ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בראשות ח"כ צבי סוכות קיימה היום (שני) דיון במחסור במורים במערכת החינוך. במהלך הדיון הוצגו נתונים המצביעים על עזיבה משמעותית של מורים חדשים, לצד פערים בהיקפי ההכשרה והקליטה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג מסמך שלפיו כל מורה חמישי שנכנס למערכת החינוך בשנת 2018 עזב אותה בתוך חמש שנים, ואחד מכל עשרה מורים שנכנסו בשנת 2022 עזב כבר לאחר שנת ההוראה הראשונה.

לפי הנתונים, בשנת 2023 נכנסו למערכת כמעט 70% מבוגרי לימודי ההוראה, בעוד שכ־3,000 בוגרים בחרו שלא להיכנס כלל למערכת. בשנת 2024 סיימו את לימודיהם 8,461 סטודנטים להוראה – המספר הנמוך ביותר בעשור האחרון.

חוקרת מרכז המחקר והמידע, אתי וייסבלאי, ציינה כי התמונה אינה אחידה, וכי מספר המורים החדשים הנכנסים למערכת עדיין גבוה ממספר העוזבים. נציג התאחדות הסטודנטים במכללת קיי תיאר נשירה בלימודי ההוראה ואמר: "התחלנו 32 ונשארנו 12".

סמנכ"לית ומנהלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, אתי סאסי, אמרה: "אני לא רואה ירידה בכניסתם של הסטודנטים להוראה. בתשפ"ג היו 10,220 סטודנטים להוראה, בשנה שעברה נכנסו 12,920 סטודנטים ללימודי הוראה".

לדבריה, חלק מהסטודנטים אינם מתכוונים מלכתחילה לעסוק בהוראה: "לחלק מהסטודנטים שנכנסים ללימודי הוראה בשנה א' כלל אין כוונה להיות מורים, למשל עובדים במשרדי ממשלה שתואר ראשון נותן להם עוד עלייה בשכר".

מהמסמך עלה גם גידול במספר האישורים החריגים (הזמניים) להעסקת מורים. בשנת תשפ"ה הועסקו 12,134 מורים באמצעות אישורים כאלה – עלייה של כ־80% לעומת שלוש שנים קודם לכן. רוב האישורים ניתנו באזור תל אביב והמרכז. בנוסף, ניתנו השנה 1,176 אישורים חריגים להעסקת גמלאים.

במסגרת הסכם "אופק חדש" שנחתם באוקטובר 2022, התאפשרה העסקת מורים בחוזים אישיים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. עם זאת, לפי משרד החינוך, עד ינואר 2026 נקלטו במערכת רק 12 מורים בחוזים אישיים.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, אמר: "היינו אמורים להיות היום עם עשרות אלפי מורים בחוזים אישיים, אבל הסתדרות המורים היא הגורם שסיכן את זה. נשלב ידיים בכל מה שצריך כדי לפתור את הנושא ולהביא מורים איכותיים".

המשנה למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר איל בן זקן, ציין כי "מהשנה האחרונה ישנם 40 מורים בתהליכי קליטה של חוזים אישיים. 12 כבר נקלטו במערכת. מאז שנחתם ההסכם לקח זמן להניע את זה." בהמשך הוסיף: "יש בעיה. אנחנו יודעים ולא מטאטאים את המחסור במורים".

ח"כ משה טור פז, מיוזמי הדיון, התריע: "לא יכול להיות שארבע שנים אחרי הסדר אחד ושנתיים אחרי הסדר שני, כשהיינו אמורים להיות ב-6% כל שנה, בינתיים אנחנו רק עם 12 מורים בחוזים אישיים. וחוזים אישיים זה רק חלק מהפתרון. רוב המורים שעוזבים בחמש השנים האחרונות זה לא בגלל השכר אלא בגלל סביבת העבודה והקושי להחזיק כיתה".

מנהלת אגף חוסרי מורים במשרד החינוך, דסי בארי, שנכנסה לתפקידה לאחרונה, אמרה כי המחסור במורים הוא חלק ממשבר רחב בשוק העבודה, אך ציינה: "בכל שנה נקלטים בין 12,000–14,000 מורים. כמות המורים גדולה יותר מאשר הריבוי הטבעי בתלמידים". לדבריה, המשרד פועל לפנייה לבוגרי הוראה שלא נקלטו, להסבת אקדמאים ולשילוב חיילות ומשרתי קבע בלימודי הוראה.

ח"כ סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל) אמר: "בחברה הערבית יש מעל 11,000 מורים שלא מועסקים ומצד שני במגזר היהודי יש מחסור של 4,500 מורים ומאות אלפי תלמידים שלא מקבלים מענה".

רותם גטריידה ממועצת התלמידים תיאר את המצב בשטח ואמר: "מתבטלים שיעורים, לא מספיקים חומר לימודי, מחפשים מורים בפייסבוק. בינה מלאכותית לא תחליף את המורה שלי שייתן לי את ההכוונה, וכרגע הבינה המלאכותית היא המורה שלי". ח"כ עדי עזוז הוסיפה: "היקף המשבר מוביל לחשש לפגיעה בחוק לימוד חובה".

בדיון נשמעו גם קולות מהשטח. יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ברל, גיל פדלון, אמר: "בשנה שעברה קיבלתי שכר של 5,000 ש"ח על 80% משרה. אני מציע להכיר לנו בעבודה כמתמחים וכן להכיר בלימודים כוותק מקצועי". מנהל בית ספר, גילי שילה, אמר: "1,000 מנהלים מתחלפים כל שנה. נותנים לי המון סמכות, בלי כלים".

סטודנטים להוראה העלו טענות לחוסר הכשרה מעשית. יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת דוד ילין, לידור באשר, אמר: "עכשיו אני לומד בשנה ג' ללימודי הוראה ועד כה עברתי רק שלושה או ארבעה קורסים שקשורים בהוראה. אין לי עדיין את ההכשרה המתאימה".