ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון בנושא ניכויים בשווי עשרות אלפי שקלים שקוזזו משכרם של משרתי מילואים המועסקים בשירות המדינה בין מאי לספטמבר 2025. נציג משרד האוצר, שלומי קן דרור, הסביר כי הניכוי אירע בטעות בשל יישום לקוי של תיקון לחוק מינואר 2025, והבהיר כי לאור הנסיבות שנוצרו, המשרד העביר הנחיה להחזיר למשרתים כל חוב שקוזז כמקדמה, עד שיימצא פתרון לבעיה שנוצרה ותבוצע בחינה מחדש של החובות.
על פי קן דרור, הקיזוז בוצע משכרם של כ-700 עובדי מדינה המשרתים במילואים. לדבריו, היה קושי ביישום החוק שעבר בינואר 2025, שמטרתו הייתה למנוע מצב של ניפוח מלאכותי של התגמול למילואימניקים, על רקע העובדה שחלק מהמילואימניקים עבדו במקביל למילואים. "החוק שעבר נסמך על נתונים מ-2023. כאשר ביצענו את העלייה לאוויר לא ידענו שהנתונים האלה יהיו נדרשים ליישום החוק, מה שגרם לקושי ליישם אותו במאי. לאחר מכן ניסינו כל חודש לטפל בבעיה ולא הצלחנו", אמר.
הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת שרון ניר, דבי ביטון וח"כים נוספים, בעקבות פניות רבות של עובדים שדיווחו על קיזוזים בשווי עשרות אלפי שקלים. בדיון דווח כי הניכויים בוצעו באופן חד-צדדי ותוך גביית סכומים גבוהים בפעימה אחת, בטענה ל'חובות' שנוצרו עקב טעויות חישוב של המדינה.
"מדובר ברמיסה של זכויות עובדים", אמרה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ שרון ניר, בהתייחס לדברים. "אסור שזה יקרה לאף ציבור ובטח שלא לאנשי המילואים, שעזבו את ביתם, משפחתם ועבודתם כדי להתייצב פעם אחר פעם ולשרת את המדינה. הם נסמכו על הכספים האלה. לא ייתכן שבזמן שהם מסכנים את חייהם הם יחזרו הביתה ויגלו שמדינת ישראל פוגעת להם בפרנסה. לא מתקבל על הדעת שמחוקקים חוק ורק אז בודקים את ההשלכות והפגיעה בפרט שבקצה. אני מפצירה במשרד האוצר לעשות עבודת מטה מקיפה, לאמוד את החוב ולעשות חשבון נפש אל מול האירוע המופרך הזה, שפגע במאות משרתים שהמדינה צריכה לברך ולדאוג להם לפני הכל".
ח"כ דבי ביטון הוסיפה: "הזעקה פה מסכמת את הכל. קשה לשמוע אדם ששירת את המדינה מאות ימים וצריך בסוף לחשוב על הסכום שהוא מכניס הביתה והאם איתו הוא יכול להתקיים. אני שואלת את האוצר – למה אתם מתחשבנים עם האנשים האלה ששמרו עלינו? פשוט תמחקו את החוב".
אופיר טל, מהעמותה למען משרתי המילואים, הסביר כי ההסדר החדש היה אמור לפתור בעיות של תשלום כפול שנגרם בשל השירות הארוך, העובדה שבסיס החישוב הקודם לתגמול המילואים היה גם התגמולים הקודמים שקיבלו המילואימניקים, וגם השכר הנוסף שקיבלו בגין ימים בהם עבדו במקביל למילואים. "בפועל נוצר בלאגן ואנשים קיבלו פתאום הודעה על חובות של עשרות אלפי שקלים. יש עובדים שקיבלו משכורת אפס, למרות שהחוק מאפשר לגבות עד 25% מהשכר בגין חוב בכל פעם. למה אנשי מילואים מקבלים יחס כזה? גם אם יימצא שהם אכן חייבים כסף בגלל תשלומי יתר, זה צריך להיעשות אחרת – עם הסבר לחישוב ופריסת תשלומים ראויה".
אליה מימון, שסיים לאחרונה את עבודתו בפרקליטות, סיפר: "שירתתי מעל 260 ימים במילואים וההחלטה להירתם למען המדינה עלתה לי עשרות אלפי שקלים. נוצר לי חוב של 30,000 שקל ונפגעו לי גם דמי האבטלה בשווי של עוד כ-30,000 שקל. פניתי לרשויות, לחברי כנסת ולשר האוצר. חלקם לא התייחסו, מאחרים קיבלתי תשובות כמו 'נהנית מההפקר'. לקחת כסף בלי להתריע זה לא חוקי, ואני יודע שבערך 250 עובדים נפגעו רק במשרד המשפטים".
עו"ד מיכל אטינגר מההסתדרות הוסיפה: "זאת שערורייה, הגיעו אלינו עשרות פניות ויותר. הסתדרות עובדי המדינה בקשר עם האוצר. יש מסה אדירה של עובדי רשות המיסים שהחליטו לנכות משכרם שלא כדין. זו עבירה על החוק וזה תמוה שהמדינה כמעסיק פועלת בצורה כזאת".
