בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ פרסמו פוסט בפייסבוק, שטוען כי עיקר סכסוך העבודה שהכריזו ההסתדרות והמנופאים אתמול (ראשון) ממוקד בדרישות הכלכליות. עשרות מנופאים הגיבו לפוסט והצביעו על ריבוי בעיות הבטיחות בתחום – בהן דרישות לא חוקיות ממנופאים לבצע עבירות בטיחות, סילוק מנופאים שמקפידים על חוקי הבטיחות מאתרי בנייה, היעדר ציוד בטיחות בסיסי במנופים, ושעות עבודה ארוכות מהמותר.
"ההתאחדות מובילה מזה שנים את תחום הבטיחות בענף, רואה בו ערך עליון ופועלת יום-יום לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והפיקוח באתרי הבנייה", נכתב בפוסט של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "המשא ומתן מול ההסתדרות ונציגות המנופאים מנוהל על ידי התאחדות הקבלנים, בהובלת סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר אגף כוח אדם, מיסוי וכלכלה, עמית גוטליב, ובמסגרתו הונחו על השולחן שורה ארוכה של הצעות, כולן נועדו לשפר את תנאי ההעסקה ולחזק את הבטיחות. לצערנו, פעם אחר פעם, הוצגו דרישות כספיות מתרחבות, החורגות מהסכמות שהושגו ומנותקות מהמציאות בענף".
עובדים 13 ו-14 שעות ביום
הפוסט עורר תגובות רגשיות מצד עשרות מנופאים, שמבטאות את המתח ששורר בשטח. "עצוב ממש שזה מה שיש לכם לומר עלינו…" הגיב המנופאי ערן אבטובול. "אנחנו בונים את הארץ, מסתכנים בכל שנייה על המנוף. בתנאים של כלב במלונה, מחרבנים בשקיות ומשתינים בבקבוק. סכנה בכל שנייה פה. לוקחים אחריות על בטיחות של הצוות, הפועלים והעוברים והשבים, בזמן שאתם שמים פס ועושים מיליונים על הגב, הצוואר, הברכיים העצבים, הבריאות והמשפחות שלנו. תתביישו שזו הטענה שיש לכם מנגד. כן גם שכר מותר וראוי שנדרוש…".
המנופאי מיכאל יוחננוב הצביע על כך שבמרבית המנופים שבהם הוא עובד אין שבשבת רוח, כפי שנדרש בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 2017. הוא הוסיף: "לפני שבוע לא הסכמתי לעבוד באתר בלי תאורה (לפי חוק). במקום להגיד לי 'תודה שאתה שומר על חיי אדם', אמרו לי 'לך הביתה ואל תחזור' (כי הקבלן הסיני יתעצבן)". יוסי פוליאקוב ביקש שיסבירו לו איך מאבק על מצלמות בקבינה, שבשבות למדידת רוח במנופים ורגולציה על היקף שעות העבודה על המנוף הפכו ל"מאבק על כסף": "הדרישות מהמנופאים לעבוד שעות לא שעות, במחסור אמצעי בטיחות ובניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה חייבות להיפסק. זה לא משחק. באנו לעבוד, לא לקבל טראומות לכל החיים".
סרגיי ציבילוב התמקד במציאות המורכבת שעימה התמודדו המנופאים במהלך שנתיים של מלחמה: "איפה הייתם כשישבנו בקבינה עם טילים שמתפוצצים מעל הראש? אה! נתתם לנו שכפ"ץ וקסדה". המנופאים לדבריו נדרשו להמשיך ולעבוד על מנופים בגובה עשרות מטרים, כשהם יושבים בקבינה מפח וזכוכית. עוד סיפר על מצבים שבהם נדרש לעבוד גם 13 ו-14 שעות ביום "כי מנהל העבודה נזכר שחייב לצקת או שהסיני מאיים עלייך שאם תרד תקבל מכות".
