כנס אילת ה-28 ליחסי עבודה נפתח היום (שלישי) במלון דן אילת, עם מספר שיא של 700 משתתפים. הכנס, שנערך ביוזמת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי, הוא אחד ממוקדי המפגש המרכזיים של עולם העבודה בישראל – הנהגת האיגודים המקצועיים, ארגוני המעסיקים, ומשרדי הממשלה. מזה קרוב לשלושה עשורים משמש הכנס במה לשיח מקצועי וציבורי בין השחקנים המרכזיים ביחסי העבודה, במטרה לדון באתגרים המשותפים לשוק העבודה ובדרכי ההתמודדות עמם.

יו"ר אגף מרחבים בהסתדרות: "בשלושת החודשים האחרונים הוכחנו שההסתדרות היא גוף חזק ומוביל"

יו"ר אגף ארגון ומרחבים בהסתדרות וסגן יו"ר ההסתדרות, אבי יחזקאל, אמר בפתיחת הכנס, אמר כי "השנה הכנס מתקיים בשנת בחירות. לצערי המדינה האהובה שלנו עברה בשנים האחרונות ועדיין עוברת טלטלות רבות. אני מבקש להציג בפני הפורום המכובד הזה שני הבדלים בולטים לטעמי שמאפיינים את עולם העבודה מול עולמות הציבור האחרים במדינת ישראל. בעולם העבודה אנחנו מנסים לבנות שיח והבנות. הכנס הזה הוא דוגמה ומופת לשיח הזה. אנחנו מוכיחים לאחרים שניתן לקיים דיאלוג ולהגיע לפשרות תוך ליבון עמדות והשקפות עולם הפוכות. גם אם התהליך ארוך ומתיש, כפי שאמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד – אנחנו מעדיפים לשבת סביב שולחנות ולא להפוך שולחנות. זה מדהים אותי כשזה קורה דווקא בשנת בחירות, כשהעולם הציבורי מסביבנו בנוי על מחלוקות, עימותים, צעקות ולעומתיות. תארו לכם אם מדי שנה נציגי שלושת הרשויות היו נפגשים עם נציגי ציבור נוספים לדיון מעמיק על ההווה וצופה פני עתיד.

אבי יחזקאל בכנס אילת לעבודה (צילום: יסמין גיל / דוברות ההסתדרות)

"הבדל נוסף בינינו לבין עולמות הציבור האחרים הוא שאותנו, כך אני חש, מניעה האהבה לציבור שאנחנו מייצגים. אנחנו משרתים ועמלים לשפר ולבנות עתיד טוב יותר לשכירים ולמועסקים בישראל. בזמן שאחרים בעולמות ציבור מקבילים פועלים לנתץ, לפרק ולשבור. כך לי זה נראה. אולי להם זה נראה כבנייה מחדש."

"כן יש צורך בשינויים במדינה שלנו, אבל תמיד עדיפה דרך הדיאלוג והאבולוציה על דרך העימות והרבולוציה. זאת בעיקר נוכח מצבה של מדינת ישראל מול אויבים חיצוניים שמטרתם המוצהרת והמעשית היא חיסול המדינה הציונית".

יחזקאל התייחס לחקירות של בכירים בהסתדרות, בהם יו"ר ההסתדרות: "בשלושת החודשים האחרונים הוכחנו שההסתדרות היא גוף חזק ומוביל. הצלחנו חברי ואני, לשמור על ההסתדרות כגורם חזק ומשמעותי. לא נתנו, ולא ניתן לאף גורם לפגוע, לכופף או להחליש את ציבור החברים והשכירים. וזאת תוך ציפייה לחבר מוערך ואהוב, חבר אישי שלי, ארנון בר-דוד. ואני אומר – ארנון חוזר, נשאר, ואם זה תלוי בי ובחברי הוא יתמודד ויזכה שוב באמון חברי ההסתדרות.

