בשעה 14:00, כשיום הלימודים בבתי הספר ברהט מסתיים, רוב המורות ממהרות לביתן. עבור איאת אבו געפר (40), אם לחמישה בנים, זה היה רק תחילתו של היום השני.
"אני מורה ממלאת מקום ועובדת בבוקר בגני ילדים ובבתי ספר, ומשם אני הולכת למפגשים. לא היה לי קל, אבל היו לי רצון ויוזמה, חשבתי אני יכולה לשפר את החברה שלנו", היא מספרת. השבוע, היא ו-19 נשים נוספות מהחברה הבדואית חגגו את סיום קורס המנהיגות של עמותת "איתך־מעכי", בטקס שהתקיים ברהט.

"הרגשתי שאין לי הזדמנות להתקדם בחיים"

הדרך של אבו געפר למנהיגות לא התחילה בקורס. בגיל 30, עם ארבעה ילדים בבית, היא יצאה ללימודים כדי לנסות להתקדם – אך נתקלה בחסמים המאפיינים רבות בקהילה.
"החלום שלי היה להיות מנהלת. אני רוצה להשפיע, לשנות את החברה לטובה. יש לנו בחברה הבדואית נשים שיש להן תואר ראשון ושני ואין מסגרת שנותנת להן להצליח. הן יושבות בבית".

לדבריה, היוזמה שלה נולדה מהמציאות הזו: "היוזמה שלי הייתה לייצר פרויקט שיאפשר להן לעבוד במקצוע שלהן, שעבורו הן למדו וקיבלו תעודה. הן לא צריכות לעבוד בעבודה שהיא לא ההכשרה שלהן. אני עצמי שילמתי הרבה כסף לתואר – למכללה, לנסיעות וכמובן מחיר בבית עצמו. ואחרי כל המאמץ והרצון, הרגשתי שהכול הלך. אין לי הזדמנות להתקדם בחיים".

רבות, לדבריה, חוות את אותו ייאוש. "הן עובדות בחנות בגדים או במכירת אוכל, אבל אין התאמה להתקדמות עם התעודה שלהן". התוכנית העניקה לה, לדבריה, ביטחון מעשי לפרוץ את המעגל הזה. כיום היא מנהלת את בית הנוער ברהט של עמותת "קדימה".

"אחרי שהתחלתי את התוכנית זה נתן לי את הביטחון העצמי לעבור ראיונות ולהתקבל. גם בתוכנית הכינו אותי לראיונות – לשאלות ואיך אני יכולה לענות בצורה טובה".

לבנות מנהיגות במציאות של משבר

התוכנית, שכללה מפגשים עם פעילים חברתיים, סיורים ורכישת כלים משפטיים ותקשורתיים, נולדה לתוך מציאות מורכבת. עו"ד חנאן אלסאנע, מנכ"לית משותפת בעמותת "איתך מעכי", מסבירה: "מצבן של הנשים הבדואיות בנגב, חלקן חיות בכפרים לא מוכרים, חלקן נטולות מעמד או זכויות, היה מורכב מאז ומתמיד – ואף החריף מאז שבעה באוקטובר 2023. 90% מהנשים באזור מובטלות, 80% מתקשות לקבל גישה לשירותי בריאות. ועם זאת, יש ביניהן את אלה המסרבות לקבל את המציאות הזו".

לדבריה, "התוכנית שבנינו שואפת לייצר שינוי עבורן ובאמצעותן. היא מתמקדת בנשים ובכוחן כסוכנות של ידע ושינוי, והיא עתידה לשמש ככלי עבורן להפוך למנהיגות אזוריות". עו"ד אלה אלון, מנכ"לית משותפת בעמותה, מוסיפה: "נשות החברה הבדואית עוברות אירועים קשים ובלתי נסבלים. טילים מאיראן ללא מיגון הולם, הריסות בתים, קיצוץ תקציבים, אלימות ופשיעה, התעמרות המשטרה במקום הגנה, גזענות והסתה – בנוסף למציאות יומיומית לא פשוטה".

לדבריה, "אנחנו רואות היום מתוכן אקטיביסטיות מדהימות המובילות ומשמיעות את קול הנשים הבדואיות. נשים שמהן אנחנו יכולות ללמוד על חוסן וגבורה. אנחנו מאמינות שהדרך להבטיח את העתיד שלנו כאן עוברת בחברה משותפת ובמאבק משותף – יהודים וערבים, נשים וגברים. זאת הדרך לצאת מהמשבר החברתי שלנו, ולהיאבק בפילוג ובקיטוב".

עבור המשתתפות, הקבוצה עצמה הפכה למקור עוצמה. "את הנשים בקורס יש כאלה שהכרתי רק בשם, ואחרי הקורס ממש יש קשר חזק בינינו. לקחנו רעיונות משותפים על החברה והאתגרים – איך אנחנו יכולות לשתף פעולה ופרויקטים", מספרת איאת. "הקשר בין הנשים, יש לו כוח של תרומה לחברה. אנחנו הולכות ומתנדבות, עוזרות בכל מקום שבו צריך אותנו. אתם באתם לחברה ולקחתם יהלומים לליטוש".

"דווקא הם צריכים אותנו"

השינוי הזה, לדבריה, נתקל לעיתים בהתנגדות מהסביבה ובתגובות שליליות במדיה החברתית. "בחברה שלנו, אחרי שפרסמו שלקחנו תעודת מנהיגות, היו תגובות שליליות: מה זה נשים מנהיגות? איך אתן תנהיגו את החברה אם זה מקום רק לגברים? תהיי מנהיגה בבית שלך, במטבח שלך".

לדבריה, הקריאה בתגובות חיזקה אותה: "אני קראתי את התגובות וזה נתן לי כוח. אני יכולה לבוא לכל אחד מהם ולהגיד לו – אם האישה שלך רוצה ללדת, אתה מכבד אותה ורוצה רופאה. בבית הספר אתה מחפש אישה שתחנך את הילדים שלך. אם אתה לא נותן לנו את הכבוד הזה – אל תחפש אותנו בשום מקום".

"דווקא אלו עם התגובות האלה הם אלו שצריכים אותנו. דווקא הגבר הזה שאומר אל תהיי שם בעירייה או בתפקידים – דווקא הוא צריך את הנשים שם". את הכוח הזה היא רואה גם כמפתח להתמודדות רחבה יותר, כולל עם אלימות. "התוכנית מחברת את כל הבעיות אצלנו בחברה. אלימות, חוסר אמון, קשיים ואתגרים. זה גורם לי להרגיש שאני יכולה לשנות את החברה שרואה את הנשים רק במטבח או בבית".