הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום (ראשון) שורת החלטות הנוגעות למקרקעין, תכנון, אכיפה ומינהל אזרחי ביהודה ושומרון, שצפויות לשנות היבטים מרכזיים של המצב המשפטי והאזרחי באזור. בין ההחלטות: ביטול החוק הירדני האוסר מכירת קרקעות ליהודים, הסרת חיסיון מרשמי מקרקעין, העברת סמכויות רישוי בנייה בחברון והרחבת פעולות האכיפה גם לשטחי A ו-B.

בהודעה משותפת לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר כי הקבינט הורה על הסרת החיסיון מרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון. לדברי השרים, עד כה היו המרשמים חסויים, בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, דבר שהקשה על רכישת קרקעות ואפשר הונאות. פרסום המרשמים נועד, לפי ההודעה, להקל על ביצוע עסקאות מקרקעין.

הקבינט אישר גם את ביטול החוק הירדני האוסר על מכירת מקרקעין ליהודים. עד כה יכלו יהודים לרכוש קרקעות באזור רק באמצעות חברות רשומות ובכפוף לקבלת "היתר עסקה" מהמנהל האזרחי. בהחלטה החדשה בוטלה הדרישה להיתר, וכן בוטל האיסור על מכירה לזרים. בנוסף, בוטלה הדרישה לרישיון עסקה מקצין מטה רישום מקרקעין, ובמקומה ייקבעו תנאי סף מקצועיים.

בנוסף לכך, הוחלט להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה גם לשטחי A ו-B בנושאים של עבירות מים, פגיעה באתרי ארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים. הקבינט אישר גם את חידוש פעילותה של הוועדה לרכישת קרקעות, מנגנון שחדל לפעול לפני כ-20 שנה, שתאפשר למדינה לבצע רכישות יזומות של קרקעות ביהודה ושומרון.

ביחס לחברון, אישר הקבינט העברת סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי בעיר, במערת המכפלה ובאתרים קדושים נוספים, מידי העירייה לגופי התכנון של המנהל האזרחי. בממשלה טענו כי המהלך יייתר את הצורך ב"משיכת סמכויות" נקודתית ויאפשר הליכי תכנון עצמאיים. לגבי מתחם קבר רחל, אושרה הקמת מנהלת מוניציפלית ייעודית שתטפל בתחזוקה השוטפת של האתר.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "ההחלטות שאישרנו היום הן ביטוי למדיניות ברורה – חיזוק האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון, חיזוק ההתיישבות והבטחת עתידנו בארץ הזו לדורות. אנחנו מחויבים להסיר חסמים, לייצר ודאות משפטית ואזרחית, ולאפשר למתיישבים לחיות, לבנות ולהתפתח כשווים לכל אזרחי ישראל".

‏שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "נגמרו הימים שבהם המתיישב ביהודה ושומרון היה אזרח סוג ב' שחי תחת חוקים ירדניים גזעניים. אנחנו מנרמלים את החיים ביו"ש, מסירים חסמים ביורוקרטיים, נלחמים על הקרקע ומעמיקים את האחיזה שלנו בכל רחבי ארץ ישראל".

ארגוני ימין בירכו על ההחלטות. בתנועת רגבים נמסר כי מדובר ב"הכרעה" וכי "ציונות לא נמדדת בהצהרות ודיבורים, אלא במעשים". גם מועצת יש"ע מסרה כי מדובר ב"אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שקיבלה מדינת ישראל מאז חזרתנו ליהודה ושומרון לפני 58 שנה".

שינוי הסכם חברון והשתלטות על מערת המכפלה

החלטה משמעותית נוספת שעלתה בקבינט עוסקת ביישוב היהודי בחברון. לפיה, סמכויות רישוי בנייה ליישוב היהודי בחברון ואף במערת המכפלה יועברו מעיריית חברון, שכפופה לרשות הפלסטינית, לידי ישראל. עד כה ובהתאם להסכם חברון שחתם ראש הממשלה דאז נתניהו ב-1997, כל שינוי בנייה ביישוב היהודי היה חייב לעבור בעירייה ובמנהל האזרחי. כעת, עם העברת ההחלטה בקבינט, שינויים יידרשו לאישור של מערכת הביטחון בלבד.

נטילת הסמכות מעיריית חברון תאפשר ליותר יהודים להתיישב בעיר חברון, ובפרט בשכונות היהודיות שבה, שממוקמות כמובלעות נקודתיות בלב העיר, וביניהן כמעט ולא נמצאים פלסטינים, אחרי שישראל פינתה את האזורים המסחריים שבין השכונות מטעמים ביטחוניים.

השינוי בסטטוס קוו ובהסכם, יאפשר לישראל גם את נטילת הסמכויות על מערת המכפלה, שנמצאת כיום באחריות משותפת ובתיאוםישראלי-פלסטיני, מכיוון שמתפללים באולמות המערה יהודים וערבים לפי מפתח זמנים ומיקומים. המהלך נחשב לכזה שנוגע בנקודה רגישה במיוחד מבחינה דתית, ועשוי לעורר התנגדות מטעם מדינות מוסלמיות.