האמנה החדשה לצמצום הנשק האסטרטגי, ההסכם היחיד שנותר ומגביל את הנשק הגרעיני של רוסיה וארצות הברית, צפוי לפוג ב-4 בפברואר – יום רביעי הקרוב, ובינתיים לא ידוע על כל משא ומתן להארכתו. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לאחרונה בראיון טלוויזיוני: "אם הוא פג, הוא פג".

עם פקיעת האמנה, תוכל רוסיה להגדיל תוך כמה חודשים את ארסנל ראשי הנפץ שלה, המוכנים לשיגור מיידי, ב-60%, וארצות הברית ב-110%, בהתאם לכמות ראשי הנפץ המאוחסנים שיש לכל אחת מהן. זאת מפני שהיכולת של שתי המדינות גדולות יותר מההגבלות שהטילה האמנה. לשתי המדינות יש גם מספר רב של ראשי נפץ המאוחסנים לעתודה או כאלה המיועדים לפירוק, אך עדיין נותרו שלמים.

קשה להפריז בחשיבותה של האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי  (START) שקובעת מגבלות לייצור ארסנל גרעיני ארוך טווח, ונחתמה בביקורו הראשון בהיסטוריה של נשיא אמריקאי במוסקבה, בשנת 1972. ריצ'רד ניקסון ומנהיג ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב חתמו באותו היום על שני הסכמים היסטוריים להגבלת פיתוח טילים ונשק גרעיני לטווח בינוני ולטווח ארוך בין רוסיה לארה"ב. בהמשך נחתמו במסגרת האמנה המקורית עוד כמה הסכמים, האחרון ביניהם נחתם בפראג ב-8 באפריל 2010 בידי נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, ועמיתו הרוסי, דימיטרי מדבדב, ונכנס לתוקף בשנה שלאחר מכן.

תפוגת ההסכם תביא לסופה של תקופה שבה פעלו המעצמות לריסון הארסנל הגרעיני באמצעות הסכמים הדדיים ביניהן שנחתמו בזה אחר זה במשך 54 שנים. הדבר עשוי להאיץ את מרוץ החימוש הגרעיני העולמי.

רוסיה וארצות הברית מחזיקות כיום ב-87% מארסנל הנשק הגרעיני בעולם, אולם שתי המעצמות הגבילו את עצמן זה יותר מחמישים שנה בפיתוח וייצור נשק גרעיני ואף פירקו את מרבית הארסנל שלהן במטרה להסיר את חרב המלחמה הגרעינית ברבבות פצצות אטום מעל צווארה של האנושות.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הציע לאחרונה כי שני הצדדים ידבקו במגבלות הקיימות על טילים וראשי נפץ למשך שנה נוספת כדי 'לקנות זמן' שיאפשר לשאת ולתת לקראת חידוש האמנה, אך הנשיא טראמפ לא הגיב להצעתו.

טראמפ דורש לצרף את סין להסכם

כמה פוליטיקאים אמריקאים קוראים לטראמפ לדחות את הצעתו של פוטין, מה שיאפשר לוושינגטון להגדיל את הארסנל שלה כדי להתמודד עם התעצמותה הגרעינית המהירה של סין, שהגדילה בשנים האחרונות את הארסנל הגרעיני שלה. טראמפ אומר שהוא רוצה לשאוף להסכמה על "פירוק נשק גרעיני" גם עם רוסיה וגם עם סין, אך מבייג'ינג נמסר כי לא סביר לצפות ממנה להצטרף לשיחות פירוק נשק עם שתי מדינות שארסנל הנשק שלהן עדיין גדול בהרבה משלה.

האמנה שתפוג בקרוב קבעה את סדרי הקטנת הארסנל הגרעיני של רוסיה וארצות הברית. בהתאם ליעדי האמנה, כבר ב-5 בפברואר 2018, לפני 6 שנים, נותרו לכל אחת מהמעצמות רק 1,550 ראשי נפץ גרעיניים; 800 משגרים יבשתיים (כולל אלה שלא מצויים בפריסה קרבית); ו-700 טילים בליסטיים בין-יבשתיים, טילים המשוגרים מצוללות או ממפציצים כבדים.

מספרים אלה אומנם עצומים, אך הם קטנים בהרבה מכמות הנשק שהחזיקו המעצמות בשיא כוחן, באמצע שנות ה-80, לפני שהסכימו על פירוק וצמצום כמויות – כ-40 אלף טילים לברית המועצות וכ-20 אלף טילים לארה"ב.

האמנה כללה מנגנונים יעילים לציות ואימות של צמצום הנשק. היא קבעה הצגת נתונים פעמיים בשנה, ומערכת להעברת מידע שוטף על תנועת כוחות גרעיניים אסטרטגיים, שהשתמשו בה בפועל כמעט מדי יום. האמנה חייבה גם ביקורת איכות מתמדת באתרי טילים, ביקורת על ראשי נפץ ומשגרים, וסיפקה תובנות חשובות לגבי פריסות הגרעין של הצד השני ונהלי הבטיחות הננקטים באחסנת החומרים המסוכנים. לבסוף, תחת כתב האמנה הוקמה ועדה מייעצת דו-צדדית ונהלים ברורים לפתרון שאלות או סכסוכים.

על מנת להבטיח תמיכה רפובליקנית באמנה בתקופה שבה הם שלטו בסנאט ובקונגרס, הסכים הנשיא אובמה לתוכנית ארוכת טווח של חידוש ומודרניזציה של כל הארסנל הגרעיני האמריקאי, כולל המתקנים, התשתיות, ויכולות הפיתוח של נשק גרעיני. מחירו של הפרויקט שאושר באותה עת לחידוש הארסנל הוערך ביותר מ-2 טריליון דולר, מה שדחף גם את יריבותיה של ארצות הברית להגביר את המרוץ הגרעיני.

לאחר שניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, ב-3 בפברואר 2021, הסכים הנשיא ג'ו ביידן להאריך את האמנה יומיים בלבד לפני שפג תוקפה, לחמש שנים נוספות. שנתיים לאחר מכן, בפברואר 2023, רוסיה חדלה ליישם כמה עניינים מרכזיים של האמנה, כולל מערכת עדכון המידע והבדיקות באתרי גרעין, כצעד של מחאה על התמיכה הצבאית שארצות הברית מעניקה לאוקראינה. עם זאת, היא לא פרשה רשמית מהאמנה, והתחייבה להמשיך ולעמוד במגבלות על כמות ראשי הנפץ, הטילים והמשגרים.

עם פקיעת תוקפה הקרבה של האמנה השנה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע ​​בספטמבר 2025 כי הוא מוכן להמשיך ולשמור על המגבלות המספריות במשך שנה נוספת אם ארצות הברית תפעל באופן דומה. הנשיא טראמפ אמר שזה "נשמע לו כמו רעיון טוב" באחד הרעיונות שהעניק לעיתונאים באותה העת, אך וושינגטון לא הגיבה רשמית להצעה הרוסית.

כאמור, טראמפ מתעקש כי משא ומתן על כל הסכמי בקרת נשק גרעיני עתידיים יכלול גם את סין, אך זו מסרבת לכך בעקביות. אין תקדים למשא ומתן תלת-צדדי כזה על שליטה גרעינית או פירוק נשק, וזה ללא ספק יהיה ארוך ומורכב. למרות שארסנל הנשק של סין גדל, הוא עדיין פחות מ-12% מגודל ארסנל הנשק האמריקאי ופחות מ-11% מגודלו של רוסיה.