
ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (חמישי) הארכה של שלושה חודשים נוספים להוראת השעה, שמעניקה שיפוי של 20% משכרו של העובד למעסיק של משרת מילואים. השיפוי הוא בעבור הוצאות המעסיק על הפרשותיו הסוציאליות של העובד.
עו"ד קוראל רוס, מהלשכה המשפטית במשרד האוצר, אמרה לוועדה כי באוצר מבקשים להסדיר את הנושא בחקיקה קבועה, אך הדבר לא יתאפשר לפני שיעבור תקציב 2026. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, ביקשה מהאוצר לא להתעכב עם קידום הצעת החוק כך שתהיה מוכנה להצבעה עם אישור התקציב.
על פי חוק הביטוח הלאומי, מעסיקים מחויבים להמשיך לשלם את מלוא התנאים הסוציאליים לעובד שמשרת במילואים, לאורך כל תקופת השירות. היקף ואורך שירות המילואים מאז פרוץ הלחימה הטיל נטל כבד על ציבור המעסיקים, ובחודש מאי 2024 אושרה הוראת שעה שקובעת כי המדינה תסייע במימון הוצאות אלה.
על פי התקנות, שהוחלו רטרואקטיבית משבעה באוקטובר 2023, מעסיק, שאינו מעסיק ציבורי, יקבל שיפוי בשיעור של 20% משכרו של העובד במהלך שירותו במילואים שמוגדרים שירות חירום. זאת במטרה לסייע בכיסוי עלויות התנאים הסוציאליים שמשולמים לעובד ובעבורו, בהם תשלומי ביטוח לאומי, פנסיה, הפרשות לקופות גמל, פיצויים ועוד.
לאחר שתוקף הוראת השעה פג בסוף 2025 , הוארך היום תוקפה עד לסוף חודש מרץ 2026 (בהתאם להארכת מצב החירום עד תאריך זה, והיא תחול רטרואקטיבית מראשית חודש ינואר 2026). הוועדה קצבה לביטוח לאומי 14 ימים להשלים את התשלומים הרטרואקטיביים מחודש ינואר. חנן פוטרמן מהלשכה משפטית בביטוח לאומי אמר כי יספיקו לשלם עוד לפני המועד הסופי שנתנה הוועדה.
"בתקופת הקורונה השיפוי עמד על 25%"
יו"ר ועדת עבודה בנשיאות המגזר העסקי, עו"ד שי פולק, ביקש לדון בתוכן הוראת השעה ולא רק בהארכתה: "אם לא יעבור התקציב, ההצבעה על שלושה חודשים בלבד מכניסה אותנו לפינה כי הכנסת תפוזר, ולא נוכל להצביע על הארכת הוראת השעה. אני רוצה שהתקנות יהיו מאושרות לשנה, ולו רק בשביל הפרוטוקול, בגלל שאנחנו תלויים בהוראת חירום של שר הביטחון". יועמ"שית הוועדה הסבירה כי לכנסת יש הסדרים על הארכת תקנות כאלו גם בתקופת בחירות כדי שלא ייפלו בין הכיסאות.
ראש תחום חקיקת עבודה באיחוד התעשיינים, עו"ד מיכל וקסמן, אמרה כי בפועל המעסיקים משלמים מעל 20% שנקבעו בתקנות: "חוסר ההוגנות זועק לשמים. המעסיקים לוקחים על עצמם לעיתים גם 40-50% מההוצאות הסוציאליות. אנחנו לוקחים את מה שנתתם לנו, אבל צריך הרבה יותר. בנוסף המעסיקים מתמודדים עם היעדרויות ארוכות ובלתי ידועות, חוסר הוודאות הזאת מזיקה למשק.
"הצבא יכול וצריך להיות יותר מסודר ולהתחשב בשוק העבודה. לא מדובר בלהוריד את ימי המילואים, אבל ליידע את המעסיקים על מה צפוי להם כדי שיוכלו להתכונן לכך. בנוסף, בתקופת הקורונה השיפוי עמד על 25%, אנחנו מבקשים שבהוראת הקבע האחוז יעלה מ-20% הקבועים כיום, כיוון שיש הוצאות נוספות שלא נכללות במינימום המתבקש כיום".
נציג הביטוח הלאומי, אוריאל כזום, הסביר את התחשיב לפיו הוחלט על שיפוי של 20%: "המעסיק משלם 6.5% – תשלומי פנסיה, 6% – תשלומי פיצויים ועוד 5% תשלומים לביטוח לאומי. זה המינימום האחיד למה שהמעסיקים צריכים לקבל. אנחנו לא יודעים להגיד כמה מעסיקים משלמים יותר מזה, חלק לא מבוטל משלמים את המינימום שאנחנו מדברים עליו פה".
יו"ר הוועדה וולדיגר ביקשה ממשרד האוצר להעביר לוועדה נתונים שמסבירים מדוע הוחלט לשפות רק בגין 20% מהשכר, ולא בגין 25% כפי שנקבע במהלך תקופת הקורונה.


