סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסם בשבוע שעבר, מגלה: המלחמה פגעה באמון ותחושת הביטחון של כלל תושבי קו העימות הצפוני, אך התושבים שלא פונו הם הפסימיים ביותר. בנוסף, בשנת 2024 נרשם שפל של עשור באמון הציבור בממשלה

על פי הסקר, שבחן מגמות דמוגרפיות ואת היחס של תושבי קו העימות למצבם ולמדינה בין 2023 ל-2024, תושבי הצפון שגרים עד 15 ק"מ מהגבול – שרובם הגדול לא פונה – יותר פסימיים, באופן יחסי, משאר תושבי קווי העימות.

מאזן ההגירה במחוז הצפון כולו היה חיובי בשנת 2023, ועמד על 3,600, אך בשנת 2024 המצב התהפך ומאזן ההגירה היה שלילי ועמד על 2,200. באופן מפתיע, קריית שמונה רשמה מאזן חיובי של 660 תושבים לעומת השנה הקודמת. ערי קו העימות המרוחקות יותר, צפת וכרמיאל, רשמו ביחד ב-2024 מאזן שלילי של אלף תושבים לעומת השנה שלפני.

הפסימיות בקרב תושבי קו העימות הצפוני השתקפה היטב בכמה שאלוני שביעות רצון מהמצב של הלמ"ס. בכל הארץ נרשמה ירידה קטנה בתחושת האמון בעתיד מ-60% ב-2023 ל-58% ב-2024; בקרב תושבי הצפון הירידה הייתה חדה יותר – מ-62.5% ב-2023 ל-53% ב-2024.

בקטגוריית שיפור כלכלי עתידי, רק 40% מתושבי הצפון שגרים עד 15 ק"מ מהגבול ולא פונו (ולפיכך לא קיבלו תמיכה כלכלית מהמדינה), אמרו ב-2024 שהם מאמינים שמצבם הכלכלי ישתפר בעתיד, זאת לעומת הממוצע הארצי של 51%.

תושבים שגרים עד תשעה ק"מ מהגבול וכן פונו במלחמה, ציינו ששביעות רצונם ממצבם הכלכלי עלתה מ-67% ב-2023 ל-72% ב-2024 (גבוה מהממוצע הארצי); רמת השביעות כלכלית של התושבים הצפונים שלא פונו ירדה מ-68% ל-64% .

בקטגוריית ההכנסות, רק 17% מהתושבים שלא פונו במלחמה אמרו שהצליחו ב-2024 לסגור את החודש לעומת הממוצע הארצי של 23%; בקרב תושבי הצפון שפונו, 20% אמרו שלא הצליחו לסגור את החודש.

הדיכאון והלחץ גברו

גם ההיבטים הפסיכולוגיים נבחנו בסקר הלמ"ס, והנתונים אינם מעודדים: בצפון, בקרב התושבים שלא פונו, 75% העידו על עלייה בתחושת לחץ ב-2024 לעומת 60% ב-2023; תחושת המרץ והחיוניות נפלה מ-80% ב-2023 ל-70% ב-2024.

בדרום, 65% מתושבי העוטף אמרו שתחושת הלחץ גדלה ב-2024 – נתון נמוך מזה שבצפון.

הידרדרות נרשמה גם בתחושות הבדידות והדיכאון בקרב התושבים בצפון: מ-25% ל- 36% (במגמה הארצית נרשמה עלייה, מ-25% ל-34%). כמו כן, נרשמה עלייה באחוז התושבים בצפון שהעידו שמצבם הבריאותי לא טוב – מ-16% ב-2023 ל-22% ב-2024 (הנתונים היחידים שדומים גם בצפון וגם בעוטף).

הכנסת היא המוסד הכי פחות אמין

לטענת מחברי הדו"ח, בשנת 2024 נרשם שפל של עשור באמון הציבור בממשלה, שצנח מ-41% ב-2023 ל-24% ב-2024.

הנתון הנמוך ביותר נרשם ביישובי קו העימות הצפוני שמרוחקים עד תשעה ק"מ מהגבול – שרובם פונו (בין היתר מדובר ביישובים שאינם נמנים עם מצביעי הממשלה): רק 21% אמרו שיש להם אמון בשלטון – צניחה של 10% בשנה אחת.

ביישובים הצפוניים שלא פונו ומזוהים יותר עם מצביעי הממשלה, נרשמה עלייה באמון – 24%, בדומה לממוצע הארצי.

הסקר כלל נתון מעניין נוסף, שלפיו המלחמה תרמה לשיפור היחסים בין התושבים לשלטון המקומי: בתחום הזה, האמון עלה משמעותית בכל הארץ – ובמיוחד ביישובים שמרוחקים מהגבול עד 15 ק"מ – עם קפיצה מ-50% ל-60%.

בכל הארץ, מצפון עד לדרום, סברו התושבים שהכנסת היא המוסד הכי פחות אמין ממוסדות המדינה – עם 17% בלבד שנתנו אמון בפרלמנט הישראלי.