ועדת הכנסת התכנסה היום (שלישי) לדיון בפיצול חוקים מחוק ההסדרים לחקיקה נפרדת, ולחלוקת סעיפי חוק ההסדרים לדיונים בוועדות הכנסת השונות, לפי תחום מומחיות הועדה. "האוצר מכניס בוועדה דברים לא קשורים", אמר יו"ר הקואליציה ויו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), "נפצל חלק מהדברים, ונעביר חוק הסדרים קטן יותר". היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק הוסיפה: "חוק ההסדרים ב-1985 התחיל ב-16 תקנות, היום זה מאות סעיפים – בשלב מסוים הפסקתי לספור. הקשר בין הנושאים האלה לתקציב הוא קלוש"

הסעיף של המיסוי המיוחד על הבנקים שנובע מפערי הריבית יישאר בחוק ההסדרים, כך הוחלט בוועדה, ויעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. על סעיף זה יועמ"ש הכנסת מצאה שאין סיבה לפצלו מכיוון שהוא נוגע בסוגיות תקציביות ישירות לתקציב 2026, והעברתו תגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

"אנחנו בדיון שמתקיים כל שנה, אבל לא שגרתי", אמרה אפיק. "בחקיקה אמור להגיע לכנסת חוק שכולל נושא אחד, אבל אין חיה כזו חוק שכולל עשרות רבות של נושאים, כי זה הופך את תהליך החקיקה לקשה, מסורבל ופוגע ביכולת חברי הכנסת להשתתף בחקיקה. מאז 1985 הומצא המונח חוק ההסדרים. זה התחיל ב-16 תקנות והיום זה מאות סעיפים. הוחלט שהכנסת תתייחס לחוק ההסדרים באופן חריג ושהנושאים השונים יועברו לדיון בוועדות השונות. במקום רפורמה מהותית אחת התחילו לעשות שלוש, ארבע, חמש,… בשלב מסוים הפסקתי לספור. הקשר בין הנושאים האלה לתקציב הוא קלוש.

"האוצר מקיים את שיטת העיזים, מכניסים חוקים שיודעים שלא ייכנסו כדי להוריד אותם במשא ומתן. חוק ההסדרים הזה הוא נקודת שיא. יש הרבה תחומים שאינם תקציביים והחוברת התקציבית היא דלה. הביקורת הזאת. הליך החקיקה עלול להיפגע, זה יתבטא באיכות התהליך. החוק מקודם על ידי האוצר גם כאשר יש התנגדות של המשרד שצריך ליישמו".

אפיק טוענת שמגיעים לדיון חוקים לא בשלים, שלא עברו עבודת מטה. "ראיתי הרבה חוקים שהוועדה חוקקה, והמשרד הרלוונטי היה צריך לתקן שוב ושוב כי הם לא נחקקו טוב". לדבריה, בעבר נעשה סינון מסוים על ידי משרד המשפטים. "לא מדובר כאן רק על כבוד הכנסת אלא על הליך חקיקה תקין. מותר לממשלה להעביר חוק שוב ושוב ושוב, אבל לא בחוק ההסדרים. הממשלה נמצאת בלחץ חקיקתי עצום, וזה הליך קשה ולא ראוי כהליך חקיקה".

באוצר מעוניינים להעביר את הדיון על רפורמת החלב ל"ועדה למיזמים ציבוריים", הנקראת גם וועדת הרפורמות שהוקמה בכנסת האחרונה, ובראשה עומד ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית. הועדה שמוסמכת לעסוק בנושאי חקלאות ומחזיקה בידע בנושא היא ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד). שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז כי רפורמת החלב היא תוכנית הדגל שלו לתקציב 2026, ויועמ"ש הכנסת העלתה חשש מבחירת ועדה מסיבות פוליטיות שאינן מקצועיות.

"מה נכון לפצל? דברים שאין להם זיקה תקציבית, רפורמות גדולות שתזכירים שלהם מסתובבים 4 שנים ויותר. אני לא מבינה מה הדחיפות, אלה דברים שבאו לעקוף הליך חקיקה בכנסת. הכנסת קיבלה נוהל עבודה בעייתי לאור התנהלות האוצר. זה מאפשר לאוצר להכניס עוד ועוד חוקים. לא רק שיש מטרה להעביר להליך מואץ, יש העברה לועדות שונות מסיבות לא מקצועיות על מנת להעביר רפורמות כמו שהן. יש העברה למטרות של 'יאללה יאללה'".

ח"כ חמד עאמר (ישראל ביתנו) הוסיף: "בעבר היה דיון מעמיק של יועמ"ש הכנסת עם יו"ר הכנסת, והשנה לא היה דיון כזה. ביותר מ-42 סעיפים אין זיקה לתקציב, למה אתם מביאים את הלחץ הזה לכנסת?"

סגנית ראש אגף התקציבים תמר לוי בונה השיבה לטענות: "אנחנו בשנה ראשונה אחרי 3 שנות תקציב של מלחמה. מבחינתנו זו צריכה להיות שנה ראשונה של "ניו נורמל". ה"אולד נורמל" זה הוצאות ריבית וביטחון נמוכות, והחדש זה הוצאות ביטחון וריבית גבוהות ונטל מס גבוה".

לדבריה, חוק ההסדרים השנה קטן יותר מהשנים הקודמות. "חוק ההסדרים של 2023-2024 גדול יותר משל עכשיו. אם לא נלווה את התקציב ברפורמות תומכות צמיחה, לא נצליח. יש מחנק לאשראי לעסקים שתלויים בבנקים. כשהתחילו נתוני האשראי לצרכנים עלתה התחרות. יש רפורמה בבנקים קטנים. כל הרפורמות לפניכם עברו מסננות על ידי יועמ"ש הממשלה".

אפיק הקשתה: "כל טיוטת התוכנית הגיעה, נתוני האשראי חיכו מ-2021 להעברה. מה זה דחוף עכשיו?", ולוי בונה השיבה: "הכל עבר בשלות ותיאום, אי אפשר להגיד שיש חקיקות לא בשלות. אנחנו משכללים את חוק ההסדרים, גם בהיקף ובהסברים".