תוכנית חדשה של משרד החינוך בשם '720', העוסקת ביישום בינה מלאכותית במערכת החינוך, הוצגה השבוע בירושלים במסגרת כנס EducAItion של המשרד שעסק בבינה מלאכותית. בכנס השתתפו 30 משלחות מרחבי העולם של תעשיינים ואנשי חינוך. במקביל לכנס התקיים יריד אליו הגיעו אלפי תלמידים ומורים מרחבי הארץ, ובו הציגו בתי ספר וחברות חיצוניות שימושים אפשריים בבינה מלאכותית.

התוכנית מתחילה השנה כפיילוט בשכבה ז' ב-28 בתי ספר ב-15 רשויות מקומיות, וצפויה להתרחב ל-50 בתי ספר נוספים, מעבר לתלמידים המשתתפים בה כבר השנה. תפקידה העיקרי של הבינה המלאכותית בתוכנית הוא התאמת אופן הלמידה לתלמידים, ויצירת כלי מעקב עבור המורים אחרי התקדמותם של התלמידים בחומר הנלמד.

הפיילוט יופעל על ידי ספקי הייטק שונים בשיתופי פעולה: גוגל ורשת אמית, מיקרוסופט ומטח, אמזון ו-Edtech, וסנונית ומילגו. חלק ממטרות הפיילוט הוא בחירה בספק אחד בתום תהליך מדידה והערכה שנעשה על ידי המשרד והמשתתפים בתוכנית – עובדי ההוראה והתלמידים.

כלל התוכנות המוצעות עובדות על עקרונות דומים: בוט בעל שם המסייע לתלמיד במהלך תרגול החומר, התקדמות בחומר הלימוד לפי הצלחת התלמיד במטלות שונות, ומתן בחירה לתלמיד על אופן הלמידה: טקסט, פודקאסט, מצגת ועוד.

חליפת חלל בכנס הבינה המלאכותית (צילום: משרד החינוך)

לא רק לעשירים

במסגרת הכנס ניתנו הרצאות של מומחים לחינוך מרחבי העולם, ובהם פרופסור אנדראס שלייכר, מנהל לחינוך ומיומנויות ב-OECD ויוזם מבחן פיז"ה, שדיבר על יחסם לבינה המלאכותית. שלייכר תופס את השימוש בבינה מלאכותית כצעד מתקדם, ומצביע על מגמה ביחס להנחה זו. "המשוואה כי מדינות עשירות ומשכילות ישתמשו יותר בבינה מלאכותית במערכת החינוך שלהן מתגלה כלא נכונה, שכן מדינות כמו סינגפור ואיחוד האמירויות נמצאות בשימוש הרב ביותר, לעומת צרפת ויפן הנמצאות בשימוש הנמוך ביותר, ואלו אינן מדינות עניות", אמר שלייכר. "ייתכן והחלוקה היא בין מדינות המבקשות את החידוש לבין מדינות החוששות משינויים".

בהרצאתו חידד שלייכר כי תפקידם של כלי בינה מלאכותית, בדגש על בינה מלאכותית יוצרת, הוא להיות כלי עזר ללמידה ולא להחליף אופני למידה אחרים. להמחשה הוא הציג שתי דוגמאות: בניסוי שנערך בארצות הברית, 80% מהתלמידים לא הצליחו לספר על מה היה החיבור שלהם שנכתב בעזרת כלי של בינה מלאכותית יוצרת, לעומת ניסוי דומה שנערך באנגליה שם התלמידים הצליחו. ההבדל נעוץ בשימוש: בארצות הברית נעשה שימוש בכלי בעבור הכתיבה עצמה, לעומת אנגליה שם נעשה בו שימוש בשביל לתת השראה לתלמידים בעבור כתיבת החיבור.

שלייכר הדגיש כי כלים אלו אינם מחליפים את המורים: "אולי בחלק מהמטלות הבירוקרטיות וכמובן כסיוע בבניית שיעורים, אבל תלמידים וכלל האנושות לעת עתה סומכים על הערכתם של מורים יותר מהבינה המלאכותית. מלבד זאת, לא חשוב מה לומדים, יכולת הנרכשת ממורה ומכלי של בינה מלאכותית זה לא אותו דבר, ולכן יש חשיבות לגיל בו מתחילים להשתמש בכלים של בינה מלאכותית. צריך לדעת לחשוב וללמוד באופן עצמאי לפני כן". לשאלת 'דבר' אם בינה מלאכותית תשולב בעתיד במבחני פיז"ה, השיב שלייכר כי כבר עכשיו התלמידים נשאלים על יכולותיהם בתחום, ובעתיד כלים של בינה מלאכותית ישולבו במבחן עצמו.

הרצאה נוספת ניתנה על ידי פרופסור סוזן צ'ו מהמכון הלאומי לחינוך של אוניברסיטת Nanyang בסינגפור. צ'ו טענה כי כל עוד כלים של בינה מלאכותית לא מקדמים את התלמידים להיות בני אדם המחפשים אמת, בעלי יושרה ואותנטיות ובעלי אינטליגנציה רגשית, תרבותית או רוחנית, אלא רק אנשים יעילים בעולם העבודה – הם אינם חדשניים במיוחד. למעשה, אומרת צ'ו, התאמת אופני הלמידה ללומד – שהיא הבשורה הגדולה של הבינה המלאכותית – הייתה קיימת עד שבתי ספר החלו להיות המוניים. "מורים פרטיים במעמד הגבוה, והכשרה אצל בעל מקצוע במעמד הנמוך. הצורה שונה אבל בשניהם מתקיימת למידה מותאמת ללומד".

