ועידת עתיד ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית התכנסה אתמול (שלישי) באקדמיית אל-קאסמי בבאקה אל-גרביה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לפשיעה: "הצלחת החברה הישראלית כרוכה בהצלחתה של החברה הערבית. אנחנו חייבים לפעול בכל הכוח נגד הפשיעה המשתוללת ברחוב הערבי. זה חייב להיות אלמנט מרכזי ומענה חיוני בצמצום הפערים ובכלל בשינוי של החיים של אזרחי ישראל הערבים".

הרצוג התייחס גם לעלייה במספר הסטודנטים הערבים. "19% מהסטודנטים החדשים בשנה החולפת בהשכלה הגבוהה באים מהחברה הערבית, נתון כמעט זהה לשיעור אזרחי ישראל הערבים באוכלוסייה הכללית. זהו נתון שמעיד בראש ובראשונה על הפוטנציאל העצום של החברה הערבית בישראל. הנתונים בתחום החינוך מראים שתוכניות החומש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל – התוכניות הללו עובדות״.

"התכנסות כאן איננה מובנת מאליה", אמר פרופ' מוחמד אמארה, נשיא אקדמיית אל-קאסמי. "כאן נפגשים יהודים וערבים, לא משום שהכול מוסכם עלינו, אלא משום שיש בינינו הרבה מן המשותף שעלינו לעצב יחד באחריות, באומץ ובחזון. תחום ההשכלה הגבוהה הוא מהמרכזיים והמשפיעים. השכלה גבוהה אינה רק מוסד, קמפוס או תואר, היא נכס לאומי וכלכלי מהמעלה הראשונה. היא מנוע צמיחה, כלי לצמצום פערים, בסיס לחוסן לאומי במדינה מרובת אתגרים. כשההשכלה הגבוהה מתחזקת החברה מתחזקת.

״עצמאות ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית היא צו השעה. זו משימה לאומית ראשונה במעלה. נדרשת חשיבה לפיתוח והנגשה של מקצועות העתיד, חדשנות, טכנולוגיה, חינוך מתקדם בין-תחומי. החברה הערבית אינה מבקשת הקלות, אלא הזדמנות הוגנת. לא קיצורי דרך, אלא פתיחת שערים. לא מבקשים נדבה אלא שותפות אמיתית.

"החברה הערבית חיה במצב חירום, הדאגה המרכזית שלה היא הזכות הבסיסית ביותר – הביטחון האישי. המחאה האחרונה בתל אביב של ערבים ויהודים אינה מחאה של ייאוש, אלא קריאה לאחריות. המאבק באלימות אינו מאבק של החברה הערבית בלבד, זה מאבק לחברה מוסרית כולה. לקום, לפעול ולקחת אחריות יחד עכשיו!״

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הדגיש את תפקיד ההשכלה הגבוהה בצמיחה הכלכלית. "החברה הערבית היא חלק חשוב ביותר בצמיחת הכלכלה הישראלית. השכלה היא מנוע לא רק לקדם את הכלכלה אלא גם מנוע למוביליות חברתית, הכי מהירה וגבוהה שיש. המוסדות להשכלה גבוהה חייבים להיות מתוקצבים, חייבים לקדם את נושא השכלה הגבוהה".

ד"ר מאיה לגסי בן-חמו, מנכ"לית מל"ג-ות"ת: ״ההשכלה גבוהה בחברה הערבית היא אינטרס מובהק של מדינת ישראל, לא שאלה פוליטית אלא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. האקדמיה היא אחד מהמרחבים המשמעותיים ביותר שניתן לבנות חברה משותפת. לא כסיסמה אלא כמציאות יום-יומית. במציאות הישראלית של היום יש לזה ערך עצום. המשק מחפש מנועים חדשים, הוא לא צריך להסתכל רחוק, עתודת הצמיחה נמצאת כאן בבאקה אל-גרביה. השקעה בהון האנושי משולה לנטיעה – צמיחה של עתיד של אנשים ושל המדינה. השקעה היום תמנע משברים מחר״.

ראיד דקה, ראש עיריית באקה אל-גרביה: ״החברה הערבית בישראל ניצבת בצומת דרכים היסטורית. מצד אחד התרחבות ההשכלה הגבוהה ויזמות, ומצד שני פשיעה והתפוררות של המרקם החברתי. יותר אנשים דואגים לעצמם ופחות מרגישים בטוחים. עתידנו נבנה על ערבות הדדית, אמון וחזון משותף.

"העיסוק בעיצוב העתיד אינו סיסמה אלא קריאה עמוקה לחשבון נפש. חברה שאינה משוחחת עם עצמה, שאינה חוקרת את עצמה, שאינה מגדירה את יעדיה – עלולה לאבד את דרכה גם אם היא תתקדם טכנולוגית וכלכלית״.

אחד מנושאי הדיון המרכזיים היה השיעור הגדל של סטודנטים ערבים הבוחרים ללמוד מחוץ לישראל. "שילוב ערבים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הוא אינטרס לאומי. הקיצוניים מכל הצדדים מסכנים את עתיד כולנו", אמר מיקי זוהר, שר התרבות והספורט. "הדבר החשוב מבחינתי ובראייה האסטרטגית של מדינת ישראל הוא לאפשר לכל ילד או ילדה ללמוד במוסדות ישראליים. כשצעירים הולכים ללמוד במקומות שאינם אוהדים את ישראל, אם זה בשטחי הרשות הפלסטינית או באזורים אחרים, ברור שהנרטיב שיכול להתקבע הוא נגד מדינת ישראל. אזרחי ישראל יהודים וערבים הם שווי זכויות והתפקיד שלנו לוודא שכל אזרח ערבי מקבל את הזכויות שלו בישראל".

פרופ׳ אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיא ביהמ״ש העליון לשעבר, התייחס לאווירה הציבורית והפוליטית. "אסור להפוך את הערבים לפסולי חיתון בממשלה, גם אם יש פוליטיקאים ערבים שמשדרים ביקורת למדינת ישראל ולא עוינות. הקצנה לא טובה והקצנה מזמינה הקצנה גם בצד היהודי. ממשלה שתכלול ערבים תהיה לגיטימית ואין צורך להיות שמאלן – די להיות אדם הגון וציוני כדי לדגול בכך. ההתנכלויות הלאומניות כלפי נהגי אוטובוסים ערבים הן מגונות וגזעניות, ולעיתים מקבלות השראה פוליטית מאנשים שיושבים בממשלה״.