הצעת החוק להקמת 'רשות עתיקות' מקבילה ביהודה ושומרון אושרה אתמול (שלישי) לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אך תוחזר לוועדת החקיקה לרביזיה בשל מחלוקות עם משרד המשפטים וחשש לרגישות בינלאומית. בעד הצעת החוק הצביעו שבעה חברי כנסת, לעומת חמישה מתנגדים.

על פי הצעת החוק, תהפוך המדינה לאחראית הראשית לטיפול בעתיקות ובאתרי מורשת וארכיאולוגיה ביהודה והשומרון, לחקירתם ולשימורם. הרשות המוצעת, שתקציבה מוערך בכ-30 מיליון שקלים, תחליף את קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי של צה"ל, שאחראי על התחום כיום. במקור ביקשה הצעת החוק להחיל ישירות את סמכותה של רשות העתיקות הקיימת גם על יהודה ושומרון, אך לאחר דין ודברים הוחלט כפתרון ביניים לייסד מעין רשות עתיקות נוספת, אזרחית, שתפעל ביהודה ושומרון. הרשות המדוברת, שטרם זכתה לשם, תוקם במודל של תאגיד סטטוטורי, ועל ניהולה תופקד מועצה בת תשעה חברים שימנה שר המורשת.

גם לפתרון זה קמה התנגדות קשה, הן מצד חברי הכנסת, ובמיוחד ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), שקרא לאתחל את חקיקת החוק בשל שינוי כה מהותי, והן מצד נציגי משרד המשפטים, שטענו כי מדובר בשינוי מדיניות מהותי ביחס למדיניות הממשלה בשטחים, שיש לו השלכות גדולות על מעמדה של ישראל בעולם.

ארכיאולוגים שנכחו בדיונים בירכו מצד אחד על הגברת המעורבות של המדינה בשנים האחרונות, דרך תקציבים ואישורים, בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, אך גם הביעו התנגדות לחוק במתכונתו הנוכחית, וחששות עמוקים מפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, ובעיקר באמינות הארכיאולוגים שלה. "הדרך הנכונה", אמר קמ"ט ארכיאולוגיה, הארכיאולוג בני הר-אבן, "היא להקים רשות שתקבל תקציב ממשלתי קבוע עם סמכויות של האלוף על האזור על פי תחיקת הביטחון של האזור, ובזה לא חוצים קווים".

אחד הדיונים המרכזיים בוועדה נגע לשטח שהרשות החדשה תהיה אחראית עליו. יוזם ההצעה, ח"כ עמית הלוי (הציונות הדתית), ביקש בנוסח המקורי להגדיר את שטח השיפוט של המועצה כיהודה ושומרון גרידא, אך היועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע, טענה כי מדובר בהגדרה לא מדויקת ומרחיבה, שאין לה תקדים במקרים כאלו. לאחר דיונים בנושא הושגה פשרה, והוחלט שהניסוח הנוכחי יעביר לאחריות הרשות שתוקם את השטחים שאחראי עליהם הקמ"ט כיום. שטחים אלו הם מרבית שטחי C, וחלק משטחי B, שהוכפפו לקמ"ט כחלק מהחקיקה הצבאית.

לאחר דיון זה, שכלל גם דיון בסמכויות הפקעת אדמות שהוכרזו כאתרי מורשת, הביעה היועמ"שית סלע את הסתייגותה מהיקף הסמכויות שהחוק מעניק לרשות: "מדובר בחקיקה שסוטה מעיקרון הריבונות הטריטוריאלית, והיא חריגה מאוד גם בנוף דברי החקיקה הישראליים הנוגעים לאזור".

ח"כ קריב הביע התנגדות עזה עוד יותר: "הצעת החוק עושה שימוש בארכיאולוגיה ככלי להשתלטות על אדמות וגירוש פלסטינים מבתיהם. זה ניצול לרעה של הארכיאולוגיה והמחקר המדעי".

יו"ר הוועדה ח"כ צבי סוכות בירך על ההחלטה: "זהו אחד החוקים שהכי חשוב לי לקדם פה. נעשה מהפכה ביהודה ושומרון. ההיסטוריה היהודית נמצאת פחות בדיזנגוף ויותר בשילה. ראיתי בעיניי שוד עתיקות פעם אחר פעם ואסור לתת לזה לקרות. מורשת העם היהודי נמצאת היום מתחת לאדמה מחוללת. במזבח יהושע בהר עיבל, למשל, שהוא אתר היסטורי בקנה מידה עולמי, יש גרפיטי בערבית על המזבח ועושים שם מנגלים. עתיקות מושמדות ונעלמות מתחת לידיים שלנו כמעט על בסיס יומיומי, ואנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה".