"ועדת המנכ"לים לעובדים הזרים צריכה קודם כל למצות את תעסוקת הישראלים" – כך אמר היום (שלישי) ראש מנהל אכיפה והסדרת חוקי עבודה במשרד העבודה, מאיר דוד, בכנס אילת לעבודה. לדבריו, "הוועדה צריכה להרחיב את ההכשרות המקצועיות ואת ההסכמים הקיבוציים הענפיים בכל ענף שיש בו מחסור בכוח אדם – לפני שהולכים לפתרון של עובדים זרים". זאת על רקע החלטת ועדת המנכ"לים לחלק מכסות עובדים זרים שיגיעו עד 3.3% מאוכלוסיית המדינה. נכון לפברואר 2026, בישראל מועסקים יותר מ-280 אלף עובדים זרים, גידול של כמעט פי 2 לעומת ערב המלחמה.
דוד אמר כי "ועדת המנכ"לים נתנה פתרונות לטווח הקצר – בטווח הארוך אי אפשר להסתמך רק על עובדים הזרים. ראינו למשל מה קרה ב-7 באוקטובר לענף החקלאות כשעשרת אלפים עובדים זרים עזבו את הארץ. לכן צריך להכניס עובדים זרים במשורה, רק לאחר מיצוי כל הכלים להכנסת עובדים ישראלים, וזה כולל הכשרה והגדלת שכר. כשאני מסתכל על הצורך בעובדים זרים, אני קודם כל חושב איך זה ישפיע על הישראלים. בענף המלונאות יש לנו מנגנון חכם למדוד את ההשפעה על פתיחת החדרים. בענפים אחרים חסרים לנו עדיין מדדים. אנחנו עובדים עם משרד האוצר לגבש מתודולוגיה כזו שתתן מענה לצרכים, אבל גם לא תזניח את שאלת העובדים הישראלים.
לדברי דוד, "דיברו איתי על הכנסה של עובדות זרות כסייעות לגני ילדים. צריך לדאוג שהשכר שלהן יהיה גבוה, ואני בטוח שיהיו יותר סייעות. אנחנו מתלבטים בשלב הזה על כניסה של נהגים, כי יש למעלה מ-20 אלף נהגים עם רישיונות שלא נכנסים לשוק בגלל קשיים בירוקרטיים. איך נסתכל להם בעיניים? זה דבר שקשה לי לחיות איתו".
דוד התייחס למחסור בפקחים לאכיפת חוקי העבודה, למרות הגידול במספר העובדים הזרים: "הממשלה אישרה 93 תקנים והצלחנו לגייס רק 30. קצב קליטת עובדי הפיקוח הרבה יותר נמוך מקצב ההגעה של העובדים הזרים. יש קושי אמיתי באכיפה. שבוע שעברה היינו במסעדה שעובדים עובדים בה מעל 12 שעות, לא מקבלים שכר על כל השעות. מקומות עם מגורים שלא מותאמים למספר העובדים. היום אנחנו יוצאים לסבב נוסף של גיוס אבל נתקשה להדביק את הפער. המלצת וועדת המנכלים הייתה לעצור מעט ולאפשר גם לנו וגם לרשות האוכלוסין לגייס את המפקחים הנדרשים. זה יוצר קושי".
אביתר חנן, ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה בהסתדרות, הזהיר ממגמה של הסתמכות יתר לא מבוקרת על עובדים זרים. "אנחנו הבנו את הצורך בעובדים זרים בתחילת המלחמה, והסכמנו עם הגדלת המכסות לענפים מסוימים שהתבססו על עובדים פלסטינים. אבל עם התארכות המלחמה, אנחנו רואים כניסה של יותר ויותר עובדים זרים גם לענפים שלא התבססו קודם על עובדים פלסטינים.
