של אחמד עאטף אבו עדיה, שנרצח בגיל 15 ב-28 ביוני 2024, דיקלמה שיר שכתבה, 'אני אמו של אחמד'. "הוא ישאל אותנו על הצעירים והזקנים, והוא יאמר לנו, 'איך גידלתם את ילדיכם? האם גידלתם אותם באהבה ובחיבה?' הוא יאמר, 'מה קרה לכם, ערבים? הצעירים הולכים כמו ורדים, הם הולכים להיהרג, הם הולכים לתלייה'".

"צריך לשים לב לילדים. זה הדבר היחיד שאני אומרת" אמרה. "אפילו אני, עד עכשיו, אומרת 'לך מפה. אסור לאף אחד ללכת לחנות בלילה. אסור לאף אחד ללכת לחנות. אסור לאף אחד ללכת'".

"אל תספרו לי על סטטיסטיקה. זה הבן שלי"

"ישאלו אותנו איך גידלנו את ילדינו" אמרה אבו ציאם והוסיפה, "כולכם רועים, וכולכם אחראים לגידולים, אחראים לעדרים. ישאלו אותנו איך גידלנו את ילדינו, מה לימדנו אותם, איזה אופי, איזה מוסר הטמענו בהם.

"לרוע המזל, כל יום אנו רואים דברים שלא ייאמנו. כל יום יש לנו מקרים של התעללות. לפעמים רואים אותי צוחקת הרבה, אבל עמוק בפנים, אני אדם חלש מאוד מבפנים. אני אדם שבור, אבל כשאני מדברת היטב, קשה לי לא להיות כזו. כמובן, אנחנו עוסקים במה שנקרא עבודה סוציאלית. הצבנו לעצמנו למטרה לנסות להגיע לכל אם. על כל מקרה של אלימות שפוגע באם אחרי ימי האבל, אנחנו פונים אליהן".

"אנחנו, ההורים, אחראים לגידול ילדינו" הגיבה אום אבו עדיה. "אל תספר לי על בית הספר, אל תספר לי על סטטיסטיקה, אל תספר לי כלום. זה הבן שלי, ואני יודעת מה אני עושה. איך גידלת אותו? איך לימדת אותו? יש לנו קו אדום בחינוך שלנו. כל מה שגורם כאב לאחרים אסור. אנחנו אמורים להיות אחראים, והאחריות מוטלת על האימהות והאבות, ועל האם יותר מכל. היא חייבת להיות קרובה לילדיה. היא חייבת לדעת לאן בנה הולך, מאיפה הוא בא, מה הוא עשה ומה קרה".

"הקריאה 'חלאס לאלימות' היא קריאה אנושית ואזרחית – יהודית וערבית כאחד", אמרה ירונה בן שלום ריצ'רדסון, מובילת היוזמה. "כיהודייה שפועלת יחד עם שותפים מהחברה הערבית, ברור לי שהמאבק באלימות אינו עניין מגזרי אלא אחריות משותפת. היוזמה הזו נולדה מתוך ההבנה שפתרונות אמיתיים לא מגיעים רק מהחלטות מלמעלה, אלא מצמיחים אותם מהשטח – דרך שותפות, חיבור בין קהילות, וחיזוק הנהגה מקומית. 'חלאס' מבטאת חזון של חיים משותפים בטוחים יותר, שמבוססים על אמון, שייכות ועשייה אזרחית משותפת".