"החיבור בין פלטפורמות המימון עבור עובדים קיימים, הוא לא מספיק ומקשה על המעסיקים לנצל אותו" – כך אמרה היום (שלישי) קרן בן נתן, סמנכ"לית מחקר ופיתוח במנהלת המעסיקים והפורום הכלכלי-חברתי. לדבריה, "אני חושבת שצריך לייצר הפרדה וממש לייצר מסלולי הכשרה ייעודיים לעובדים קיימים. ה-AI צריך סיירת. משהו בטווחי הזמן של כאן ועכשיו כששם המשחק הוא גמישות ויכולת לקחת את מנגנוני התמיכה ולבנות אותם מלכתחילה בצורה גמישה. המעסיקים צריכים כלים גמישים, מהירים ורלוונטיים לצורך העסקי
בן נתן אמרה כי "יש הסכם קיבוצי שאנחנו מגבשים בימים אלו עם נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות, שמטרתו לעודד הכשרות לאורך החיים התעסוקתיים ולדחוף מעסיקים ועובדים לצרוך את השירותים בהקשרים הללו".
סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, יפעת סיטרואן, אמרה כי ההוצאה בישראל על הכשרות מקצועיות נמוכה, ופוגעת במיומנויות העובדים ובכלכלה. לדבריה, "בתקופת הקורונה ההוצאה על הכשרות מקצועיות עלתה ועכשיו ירדה בחזקה. אנחנו יודעים שההשקעה איננה מספקת, ובסוף יש קשר בין רמת ההוצאות על הכשרה לרמת המיומנויות, ואנחנו רואים שרמת המיומנות בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית, גם כשמודדים ללא האוכלוסיות שהנתונים שלהן נמוכים במיוחד. זה היה נכון גם לפני עשור, ולצערי לא ראינו שיפור. כלומר לתת-ההשקעה יש השפעה שלילית ברמת המיומנויות, ורמת המיומנויות משפיעה גם על הפריון".
סיטרואן הוסיפה כי פיצול ההכשרות המקצועיות בין שני משרדים שונים – העבודה והכלכלה – פוגע בתחום. "דיברתם קודם כמה זה חשוב שיהיה סדר, וודאות. אני מאמינה שחשוב מאוד לאחד את עולם ההכשרות תחת קורת גג אחת. העובדה שזה מפוזר בין כל כך הרבה משרדי ממשלה מקשה גם על העובדים, גם על המעסיקים וגם עלינו כקובעי מדיניות. אין היום אף גורם מתכלל. כיום ההכשרות בשילוב המעסיקים מבוצעות על ידי משרד הכלכלה. אצלנו הכשרות לבוגרים ולאוכלוסיות, דרך מרכזי ההכוון של המשרד. בסוף המאסה הגדולה של ההכשרות המקצועיות הועברה מאיתנו למשרד הכלכלה".
לדבריה של סיטרואן, משרד העבודה עוסק במחקר על התשואה להכשרה – עד כמה ההכשרות מניבות תוספת הכנסה לעובדים שעוברים אותן. "אנחנו בודקים ממש את הפרמיה לעובד במונחי שכר ותעסוקה, והכשרות שלא מביאות פרמיה אנחנו ממש מורידים אותן". לדבריה, באגף פועלות ועדות מקצוע כדי לעדכן את הההכשרות, בהתייעצות עם המעסיקים, ועוברות הכשרות רבות בהקשר של התפתחות הבינה המלאכותית. נוסף לכך נערך במשרד מחקר צופה פני עתיד על השפעת הבינה המלאכותית על העובדים: "אנחנו מקווים שנצליח להראות שצריך להקדים לזה תרופה".
מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, דפנה אבירם-ניצן, אמרה כי "התקציב שיש לנו להכשרות מקצועיות הוא עבור מובטלים, אבל צריך להפנות תקציב גם להכשרות לעובדים קיימים. יש בזה דחיפות כי מי שלא יתאים את עצמו לצרכים המשתנים בשוק העבודה יפסיק להיות רלוונטי. לכן יש חשיבות מוגברת ללמידה לאורך החיים (Lobg-Life Learning).
יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, שאול סקיף, אמר כי "ההשקעה בעובד הקיים צריכה להיות בראש מעייניו של כל אחד. בסוף הניסיון של אנשים במערכת הבריאות הוא מכריע. בלעדיו אנשים מאבדים את חייהם. ולכן החשיבות להכשיר את האנשים היא קריטית. לצערי, אין חשיבה אסטרטגית במערכת הבריאות על הנושא הזה. כל בית חולים או מקום עבודה עושה דברים לפי היוזמות המקומיות שלו. אבל יש צורך אמיתי בהשקעה ובהכשרות של האנשים.
על פעילות האיגוד שלו אמר סקיף: "בסופו של דבר אנחנו מעלים את המודעות לנושא הזה. עכשיו סיימנו כנס של כל המדריכים המקצועיים בתחום האחיות בנושא הבינה המלאכותית, ואנחנו דוחפים את המודעות שאנשים צריכים להכשיר את עצמם ולהכיר את הכלים החדשים האלה. אבל לצערי בתוך מערכת הבריאות שהיא כל כך מורעבת ולא מקבלת אף פעם את התקציבים שלה – אין לזה התייחסות מערכתית. אני מנסה כן לדחוף את זה, למודעות גם של העובדים, ובעיקר של המעסיקים, שיפעלו בנושא וידחפו אותו כדי שהעובדים יהיו מעודכנים, כי בתחום שלנו אנחנו גם עוסקים בחיי אדם, ואם לא יודעים לתפעל נכון את המערכות, עלול להיות נזק. האחיות הן ציבור מאוד עמל ולומד. הן משקיעות הרבה בהכשרה שלהן, אבל לצערי הן לא מתוגמלות מספיק עבור הכשרה".
