בסיומה של שנה נהדרת, השייטת גאיה דטיאשוילי, מיקמה את עצמה בצמרת הגולשות הצעירות בעולם. דטיאשוילי בת ה-17, ממועדון השייט הפועל זבולון עכו, הרשימה לאורך השנה, כאשר סיימה בעשיריה הראשונה בשלוש תחרויות נוער גדולות. בשבוע שעבר היא סיימה במקום העשירי באליפות העולם עד גיל 21, כאשר היא מתחרה מול יריבות הרבה יותר מבוגרות ומנוסות ממנה.

"כל תחרות בפני עצמה, מתחילה עם המון לחץ, ואפשר לדעת כמה זה הסתיים עד הסוף. נהניתי מאוד בכולן", אומרת דטיאשוילי בראיון ל'דבר'. "לצערי השנה רציתי לזכות במדליה, אבל אני מרוצה שהייתי בכולן בטופ עשר. זה אחלה סימון דרך".

בסיום התחרות אמרה מאמנת הנבחרת נופר אדלמן: "גאיה הצליחה להתאושש מיומיים ראשונים מאתגרים ונתנה פיניש חזק מאוד, מה שאפשר לה להשיג את המטרה שלנו, של לפחות מתחרה אחת בעשירייה הראשונה. אנחנו צריכות לעבוד על יציבות, אבל אני מאוד מעודדת מהיכולת שלה לעמוד בלחץ ולהפגין המון אופי והתעלות ברגעי ההכרעה".

הפינוי העצמאי מהצפון: "רוב המושב התפנה בלי מימון"

שנות המלחמה היו מלאות אתגרים עבור דטיאשוילי. משפחתה גרה בישוב הקהילתי מנות שבגליל המערבי, הנמצא פחות מ-5 ק"מ מהגבול עם לבנון. ב-18 באוקטובר 2023, אישרה הממשלה את החלטה 975 לפינוי יישובי הצפון וסיוע להם. אלא שהמדינה טענה שהיישוב הקהילתי מנות במועצה אזורית מעלה יוסף מרוחק 5.2 ק"מ מהגבול, ולכן לא הכירה בו כיישוב מפונה. ראשי היישוב יצאו למאבק, ובמדידה נוספת נמצא שהמרחק בינו ובין הגבול עומד על 4.8 ק"מ בלבד.

משפחתה דטיאשוילי לא חיכתה למדינה והחליטה כמו חלק גדול מתושבי הישוב להתפנות בעצמה. בעקבות המלחמה בצפון, לא היה ניתן להמשיך להתאמן בעכו ודטיאשוילי עברה להתאמן לבד בשדות ים "היינו ממש על הגבול הפינוי, אז התפננו עצמאית לדודה שלי בעתלית. אבל רוב המושב התפנה, פשוט זה לא היה ממומן".

במהלך התקופה המורכבת, בה נעקרה ביחד עם משפחתה מהבית, החברים והסביבה המוכרת, היא החליטה לראות את ההזדמנות שאותה היא יכולה ליצור לעצמה והשקיעה את רוב זמנה בשיפור מיומנויות השייט ולצבור שעות ים נוספות "למדנו באותה התקופה בזום, אז זה היה נוח. ניצלתי את זה ורוב הזמן שלי הייתי פשוט באימונים".

פתיחה חזקה ומדליה שהוחמצה

דטיאשוילי פתחה בצורה נהדרת את שנת 2025, כאשר סיימה במקום הרביעי באליפות אירופה עד גיל 19 בפולין. השייטת הישראלית נאבקה עד הרגע האחרון מול שייטת מאוקראינה שבסיום התחרות הקדימה אותה במעט.

"הגעתי לתחרות עם המון ציפיות. הייתי מועמדת למדליה ובמהלך התחרות הייתי חזק בתמונה, עד היום האחרון. במהלך התחרות שהפלגתי טוב, הרגשתי שהגעתי מוכנה, ולא היו לי הרבה טעויות בדרך", היא נזכרת. "ביום האחרון לא הלך לי כמו שרציתי, ופספסתי את המדליה בשתי נקודות. סיימתי את התחרות ממש מבואסת. היה לי חשוב שלא ויתרתי עד הסוף ובסך הכל שטתי טוב בדיוק כמו שתכננתי. לצערי משהו התפספס, אבל אני מבינה שזה גם קורה וזה חלק מהדרך".

בנקודה שבה ניתן להישבר, הראתה דטיאשוילי הרבה אופי. היא לקחה את האכזבה והפכה אותה למוטיבציה להמשך התחרויות של העונה "גם במהלך התחרות, אני אף פעם לא מוותרת או נשברת. גם כשהולך פחות טוב, אז אני לוקחת את זה כאיזה בוסט, שעכשיו אני יודעת שאני צריכה לעבוד יותר קשה".