צ'ו מציינת את הסכנות הטמונות בשימוש בכלים בבינה מלאכותית: שחיקת גמישות המחשבה האנושית בעקבות צבירת הידע של הבינה המלאכותית; איבוד יכולות מסוימות בעקבות שימוש יתר, בדומה לצמצום יכולת ההתמצאות בעקבות השימוש באפליקציות ניווט; וניוון היכולות החברתיות כתוצאה מהאנשה של הבינה המלאכותית.

אמיתי או מזויף?

לצד הכנס התקיים כאמור היריד בו הציגו בתי ספר וחברות חיצוניות שימושים שונים בבינה המלאכותית. בין בתי הספר הציג יקותיאל בלוך, מורה מרשת 'עמל', שכתב מערך שיעור המלמד תלמידים כלים שונים של בינה מלאכותית המזהים אם תמונה אמיתית או לא בדרכים שונות. הרקע לכתיבת המערך, לפי בלוך, הוא התמונות המזויפות הרבות המצויות ברשתות החברתיות, בדגש על תמונות מזירות שונות במלחמה הנוכחית. המטרה היא להעניק לתלמידים יכולת לבדוק אם התמונות שהם נתקלים בהן ברשתות החברתיות הן אמיתיות או לא.

משתתפים בכנס הבינה המלאכותית (צילום: משרד החינוך)

הכלים שנלמדים הם: TinEye המאתר תמונות שפורסמו בעבר ברשת; Jimpel החושף פרטים טכניים על תמונה כמו תאריך הצילום, סוג המצלמה ומיקום גאוגרפי; FootForensics המנתח אזורים בתמונה שעברו שינוי או מניפולציה; ו-Hive Moderation הבודק אם התמונה נעשתה בכלים של בינה מלאכותית. בנוסף לכלים אלו נלמד שימוש בכלים של גוגל: Google Street View המאפשר להשוות את הנוף המופיע בתמונה לנוף ממשי, ו-Google Fact Check המרכז בדיקות עובדות שבוצעו על ידי ארגונים ברחבי העולם.

שימוש נוסף שרווח בשנים האחרונות במערכת החינוך בכלים של בינה מלאכותית הוא בחינוך המיוחד, שם תפקידו נוגע לסיוע בתפקוד לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לדוגמה, מש"י (המרכז השיקומי לילדים ונוער על שם דוד בן ברוך ברמן ז"ל) הציגו מכשיר המשמש תלמידים בעלי מוגבלות, בעיקר פיזית, ליצור תמונות בעזרת העיניים בלבד.

המכשיר משמש את התלמידים לתקשורת יומיומית, וכפי שהומחש למבקרים ביריד, גם כאמצעי לביטוי אומנותי. בפני התלמידים מוצגים דימויים שונים של טבע ומקומות שונים, ועל התלמידים לעצב תמונה בעזרת העיניים שלהם. מש"י, לפי האתר שלהם, הוא מרכז שיקומי "המספק מענה טיפולי-חינוכי ייחודי ומקיף לפעוטות, ילדים ובני נוער המאובחנים עם לקויות מוטוריות וקוגניטיביות מורכבות".

דוכן נוסף היה שייך לחברת 'אקומטר', המציעה לבתי ספר לנטר עבורם על ידי חיישנים נתוני שימוש במים או חשמל בכיתה או בבית הספר, ולאחר עיבוד הנתונים על ידי כלי בינה מלאכותית, להשתמש בתוצאות בשביל תהליך למידה או תהליך חינוכי על שימוש חסכני באנרגיה.

שר החינוך יואב קיש אמר: "מערכת החינוך הישראלית חייבת להוביל, לא להגיב. הכנס הזה מסמן שינוי תפיסתי – מעבר מחשיבה על טכנולוגיה ככלי, לחשיבה על בינה מלאכותית כמרכיב אסטרטגי בעיצוב עתיד החינוך. האחריות שלנו היא להבטיח שימוש חכם, ערכי ומיטיב, כזה שמציב את התלמידים והמורים במרכז".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, בירך את המשתתפים: "זהו כבוד גדול עבורי, כראש העיר ירושלים, לברך אתכם בעירנו ולארח את הוועידה הבינלאומית החשובה הזו. ירושלים היא ביתה של מערכת החינוך הגדולה בישראל, עם למעלה משלוש מאות אלף תלמידים ותלמידות ממגוון רחב של רקעים, תרבויות וקהילות. הגיוון הזה הוא מקור הכוח שלנו".

מירב זרביב, סמנכ"לית וראש מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, סיכמה: "פיילוט 720 שאותו אנחנו משיקים היום הוא צעד משמעותי בהתאמת מערכת החינוך הישראלית לצורכי הדור הבא. אנו יוצאים לדרך מתוך הבנה שלאורך הדרך נלמד, נדייק ונשתפר – לטובת התלמידים, צוותי ההוראה ותעשיית החדשנות הישראלית".