"מההה? לבקש בנוסף לבטיחות גם שכר מכובד עבור ביצוע עבודה חשובה ביותר וגם מסוכנת שדורשת מיומנות וריכוז מירבי במהלך 12 שעות רצופות, זה לא בסדר לטענתכם?" תהה המנופאי פיני בודביץ'. "עוד שנייה תפרסמו שכל הקבלנים עובדים בחינם מתוך אידאולוגיה ציונית". קובי נורני הוסיף שהשכר של המנופאים לא עלה בתשע השנים האחרונות בזמן שיוקר המחייה דווקא עלה באופן משמעותי. הוא הדגיש כי יש בעיה ממשית בתחום הבטיחות: "אם כמעט כל יום אנחנו שומעים על מנופאים שהעיפו אותם מהאתר בגלל שלא הסכימו לעבוד ברוחות חזקות, או על איזו הנפה לא בטוחה, אז כן. יש בעיה חמורה של בטיחות".
מיכאל איחאי כתב: "כשמאיימים על מנופאי לעבוד ברוח 60 קמ"ש בניגוד לחוק ובניגוד לכללי הבטיחות או שיחליפו אותו (בדיוק מה שקרה לי לפני כמה ימים), אז הגבול בין בטיחות וכסף נעלם, וקשה לקבל החלטות נכונות. המאבק הוא על שניהם, ולא מתביישים להגיד את זה בבירור". אוריאל בוכריז הזמין את הקבלנים עצמם לעלות על המנוף ולנסות להחליף את המנופאים: "בואו תעבדו אתם 12 שעות כשאפילו פעולה פשוטה כמו ללכת לשירותים מלווה בצעקות בסינית. בואו נראה אתכם יושבים בגובה 70-80 מטר בלי מצלמה ורואים מה קורה למטה – אם קושרים נכון או מה קורה מאחורי הבניין בגמר הפרויקט. מה אנחנו מבקשים? לעבוד 10 שעות כמו בני אדם? תקשורת בעברית?". גם פז גלעד הציע לקבלנים לנסות ולטפס לגובה המנוף על סולמות שבורים עם אוכל ומים ליום שלם.
נדב חזן הסביר שהדרישות להעלאת שכר ולשיפור תנאי ההעסקה אינן "מנותקות מהמציאות" כדברי ההתאחדות – אלא נובעות ישירות מהמציאות עצמה: מציאות שבה הבטיחות נשחקת, העומס גובר והתגמול נותר מאחור. "בטיחות אמיתית לא מתחילה בהצהרות – היא מתחילה בתנאים שמאפשרים למנופאי לעבוד ערני, מרוכז, מתוגמל בכבוד, ובלי לחשוש לפרנסתו אם יעמוד על זכויותיו. אם הבטיחות היא אכן ערך עליון, הדרך לשם עוברת גם בהעלאת שכר, בקיצור שעות עבודה, בהפסקות מסודרות, ובהקשבה אמיתית לקול המנופאים מהשטח – לא בהצגת הדרישות שלנו כבעיה כלכלית".
סכסוך עבודה ארצי
ההסתדרות הכריזה אתמול על סכסוך עבודה ארצי של המנופאים מפעילי עגורני הצריח בישראל – זאת לאור מבוי סתום במשא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי עבור מגזר זה, שמתנהל מאז שנת 2022. אם לא יושגו הסכמות, יוכלו המנופאים לנקוט בצעדים ארגוניים בתום ארבעה עשר ימים, שעשויים לעכב ולעצור את הבנייה באלפי אתרים גדולים ברחבי הארץ.
הוועד הארצי של המנופאים הוקם ב-2016, וההסכם הקיבוצי הקודם נחתם בשנת 2017 – גם כן לאחר שביתת אזהרה בת יום של המנופאים. בין דרישות המנופאים המאוגדים בהסתדרות עובדי הבניין והעץ, בראשות מזל גולן, הסדרה של מנגנונים לעיגון ואכיפה של הוראות הבטיחות באתרי הבנייה על ידי חברות הקבלן – לרבות בכל הקשור להקפדה על רישיונות חוקיים של מנופאים, מניעת מצבים שבהם נדרשים מנופאים לפעול בניגוד להוראות הבטיחות ושיפור בתנאי העבודה ובשעות העבודה הרבות, לצד שיפור תנאי השכר וההפרשות הסוציאליות בענף.