השנה הצטרפה דטיאשוילי לנבחרת הנשים ומתאמנת בשדות ים "היום הנבחרת זה אני ורבקה מנטל, וכששי קקון בארץ אז היא גם מתאמנת איתנו. זה כיף ומאתגר להתאמן עם שי, אני רואה לאן אני עוד צריך לשאוף ומה אני צריכה לשפר".

עולה לבוגרות: "לא מסתכלת על הגיל כתירוץ"

השנה תעשה דטיאשוילי את המעבר לבוגרות אם השתתפות ראשונה באליפות העולם בספטמבר. למרות שבשייט הצלחה בדרך כלל מגיעה סביב גילאי ה-30, היא מאמינה שגילה הצעיר יחסית לא יהווה מכשול בדרך: "אני לא מסתכלת על הגיל כתירוץ. יש לי ציפיות מאוד גבוהה מעצמי, כי אני יודעת כמה אני משקיעה. אני יודעת שבענף שלנו לגיל יש משמעות, כי יש פונקציה לגיל ולניסיון, אבל זה לא משהו שאני מסתכלת עליו כמשהו שצריך להגביל אותי. המטרות שלי עדיין נשארות מאוד גבוהות, כי זה מה שאני מאמינה בו".

"החלום הכי גדול שלי, זה להיות מדליסטית אולימפית", דטיאשוילי מסמנת את המטרה הגדולה – להפוך לשייטת סיירות היחיד הישראלית הראשונה שתזכה במדליה אולימפית, "אבל אני בטוחה שיש לי עוד, דרך ארוכה לעבור, ועוד מטרות בדרך, שגם אותן אני ארצה להשיג. אבל המטרה הכי גדולה, זה להיות בסוף מדליסטית אולימפית".

שטה מגיל 8: "זה תמיד היה מקום הבריחה שלי"

דטיאשוילי מספרת שהיא הגיעה לענף השייט בגיל שמונה, דרך שייט העבר מאור בן הרוש, סגן אלוף אירופה עד 21 ב-2019. "ההורים שלנו חברים מאוד טובים והגעתי לענף דרכו. התחלתי בנהריה ולאחר תקופה שלא היה לי מאמן, החלטתי לעבור למועדון שלי בעכו. וגם אחי גולן, שקטן ממני בשנתיים מתאמן במועדון ביחד איתי".

הים תמיד היה האהבה הגדולה שלה והמקום הטבעי שלה "אני חושבת שזה תמיד היה מקום הבריחה שלי, לנקות את הראש. מקום שבו אני יכולה לבוא לאימון, ללמוד דברים חדשים וליהנות על הדרך". היא מספרת שהשייט התחרותי מעניק לה את התחושה המיוחדת אותה היא מחפשת: "אני אוהבת את ההצלחות שיש לי בתחרויות השונות, תמיד יש ריגוש מסוים ומשהו מיוחד שעוד מחכה לי באופק".

דור חדש של שייטים

כבר היום, ניתן לראות שדטיאשוילי היא אחת התקוות הגדולות הבאות של ענף השייט הישראלי בשנים הקרובות. השייטת הצעירה היא חלק מדור חדש של שייטי סירות לייזר (סירת יחיד), המצליחים להגיע להישגים מרשימים בגילאי הנוער וחלקם כבר פורצים את הדרך בבוגרים.

הנציגה הוותיקה היא שי קקון בת ה-23, אשר הופיעה כבר בשתי אולימפיאדות וזכתה באליפות אירופה עד גיל 21. השייט ראם מגן זכה באליפות העולם ואירופה עד גיל 19 ב-2024 ובמדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2025. עומר ורד וילנצ'יק השתתף באולימפיאדת פריז 24 וזכה באליפות העולם עד גיל 19 ב-2025.

נקודת הפריצה שלה הייתה בשנת 2023 במהלך זכייתה באליפות אירופה עד גיל 17 בפולין ב-2023. היא הפתיעה את כולם בדרך לזהב, כאשר לאורך השנה היא התאמנה בדגם הנערות דגם 4.7, הקטן יותר, ואילו באליפות התחרו בדגם האולימפי דגם 6. "הגעתי לתחרות אחרי שבעצם לא הפלגתי בכלל בדגם, זו הייתה התחרות הראשונה שלי באותו דגם, ולפני שטסתי המאמן שלי אמר 'אם תכנסי לבית זהב זה יהיה וואו'", היא מספרת. "המטרה הייתה לבוא ופשוט לנסות בתחרות, לא הייתה לי איזה מטרה מראש, כי באמת לא ידעתי איפה אני ממוקמת ביחס למתחרות האחרות, ולא ידעתי למה לצפות".

מהר מאוד היא גילתה שלמרות שאין לה את הניסיון בדגם האולימפי, היא השייטת הטובה ביותר בתחרות" התחרתי בלי לחץ ובלי ציפיות ומאז תחילת התחרות הלך לי ממש טוב. כל התחרות הייתי ראשונה, כשניצחתי זאת הייתה תחושה פשוט מטורפת".