נזקי מזג האוויר לחקלאות הגיעו לשיא של עשור והפיצוי לחקלאים עמד ב-2025 על היקף של למעלה מ-450 מיליון שקלים, כך עולה מנתוני 'קנט', הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. בקנט מציינים כי דוח סיכום השנה של קנט נערך בחודש ינואר, תוך כדי בדיקת הנזקים שנגרמו עקב הסופה שהתחוללה בשבוע האחרון של דצמבר, כך שהיקף הפיצויים עשוי לעלות עוד.
מהנתונים שפרסמה קנט עולה שמספר הדיווחים שהתקבלו מחקלאים נותר יציב בשנים האחרונות, אך היקף הנזק בכל אירוע בודד הולך וגדל. בשנת 2025 התקבלו כ־10,500 דיווחים, בדומה לממוצע בשנים קודמות, אך הנזק הכלכלי המצטבר מצוי במגמת עלייה מתמדת, כן כל אירוע קיצון הופך עוצמתי והרסני יותר, וגורם לפגיעה כלכלית רחבה בהרבה מבעבר.
שנת 2025 התאפיינה בבצורת ממושכת, אך על פי נתוני קנט, דווקא הסופה "קורל", שהתרחשה בפברואר, הייתה אירוע הנזק הנקודתי הגדול ביותר במהלך השנה. במהלך לילה אחד צנחו הטמפרטורות קרוב לאפס מעלות, וגרמו לפגיעה במאות אלפי דונמים של גידולים חקלאיים, בעיקר במרכז הארץ ובצפונה.
הקרה גרמה להקפאת מים בצינורות ההולכה, לתמותה של צמחים ולנזק מיידי לפרי. בקנט מדגישים שהקרה היא אחת מתופעות הטבע ההרסניות ביותר לחקלאות בישראל, מפני שהיא פוגעת בשטחים נרחבים כמעט ללא יכולת ממשית של החקלאים להתגונן או לצמצם נזקים.
נזקים משמעותיים נוספים נרשמו במהלך החורף החולף בעקבות מיעוט המשקעים, שהוביל בין השאר להתפרצות מזיקים וכנימות בגידולים חקלאיים שונים. במקביל נרשמה גם התפרצות של מחלות בבעלי חיים, בהן שפעת העופות שפגעה בלולים.
פגיעה חריגה נרשמה גם בענף הדבוראות: מיעוט הגשמים גרם לירידה חדה בהיקף הפריחה, ובהתאם גם לצניחה בתפוקת הדבש. בקנט מציינים כי מדובר בנזק חסר תקדים בהיקפו לדבוראים ולכוורות.
נזקים משמעותיים נגרמו לגידולים השונים גם במהלך חודשי הקיץ, במהלכו נשברו שיאים בטמפרטורות שנמדדו במקומות שונים ברחבי הארץ. הקיץ האחרון היה חם יותר מהממוצע ב-30 שנים האחרונות. על כל אלה נוספו גשמים בעוצמה חריגה בחודשי הסתיו, שגרמו להצפות נרחבות ולפגיעה נוספת בגידולים.
על פי נתוני קנט, את מירב הנזקים בשנת 2025 ספגו גידולי הירקות, בהם אבטיח, עגבניות, מלפפונים, תפוחי אדמה ובצל. קנט פיצתה את מגדלי הירקות בכ־85 מיליון שקלים.
מגדלי הפירות, בהם שזיפים, אפרסקים, תפוחים ונקטרינות, פוצו בכ־67 מיליון שקלים. הפיצוי למגדלי האבוקדו עמד על כ־57 מיליון, ולמגדלי הפלחה כ־50 מיליון שקלים. פיצויים משמעותיים שולמו גם למגדלי הבננות (כ־29 מיליון שקלים), גפן היין (כ־15 מיליון), ההדרים (כ־13 מיליון) והפרחים והכותנה (כ־6 מיליון שקלים כל אחד).
