פרסומה באיחור של שנה וחצי של התוכנית הרב שנתית לשיקום ופיתוח העוטף פגעה ועיכבה את תהליכי השיקום – שאמורים להסתיים בעוד שנתיים, כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שפורסם היום (שלישי).

הדו"ח, שכותרתו 'הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי', עוסק בביצוע של תוכניות השיקום ארוכות הטווח של האזור לאחר המלחמה. מהדו"ח עולה כי האיחור הקשה ברמה הלאומית על גיבושה של תוכנית תקציבית כללית לשיקום של העוטף. בנוסף, בשל הפיגור המשמעותי, התקשו גם היישובים והמועצות האזוריות להתכונן תקציבית וארגונית בהתאם. לטענת המבקר מתניהו אנגלמן, הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה בתחום השירותים לתושבים והזדמנויות התעסוקה – מה שפגע במיוחד במאמצים של היישובים למשוך משפחות חדשות לאזור.

לאחר שבג"ץ הקפיא בסוף דצמבר את חקירת המבקר בנוגע לתחומי הליבה של מחדל שבעה באוקטובר, הביקורת הנוכחית (הפרסום ה-30 של המבקר מתחילת מהמלחמה) עוסקת בחקירות של הדרג האזרחי בלבד.

לטענת אנגלמן, לא רק שהתוכנית לפיתוח ושיקום הוגשה באיחור, מנהלת תקומה, שאחראית על השיקום, ספגה בשנה האחרונה קיצוץ מפתיע בתקציבי הפיתוח, שנחתכו מ-5 מיליארד שקלים ל-3.5 מיליארד שקלים – 1.3 מיליארד שקלים הועברו מתקציב תקומה לאופקים ונתיבות, בהחלטת ממשלה. עם זאת, המנהלת לא דיווחה על השלכות הקיצוץ ואם היו תוכניות שנפגעו ממנו. למשל, מדו"ח המבקר עולה שתקציב הרווחה במנהלת קוצץ ב-100 מיליון שקלים – אך לא ידוע כיצד השפיע קיצוץ זה בפועל על השטח.

קבלת הכסף הותנתה ביעדי צמיחה דמוגרפיים

עוד מצא המבקר כי הרשויות המקומיות בעוטף היו זכאיות ל-190 מיליון שקלים עבור כוח אדם ושיפור המבנה הארגוני – אך הכסף לא הגיע לידי הרשויות. המדינה הקצתה את הסכום באפריל 2024, לאור המצוקה הארגונית והמחסור בכוח אדם ברשויות המפונות, אך משרד הפנים – ולאחר מכן מנהלת תקומה –  עודכנו שצריך להעביר את הכסף לרשויות רק בסוף 2025.

כמו כן, במסגרת שינוי במדיניות המנהלת, מועצות ויישובים דיווחו על כך שחלק מכספי הפיתוח לתשתיות הותנו בקביעת יעדי צמיחה דמוגרפיים – מצב שלא אפשרי ברבים מהיישובים שנפגעו בשבעה באוקטובר. לפיכך, הלכה למעשה, נמנע מהם כסף.

לטענת המבקר, היישובים שנפגעו הכי קשה במתקפה נסמכו על תקציבים שגודלם נקבע מראש וגיבשו מתווים ארוכי טווח לביצוע התאמות, שיפוץ ושדרוג מבני ציבור ועם שינוי מנגנון התקצוב – תקציבם נפגע. כך כתב אחד ממזכירי הקיבוצים למשרד המבקר: "אנחנו בעד צמיחה, אבל צריך להקדים לצמיחה בניית תשתית ראויה שתמשוך תושבים לקיבוץ".

המבקר, בדומה לראשי המועצות בעוטף, הדגיש גם שחרף הבטחות חוזרות על כך שתוכניות ארוכות הטווח לאזור יספקו מענה למשפחות שייבחרו לא לחזור לאזור, נכון להיום כל יישוב ומועצה מתמודדים עם הסוגייה בנפרד – ללא מנגנון התמיכה שהובטח לאלה שבוחרים לא לשוב לבתיהם.

מנהלת תקומה: "המנהלת תלמד את מסקנות הדו"ח ותשפר את הנדרש לטובת שיקום וצמיחת חבל התקומה. בשלבי ההקמה הראשונים של מנהלת תקומה, שנעשו בתנאי חירום וללא 'ספר הפעלה', נדרש תהליך מתמשך של התאמת מנגנוני העבודה והשיתוף עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהן המועצה האזורית אשכול.

"מאז חיזקה המנהלת את העבודה המשותפת עם כל הרשויות בחבל ועם משרדי הממשלה, לרבות בעדכון התוכנית האסטרטגית שפרסמה המנהלת באוקטובר, שנערך בעקבות השינויים והצרכים שעלו מהשטח, הקיצוץ התקציבי של 1.3 מיליארד שקלים שנכפה על מנהלת תקומה באפריל 2025, והאפשרויות החדשות שנוצרו בעקבות יישום 'חוק תקומה'.

"נכון לדצמבר 2025, מתוך 17.5 מיליארד שקלים שהוקצו לעוטף, סך החיובים המצטבר עמד על כ-11.5 מיליארד שקל, 8 מיליארד שקלים חויבו ב-2024, ועוד יותר מ-3.5 מיליארד שקלים ב-2025. ב-2025 פרסמה המנהלת, בכוחות עצמה ובאמצעות משרדי הממשלה, קולות קוראים ומכרזים בכ-3.9 מיליארד שקלים. המנהלת פועלת על פי מסקנות דו"ח הביניים של מבקר המדינה, שלפיו 'יש לתעדף משימות אם יוחלט על קיצוץ תקציבי הפיתוח של חבל התקומה כדי למצות את משאבי הפיתוח באופן מיטבי'.

"בנושא החינוך, מנהלת תקומה פועלת, בשיתוף משרד החינוך והרשויות המקומיות, לחדד ולשפר את מנגנוני היישום והבקרה של הסלים, ועושה כל שביכולתה לעבוד בשקיפות בנוגע לזרימת הכספים ולבחון התאמות שיבטיחו מיקוד אפקטיבי של המשאבים. מנהלת תקומה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה, במקצועיות ובשיתוף נרחב עם הרשויות והתושבים כדי להשלים את המשימה הלאומית שקיבלה: שיקום וצמיחה של חבל התקומה".