ההצבעה על הקמת שדות תעופה פרטיים באזור רמת דוד ובאזור תל צקלג נדחתה היום (ראשון) ברגע האחרון. ההצעה, שהוכנסה בהפתעה רגע לפני סוף השבוע, הפתיעה, משום ששדה תעופה בצקלג לא קודם כלל בשנים האחרונות, לעומת שדות התעופה בנבטים וברמת דוד שהוכנו עבורם תוכניות מפורטות, ולכן יתוכנן כמעט מאפס.

ההתנגדות להקמתו, על פי דיווחים שונים, מגיעה מתומכי שדה התעופה בנבטים, בעיקר רשויות בדרום, כולל לא מעט ערים שנחשבות ליכודיות. זאת משום שקידומו של שדה בצקלג צפוי לייתר את השדה בנבטים, שעל קידומו ניהלו הרשויות מאבקים קשים בשנתיים האחרונות. כעת נראה שההצעה תידחה לישיבה אחרת של הממשלה, בתקווה שתושג הסכמה הפעם, או שתוכנה ישונה.

קונפליקט מתמשך

השיח הער לגבי הקמתו של נמל תעופה בינלאומי-אזרחי חדש נמשך כבר כמה שנים. הקמתו של שדה חדש בישראל נחוצה על פי מרבית המומחים, משום שנתב"ג צומח בהתמדה בקצב הטיסות, וצפוי להגיע לעומס כבד בשנים הקרובות.

לצד ההסכמה על הצורך בהקמתו של השדה, עלתה מחלוקת על מיקומו. בסופו של דבר בחרה הממשלה שתי אופציות עיקריות, נבטים ורמת דוד, והחלו שלבי התכנון עבורן. הוויכוח בין תומכי האופציה הצפונית, בעיקר ראשי רשויות עירוניות בגליל, לבין אופציית נבטים, נמשך. אופציית נבטים זכתה בתורה לתמיכה גדולה מראשי רשויות רבים בדרום, לצד תמיכה מרשויות חקלאיות וסמוכות לשדה בצפון, שחששו מהפגיעה הקשה בחקלאות בעמק יזרעאל מהקמת שדה ברמת דוד.
בוויכוח על שתי האופציות הציעה שרת התחבורה מירי רגב כמה פעמים ששני השדות יוקמו, אולם ההחלטה הפתאומית על אישורם שני שדות, שאחד מהם אינו נבטים, טורפת את הקלפים, משום שלמעט בהצהרה נקודתית של נתניהו ביוני 2025, לא הועלתה אפשרות זו כלל, ולכן לא קודמה, ותכנונה צפוי לדרוש חודשים רבים אם לא שנים.

התל של דוד המלך

תל שרע, המכונה גם תל צקלג, הוא אתר ארכיאולוגי גדול, שבמרכז משולש היישובים רהט-משמר הנגב-פעמי תש"ז. התל, שבו שכבות המתוארכות מהתקופה העותמ'נית ועד לפחות תקופת האבן, נחשב לאחת ההצעות המרכזיות למיקומה של העיר הפלשתית צקלג, שבה לחם לכאורה דוד המלך. מסיבות שונות התל לא נחקר לעומק עד כה, וכחלק מהסדרים שונים נמסר למשפחה פרטית שהקימה באדמות שסביבו חוות בודדים, בתמורה להתחייבות לשמור על השטח מגניבת עתיקות.

לצד היותו שטח פתוח גדול, שאכן מאפשר הקמה נוחה יחסית של תשתיות לשדה תעופה, מעלה הקמתו של השדה באזור שאלות, הן על העיר רהט ועל הקיבוצים השונים; הן על שימורו וחקירתו של התל עצמו, והן לגבי תוואי התחבורה הגדול שיידרש באזור אם אכן יוקם בו שדה.

היסטוריה הפכפכה

בתחילה הוצעו ונסקרו מספר גדול מאוד של מיקומים אפשריים לשדות תעופה, אולם בסיכומם של הליכים נותרו רק שתי אופציות מרכזיות על השולחן: נבטים ורמת דוד. בהיעדר החלטה ברורה, הוחלט בממשלה להתחיל בתכנונם של שני השדות, תהליך מורכב וארוך יחסית, ולקבל החלטות בהמשך בהתאם.

אלא שבפועל קודמה אופציית רמת דוד בקצב גבוהה בהרבה, על פי טענות המתנגדים לה, בעיקר בידי חיל האוויר. בכך הלכה והפכה האופציה של שדה התעופה בנבטים לפחות רלוונטית. פער זה הגיע לשיאו בנובמבר 2025, כשהוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את חלקים א' וב' של תוכנית רמת דוד, ואפשרה לה להתקדם לחלקים ג' וד', ואילו תוכנית נבטים לחלקים אלו לא הושלמה.

המאבק של ראשי המועצות האזוריות בנגב ובעמק יזרעאל, שלמיקום השדה השפעה דרמטית על עתידן, נמשך גם אז, משום ששדות תעופה בינלאומיים הם ממיזמי התשתית המסיביים והמשפיעים ביותר, וצפויים להביא עימם מקומות עבודה, פיתוח תשתיתי, הכנסות מתיירות וארנונה ועוד.

ראשי הרשויות היו מאוחדים בתמיכתם בחלופת נבטים, במטרה לייצר מקומות עבודה ולפתח את התיירות באזור. לעומת זאת, הרשויות בעמק יזרעאל היו מפולגות – חמש ערים מרכזיות צידדו באופציית רמת דוד כדי לחזק כלכלית את האזור, ומרבית המועצות האזוריות התנגדו נחרצות, משום ששדה תעופה בעמק צפוי לפגוע קשות בחקלאות ובטבע באזור.

עם הזמן עברו שניים מראשי הערים המדוברות, יקנעם ומגדל העמק, לצדד גם הם בהעברת שדה התעופה לנבטים, נוסף על שפרעם, רמת ישי, קריית טבעון ועוד. זאת בין היתר בשל הבנת היקף הנזקים הסביבתיים והגודש התחבורתי שהשדה עתיד לגרום, לצד הרחבת נמל התעופה בחיפה, שיש שמקווים שתיתן מענה לצפון עם הזמן. כך נוצרה קואליציה חריגה יחסית שכללה את מרבית הרשויות המקומיות בצפון ובנגב, שקוראות יחד להקמת השדה בדרום. הקואליציה הזו משתקפת גם במקומות המגורים של יוזמי החוק: סגן השר אלמוג כהן וח"כ שלום דנינו (הליכוד) הם תושבי אופקים, ורם בן ברק (יש עתיד) מתגורר בעמק יזרעאל.

קואליציה זו, שנתנה רוח גבית לכהן מהציונות הדתית, זכתה להישגים מרשימים כשהחלה לקדם הצעת חוק שלפיה יוקם נמל התעופה בנבטים בתוך חמש שנים. אולם כעת ייתכן שהמגמה מתהפכת שנית.