"כיצד יתכן שמתוך 236 מיליון קלים שתשקיע הקרן, 15 מיליון בלבד יושקעו באנרגיות מתחדשות" שאלה היום ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), בדיון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. הדיון, בהובלת יו"ר הועדה ח"כ ניסים ואטורי, התכנס ביחס להצעת האוצר על השקעת ההקצאה השנתית מהקרן, שתעמוד בתקציב 2026 על כ-236 מיליון שקלים. עוד בתחילת הדיון, הבהיר יו"ר הועדה ואטורי כי הוא מתנגד להצעת המשרד להשקיע 15 מיליון בלבד בפיתוח אנרגיות מתחדשות, וכי לדעתו צריך "לפחות להכפיל את הסכום".
גם הח"כים מיש עתיד, סאקס פרידמן וח"כ יוראי להב הרצאנו, התנגדו למתווה שהציג האוצר "אחת משלושת המטרות המפורשות של קרן העושר היא מעבר לאנרגיות מתחדשות" אמר להב הרצאנו "כיצד יתכן שהיא מתוקצבת כל כך מעט, אפילו פחות ממשרד המורשת". סאקס פרידמן הוסיפה כי "לא יתכן שהקרן הפכה בשנים האחרונות לקרן הבינוי של משרד החינוך במקום לעשות את תפקידה". בכך התייחסה לכ-120 מיליון שקלים, שהושקעו השנה במוסדות חינוך, בעיקר מכינות אופק וגרעינים חינוכיים ותורניים.
בדבריהם, התייחסו הח"כים לשלושת המטרות המוצהרות בחוק בהן אמורה להשקיע הקרן: פיתוח הנגב, קידום המעבר לאנרגיות מתחדשות, ומחקר ופיתוח. למרות זאת, בתקציב הנוכחי הציע האוצר שהקרן תשקיע 15.6 מיליון שקלים בלבד בפרויקטים של משרד האנרגיה. זאת, כפי שאמרה שרון חצור, נציגת משרד האנרגיה, לאחר שבמשרד האנרגיה העבירו הצעות לכעשרה תוכניות, בשווי של כ-300 מיליון שקלים, ביניהן תוכנית עידוד התקנת לוחות סולאריים בבתים משותפים, הקמת מרכז למחקר ופיתוח של אנרגיות מתחדשות בנגב, קירוי סולארי של רחובות ושיבלי אופניים ועוד.
"בחרנו להגשים תוכנית אחת גדולה במקום מספר תוכניות קטנות" אמרה מאי אלון, נציגת אגף התקציבים באוצר, והתייחסה לתוכנית להשקעה באנרגיה ימית. "15 מיליון שקלים זה לא תוכנית גדולה" השיבה לה פרידמן, שטענה כי יש צורך להכניס תוכניות נוספות. "איך יתכן שמתוך הצעות בהיקף 300 מיליון שקלים אישרתם תוכנית ב-15 מיליון בלבד בתחום שהוא אחת ממטרות היסוד של הקרן" שאלה פרידמן. "משרד המורשת לעומת זאת כלל לא פנה אליכם" אמר הרצאנו, והתייחס לכ-25 מיליון שקלים שיועברו למשרד, על פי ההצעה החדשה, לצורך פיתוח אתרי מורשת היסטוריים.
במהלך הדיון מחו גם נציגים משוק האנרגיות המתחדשות, שאמרו כי הסיבה שהסעיף הוכנס היא בכדי לאפשר לישראל להתכונן לעידן שלאחר התכלות הגז, והתעלמות ממנה מרוקנת את הקרן מתוכן.
כמו כן, במהלך הדיון מחה גם ניסים שלם, יו"ר מועצת תנועות הנוער ומנכ"ל התנועה הלאומית-ביתר. לדבריו, בתקציבים הקודמים של הקרן הוחלט לתקצב את הקמתם של מבנים חדישים עבור תנועות הנוער כהשקעה בעתיד המדינה, אולם בהצעה הנוכחית התגלה לתנועות כי התקצוב יופסק.
עוד בתחילת הדיון אמר הח"כ הרצאנו כי להבנתו נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטות התקין, ולא רק בסכום הסופי. לטענתו, בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, על ההצעה לעבור דרך הוועדה עם נימוקים מפורטים שעומדים במטרות שהגדיר החוק לכספי הקרן, וטען כי ההצעה הנוכחית לא עמדה בנהלים אלו.
הקרן לאזרחי ישראל היא גוף ממשלתי שהוקם במטרה לאגם את רווחי המדינה ממשאבי טבע, בעיקר גז אך גם נפט ואשלג, ולאפשר שימוש בהכנסות מהם לאורך שנים ארוכות. החוק להקמתה עבר ב-2014, והקרן החלה לפעול רשמית ב-2022, לאחר ששווי נכסיה הגיע לראשונה למיליארד שקלים.
על פי חוקי הקמתה, בכל שנה החל מהגעתה למיליארד שקלים, רשאית הקרן להשקיע 3.5% מרווחיה. סכומים אלו הינם מעין "מיני תקציב", שעליו מופקדת ועדת הקרן, אותו יש להשקיע בחוקים מסוימים. על פי חוק הקרן, כספים אלו אמורים להיות מושקעים ב-3 מטרות- פיתוח הנגב; קידום המעבר לאנרגיות מתחדשות, ומחקר ופיתוח.
שני תנאים נוספים שמושטים על הועדה הם כי כספים אלו לא יושקעו בנוסף לתוכנית שהממשלה כבר מתקצבת ממשרדיה האחרים, וכי הוועדה לא תתקצב פרויקטים מתמשכים, דוגמאת הקמת יחידות בהן כוח אדם קבוע, אלא תפריש כסף בפעימות חד פעמיות. שתי החלטות אלו נועדו לשמור על מעמדה הייחודי של הקרן, ולמנוע מצב שבו תשמש כמעין "ארנק קטן" עבור משרדי הממשלה.
תקציב הקרן ל-2026:
בפועל, בהצעת התקציב הנוכחית, הוצעו הסעיפים הבאים:
- כ- 30 מיליון שקלים עבור פיתוח הנגב והגליל, לצורך חיזוק האקו-סיסטם הטכנולוגי בצפון ובנגב.
- כ-25 מיליון שקלים למשרד המורשת עבור פיתוח אתרי מורשת לאומיים ועתיקות
- כ-120 מיליון שקלים עבור משרד החינוך, שיחולקו בין תוכניות עבור קטגוריית הגיל שמעל 18, כולל מכינות, כפרי סטודנטיים מוסדות תורניים. זאת לצד גרעיניים חינוכיים או תורניים, וכן עבור קירוי מוסדות ספורט במערכת החינוך.
- כ-30 מיליון שקלים עבור משרד הבריאות שישמשו מרכזים להתמודדות עם פוסט טראומה ומרכזי שיקום למילואימניקים.
- כ-15.6 מיליון שקלים עבור משרד האנרגיה לפיתוח "בלוטק", מחקר ופיתוח של אנגיה במדעי הים.
