בג"ץ הוציא היום (רביעי) צו על תנאי המורה לראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע הוא לא מפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. זאת לאור הטענות של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בנוגע להתנהלותו של השר בן גביר, וההתערבות שלו בפעילות המשטרה, בניגוד לסיכום איתה.
שר המשפטים יריב לוין הגיב לפסיקה: "הפירומנים בבג״ץ כבר מזמן מתנהגים כאילו הם הממשלה, הם הכנסת, ועכשיו הם גם מחליפים את העם. בלי סמכות ולו קלושה בחוק הם יוצרים משבר חוקתי חסר תקדים. הממשלה כולה חייבת לומר עד כאן, מי שמפטר שרים הוא ראש הממשלה ורק הוא". בן גביר עצמו פנה לשופטים ברשת X: "אין לכם סמכות. לא תהיה הפיכה".
בג"ץ קבע שהדיון יתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים. הוא ייערך ב-24 במרץ, שבוע בלבד לפני המועד האחרון לאישור תקציב המדינה והמשך פעילות הכנסת. על נתניהו להגיש את תשובתו לבג"ץ מדוע לא יפטר את בן גביר עד 10 במרץ, מעט יותר מחודש מהיום, וגם השר בן גביר יידרש להגיב עד מועד זה.
היועמ"שית טוענת בן היתר שבן גביר הפר את הסיכומים מולה, שבהם הוא נדרש שלא להתערב בעבודת המשטרה. לפי דיווחים הוא התערב גם במינויים זוטרים יחסית וגם באופן עבודת המשטרה ואכיפת החוק, ונכח באופן תכוף. בפעילות מבצעית של המשטרה.
הצו על תנאי, שמשמעותו העברת נטל ההוכחה לנתניהו, ניתן בעקבות אי ההתייחסות של הממשלה לצו הקודם של בג"ץ – שהורה על מתן תשובה לעתירה. כעת, אם נתניהו לא ינמק את השארתו של בן גביר בתפקיד, בית המשפט יכול לראות בכך אמירה שלפיה אין סיבה שלא לפטר אותו, והלכה למעשה להורות על פיטוריו.
אם הדבר יתממש, הדבר יוביל למשבר אמון חמור אף יותר בין הממשלה לבית המשפט. מאז הפסיקה התקדימית של הלכת דרעי-פנחסי ב-1993, בג"ץ לא הורה לממשלה לפטר שר. אם הדבר ייעשה הפעם יהיה מדובר בתקדים משמעותי, שכן לא עומד כרגע מול בן גביר אישור פלילי.