לדברי יחזקאל, "אני פועל שנים, גם כחבר כנסת והיום כסגן יו"ר ההסתדרות. הייתי יו"ר ועדת כלכלה וחבר ועדת כספים. אני רואה את ההשפעות על ציבור העובדים והמעסיקים. לאורך השנים למדתי שאת שוק העבודה לא מנהלים רק באמצעות חוקים וגם לא רק באמצעות הסכמים – אלא באמצעות הקשבה ואמון בין הצדדים החברתיים. אנחנו בתקופה שבה הטכנולוגיה מקדימה את המדיניות והרגולציה. יחסי העבודה עומדים בפני מבחן. המשק זקוק לגמישות והעובדים זקוקים לביטחון, יציבות ותחושת הוגנות. שיתוף אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה זה אינטרס כלכלי ולאומי. ציבורים שלמים במדינה שעדיין אינם חלק מעולם העבודה.

לדבריו, "המהפכה הטכנולוגית והבינה המלאכותית שמשנה יחסי כוחות, שיטות פיקוח ותהליכי קבלת החלטה. יש יתרונות אבל הסכנה הגדולה היא לא רק אובדן משרות אלא אובדן האנושיות בעולם העבודה כשמכונות מחליפות את שיקול הדעת האנושי".

עוד אמר יחזקאל כי "המגזר הציבורי היום נדרש ליותר עם פחות כוח אדם, פחות תקציב ולעיתים פחות אמון ציבורי. בלי מגזר ציבורי מתפקד אין רגולציה, אין שירותים ואין מדינה מתפקדת".

ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים: "האויב שלנו הוא לא הבינה המלאכותית, אלא מדינה אחרת שתשתמש בה"

עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר משותף של ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי, התייחסה בפתיחת הכנס לצורך לפתח את תחום הבינה המלאכותית בישראל. "דוח ועדת נגל שהוגש לראש הממשלה לפני מספר חודשים מציג תמונת מצב מדאיגה לפיה ישראל איבדה את יתרונה הטכנולוגי העולמי בעיקר בהיעדר אסטרטגיה וניהול ממשלתי", אמרה חילי, "האויב שלנו כמדינה וכחברה הוא לא הבינה המלאכותית, אלא מדינה אחרת שתעשה שימוש בבינה מלאכותית ותשקיע בה כספים אדירים. וזה כבר קורה. אנחנו לומדים שארגון שלא יעשה שימוש אסטרטגי בבינה מלאכותית צפוי למצוא עצמו מחוץ למשחק. זה לא טוב לא למעסיק ולא לעובדים". לדבריה, בהתאחדות פיתחו תוכנית מפורטת לקידום בינה מלאכותית.

עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים בכנס אילת לעבודה (צילום: אסף צבי)

היא קראה לממשלה לסייע למעסיקים לתמוך בעובדים שמשרתים במילואים: "אי אפשר להתייחס לכלכלה כעורף של הצבא וצריך להבין שאם המעסיקים נופלים אין איך לממן את הטנק הבא". נוסף לכך קראה וקסמן חילי לקדם הבאת עובדים זרים לישראל, בשל המחסור בעובדים: "בכל יום שבו משרה נשארת ריקה המדינה לא מפסידה רק מס הכנסה אלא את המנוע שמאפשר למערכות החינוך, הבריאות והרווחה לתפקד. עובד חסר זה חור במערכת הביטחון הלאומית של כולנו. ויש אלפי עובדים חסרים בכל המשק ובכל הענפים".

יו"ר ארגוני העצמאים קורא לנוהל סיוע לעצמאים בחירום: "צריך להקים קול זעקה"

עו"ד רועי כהן, יו"ר להב – לשכת ארגוני העצמאים, קרא להחלת נוהל 'לחיצת כפתור' לסיוע לעצמאים במצבי חירום. "המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את הסיוע לעצמאים בשעת חירום והגיע למסקנה שצריך שלושה עקרונות – ודאות בהירות ויעילות. אנחנו צריכים לאמץ את העקרונות האלה בכל מהלך שנוגע לעצמאים בחירום. חייבים למסד את זה בחקיקה מראש, כולל התנאים הנדרשים להפעלה – מענק דיפרנציאלי לפי הכנסה אישית ועוצמת הפגיעה, תוך השוואת זכויות העצמאים והשכירים. מענק מיידי על בסיס הצהרה, כי בסוף הכסף הזה מגיע לעובדים ולא מגיע באיחור. העצמאים נפגעים ממשברים יותר בהשוואה לשכירים. צריך היערכות למשבר הבא שנמצא לפתחנו. אנחנח צריכים להקים קול זעקה".

