עתירת האוצר לבג"ץ בדרישה שיאפשר לו לנכות משכרם של מורי התיכונים שנקטו עיצומים בשנת 2024 – נדחתה על הסף. בג"ץ הבהיר כי אינו משמש רשות ערעור על פסיקות בית הדין הארצי לעבודה, והורה לשלם למורים את מלוא שכרם בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי. בכך הותיר בג"ץ על כנו את העיקרון שקבע בית הדין לעבודה, שלפיו מעסיק שרוצה לנכות שכר לעובדים שנקטו עיצומים צריך להוכיח שהניכוי אכן הולם את העבודה שלא נעשתה, ואיננו ניכוי שרירותי או עונשי.

באפריל 2024 הנחה הממונה על השכר באוצר להפחית משכרם של עובדי הוראה שנקטו צעדים ארגוניים במסגרת מאבק ארגון המורים לחידוש ההסכם הקיבוצי. במסגרת הצעדים הארגוניים עיכבו המורים את מסירת הציונים וכן ביטלו פעילויות חוץ בית ספריות, פעילויות לאחר שעות הלימודים וטקסים. הנחיית הממונה על השכר ביקשה לקבוע שעל כל פעולה שלא בוצעה ינוכה שיעור משכר המורים עד תקרה של 15% לחודש. ארגון המורים עתר לבית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל את טענתו וקבע כי המדינה לא הוכיחה שהשכר שהופחת הוא "שכר ראוי", כלומר הולם את שווי העבודה שלא בוצעה. לפיכך, הורה למדינה לשלם למורים שכר מלא עבור חודשי העיצומים.

המדינה עתרה לבג"ץ וטענה כי נפלו טעויות משפטיות בפסק הדין וכי יש לקבוע שהנטל להראות שהשכר שנקבע אינו ראוי מוטל דווקא על ארגון העובדים, במיוחד כאשר הוא יזם את ההליך. עוד נטען לחילופין כי בית הדין הארצי עצמו צריך היה לקבוע שיעור שכר ראוי וניכוי לגיטימי. בית המשפט העליון, בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים יחיאל כשר ורות רונן, דחו כאמור את העתירה על הסף וקבעו כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד. במקרה זה, נקבע, כי הטענות שהעלתה המדינה הן בעיקרן ערעוריות ואינן מצדיקות התערבות. פסק הדין אף הטיל על המדינה תשלום הוצאות משפט על סך 10 אלף שקלים.  את ארגון המורים ייצגו עו"ד סיגל פעיל, עו"ד זוהר גיפס ועו"ד טל איסק.

השופט כשר ציין במפורש כי ההלכה שלפיה נטל ההוכחה לגבי שיעור השכר הראוי בעת עיצומים מוטל על המעסיק, היא הלכה ותיקה, מבוססת ועקבית של בית הדין הארצי לעבודה, ומצויה בליבת סמכותו ומומחיותו. עוד הדגיש כי קביעת שיעור השכר הראוי היא קביעה עובדתית שבית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בה.

עיצומי המורים הם כבר נחלת העבר, ומאז שננקטו נחתם כבר הסכם קיבוצי חדש בין ארגון המורים ומרכז השלטון המקומי. השלטון המקומי אף הודיע כי אינו עומד על הפחתת שכרם בגין העיצומים – כמחווה של רצון טוב. עם זאת, מבחינת משרד האוצר, מדובר בסוגייה עקרונית המשפיעה על יחסי העבודה באופן רוחבי. אגף השכר באוצר פועל זה מספר שנים במטרה לנכות משכרם של עובדים הנוקטים עיצומים. סוגיה זו היא סוגיה אסטרטגית שמטרתה להחליש את כוח המיקוח של עובדים במשא ומתן קיבוצי, לצמצם את היקף העיצומים ולהקשות על הוועדים לגייס את עובדיהם במסגרת מאבקים על תנאי העבודה באמצעות הצבת תג מחיר כלכלי. לכן התעקשה המדינה על בירור הסוגייה העקרונית והגישה את העתירה.

עם זאת, השופט כשר התייחס גם לסוגיית השלכות הרוחב והבהיר כי לא שוכנע שהותרת נטל ההוכחה על המעסיק צפויה לתמרץ שימוש עודף בכלי העיצומים על ידי ארגוני עובדים. "כל שנקבע הוא כי על המעסיק להוכיח את הביסוס לקביעותיו, לעניין שיעורו של ה-"שכר הראוי" בנסיבות של עיצומים".