נזקים גדולים, חלקם חריגים במיוחד, נגרמו גם לענפי בעלי החיים. מעבר לפגיעות ישירות כתוצאה מגלי חום וקור, משבר האקלים מגביר את התפרצותן של מחלות שונות. את מגדלי הלול וההודו פיצתה קנט בסכום שיא של למעלה מ־90 מיליון שקלים. ענפי הבקר פוצו בכ־16 מיליון שקלים, הדבוראים בכ־7 מיליון ומגדלי המדגה בכ־6 מיליון שקלים.
בקנט מסבירים שנתוני שנת 2025 ממחישים את האתגר המרכזי העומד כיום בפני החקלאות הישראלית: לא ריבוי האירועים, אלא עוצמתם. ככל ששינויי האקלים מעמיקים, כך הופכים אירועי הקיצון ליקרים והרסניים יותר, והחקלאים נאלצים להתמודד עם השלכות קשות יותר. נוכח התגברות הנזקים והצורך בניהול סיכונים מרבית החקלאים מבטחים את הגידולים בביטוחים המורחבים שמציעה קנט ולא מסתפקים בביטוחים הבסיסיים. ביטוחים אלה מעניקים פיצוי גדול יותר במקרה של נזק, והפרמיות מסובסדות ע"י משרד החקלאות.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, החקלאים, שרובם נמצאים בפריפריה ולאורך הגבולות, נאלצו להתמודד גם עם השלכות המלחמה על עיבוד שטחי הגידול וגם עם השלכות משבר האקלים. "לשמחתנו, האירועים הביטחוניים ברגיעה, אבל חזית האקלים צפויה להסלים בשנים הקרובות", אמר. "על מנת לשמור על ביטחון המזון הטרי, ללא תלות במדינות אחרות, יש צורך בהיערכות לאומית", הוסיף תורג'מן, "נתוני הנזקים מראים שכבר אי אפשר לקחת את היציבות כדבר מובן מאליו. הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם משבר האקלים הוא לאפשר לחקלאים להתמודד עם הסיכונים הכלכליים שהם לוקחים באמצעות הרחבת התמיכה הממשלתית בביטוח כנגד נזקי מזג האוויר. כך יוכלו המגדלים לשמור על רציפות תפקודית ולספק לכולנו תוצרת חקלאית טרייה, כחול לבן, בהיקפים גדולים ובעלויות סבירות".
בתוך כך, משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע לאחרונה שימשיך את השתתפותו במימון פרמיית ביטוח לחקלאים להגנה מפני נזקי טבע בחקלאות. התמיכה נועדה לצמצם את הפגיעה הכלכלית הנובעת מנזקי טבע. בשנת 2026 יתמוך המשרד בחקלאים דרך השתתפות במימון פרמיות ביטוח בענף הצומח ובענפי בעלי החיים בהיקף של כ-78 מיליון שקלים, במטרה לחזק את ייצור המזון המקומי.
ד"ר מועמר חאג'-יחיא, מנהל תחום ביטוח חקלאי במנהלת ההשקעות של משרד החקלאות וביטחון המזון: "חיזוק ביטחון המזון של אזרחי ישראל מחייב חקלאות יציבה וברת קיימא. הפעילות החקלאית כרוכה בסיכונים משמעותיים הנובעים מנזקי טבע, שעלולים לפגוע באיתנות הכלכלית של החקלאים וביכולתם להמשיך לייצר תוצרת חקלאית".
לדברי חאג'-יחיא, השתתפות המדינה במימון הפרמיה לביטוח החקלאי מאפשרת לחקלאים להקטין את החשיפה לסיכונים, מגדילה את היקף החקלאים המצטרפים לביטוח, ומהווה נדבך מרכזי ברשת הביטחון שמעמיד המשרד לחקלאות הישראלית.
תקציב התמיכה לשנת 2026 נקבע בהתאם לתחזיות מכירת פוליסות הביטוח שנמסרו למשרד על ידי חברות הביטוח השונות. המשרד יסייע לחקלאים במימון הפרמיות בשיעור של עד 35% מסכום הפרמיה המלא לביטוח מפני סיכוני טבע בחקלאות.