יו"ר הוועדה לחיזוק הנגב והגליל, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), התייחס לשיקום יישובי הצפון מהמלחמה: "צריך להבין שהאזורים האלה החזיקו מעמד לא בזכות הממשלה, אלא למרות הממשלה. רק בזכות בעלי עסקים שהתעקשו לא לוותר על העסקים ועובדים שהתעקשו לא לוותר על מקומות העבודה שלהם.

הגליל לא חזר לעצמו. הוא עדיין בתוך משבר קשה ביותר. כשמספרים לי על 70% חוזרים לקריית שמונה – מי שאומר את זה או שהוא לא ביקר בקריית שמונה או שהוא משקר בכוונה. כי היום בקרית שמונה יש אולי 20-30% מהתושבים. מספיק להסתובב בעיר כדי להבין את זה. אין היום למדינת ישראל תוכנית אסטרטגית אמיתית לשיקום הצפון. בשיטת הסלאמי מזיזים כמה שקלים מפה לשם.

"העסקים בצפון נאבקו לאוויר וקיבלו רק טפסים ובירוקרטיה. אני חייב להגיד מילה טובה למעסיקים שלא פיטרו עובדים. ששמרו על המילואימניקים. אבל האוויר לאט לאט נגמר. בעלי העסקים לא ביקשו טובות אלא וודאות".

"מסתכלים קדימה"

הכנס השנה צפוי לעסוק במגוון סוגיות העומדות על סדר היום של שוק העבודה הישראלי – מהתמודדות עם מחסור בעובדים והכשרות מקצועיות, דרך השפעות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אתגרי משבר האקלים, ועד סוגיות של שכר, רווחה נפשית בתקופת המלחמה, עבודה היברידית ושילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה. לצד זאת, מתקיימים דיונים בסוגיות משפטיות וכלכליות עדכניות – כגון רגולציה על בינה מלאכותית ביחסי עבודה, קיצור שבוע העבודה, פרטיות עובדים והגנות על משרתי מילואים.

"הכוח של הכנס הזה הוא שאנחנו מסתכלים קדימה ומסמנים מה צריך לקרות בשנים הקרובות בעולם יחסי העבודה", אמר עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים ויו"ר משותף של ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי, שפתח את הכנס.

בכנס השנה משתתפים נציגי ארגוני עובדים מרחבי העולם: ד"ר פיוטר אוסטרובסקי, נשיא ברית האיגודים המקצועיים של פולין (OPZZ), ד"ר ברטוס רידלינסקי, נשיא ארגון המורים הפולני (ZRVP), וסטפן קורזז, חבר הנהגת הדג"ב הגרמני.

יו"ר האגף הבינלאומי בהסתדרות, גרשון גלמן (מימין) עם נציגי ארגוני עובדים מחו"ל בכנס אילת: ד"ר פיוטר אוסטרובסקי, נשיא ברית האיגודים המקצועיים של פולין (OPZZ), ד"ר ברטוס רידלינסקי, נשיא ארגון המורים הפולני (ZRVP), וסטפן קורזז, חבר הנהגת הדג"ב הגרמני (צילום: יסמין גיל / דוברות ההסתדרות)

בין הדוברים בכנס: מ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין, ומ"מ נשיא בתי הדין לעבודה, השופט אילן איטח.

הדיונים המשותפים לנציגי המדינה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים מדגישים את אופיו כזירה מרכזית לדיאלוג תלת-צדדי בנושאי עבודה. הכנס מהווה גם הזדמנות למפגש בלתי-פורמלי בין מקבלי החלטות, נציגי עובדים ומעסיקים, ולחילופי ידע וניסיון בין גורמים שונים הפועלים בתחום.