"דיברו פה על נהגים למשל. הדבר הזה פוגע ועלול לפגוע עוד יותר בתעסוקת הישראלים. צריך להגיד שחודש לפני הקמת הוועדה יו"ר ההסתדרות כתב לראש הממשלה וביקש שהגדלת המכסות תעשה בצורה אחראית ומתוך ראיה ארוכת טווח. שתתבסס על קריטריונים – על מחסור מוכח ואובייקטיבי בעובדים ישראלים בענף מסוים. בסופו של דבר יש עניין של משרות פנויות במשק. היום ועדת המנכ"לים מסתמכת רק על הלמ"ס, ואנחנו חושבים שכדי לבסס הגדלה של מכסות צריך למשל לראות שמיצו את המשרות הקיימות, לראות מה הן עושות למשק ואז לשקול את הגדלתן. לעשות את זה בצורה הדרגתית ואחראית, ולא בבת אחת, וללא שיקול דעת מספק. בעבר ראינו שכניסה של עובדים זרים לענפים שונים בהחלט פגעה בתעסוקת הישראלים באותם ענפים.
"הכלכלן הראשי במשרד האוצר ערך לאחרונה מחקר ולא מצא אינדיקציה ממשית למחסור בעובדים ברמת המאקרו, מלבד בענף הבניין. הוא אמר – אם היה מחסור היינו רואים גידול בשכר הריאלי וזה לא קורה. אז כשרוצים להגדיל מכסות ולהביא עובדים זרים לענפים חדשים זה צריך להיות מבוסס נתונים ולא רק לחצים מהשטח של מעסיקים".
אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות: לפני ששואלים אם אנחנו מפתחים תלות, צריך לראות את הבעיה של השנים האחרונות. אנחנו בתהליך על סטרואידים שהתחיל בקורונה. עובדים עשו חישוב מסלול מחדש, ולא חזרו למקצועות שעבדו בהם קודם. עובד זר הוא יקר יותר מעובד ישראלי. מעסיקים בענף המלונאות מעדיפים להעסיק עובדים ישראלים קודם כל משיקול כלכלי.
לדברי הננברג, "דור ה-Z אלפא, מיליניאלז – יש להם שינוי בסדרי העדיפויות. היום הדור הצעיר הרבה יותר סלקטיבי בשוק העבודה. ומעל כל זה השביעי באוקטובר שהרבה עובדים עזבו, גם למילואים. אז יש לנו היום 7,000-8,000 עובדים זרים בענף – אבל האמת היא שלא הגענו עדיין למספרי העובדים שהיו לנו קודם למלחמה, ואנחנו צריכים את העובדים האלה. כי אחרת לא פותחים קומה במסעדה, לא פותחים קווים. זה צורך מיידי להיעזר בעובדים הזרים שחסרים לנו. בדצמבר היו לנו 150 אלף משרות פנויות, כמעט 5%. אנשים לא מגיעים לעבודה וחסרים עובדים.
הננברג הדגיש כי "בענף המלונאות אנחנו מתייחסים לעובדים הזרים באותו האופן שאנחנו מתייחסים לעובדים הישראלים. מהקליטה, דרך ההכשרה ולאורך החיים התעסוקתיים. עושים להם תהליך אוריינטציה, דואגים להם למגורים נוחים ונעימים. חוגגים איתם חגים לאומיים שלהם. מלונות מתאימים את ארוחות העובדים למה שהם רגילים מהמקומות מהם הגיעו. מתייחסים אליהם אותו הדבר כמו לעובדים הישראלים".
את הפאנל הנחה רום דביר, יו"ר איגוד עובדי המלונאות, החקלאות והכימיה בהסתדרות. דביר הביע בדבריו הזדהות עם מאבק הרפתנים ברפורמה בענף החלב: "לא ניתן להרוס את משק החלב בישראל". על העובדים הזרים אמר: "ספר ויקרא מצווה ש"כאזרח מכם יהיה לכם הגר החי איתכם". גם א.ד. גורדון אמר 'ארץ ישראל נקנית בעבודה, לא באש ולא בדם'. ואני מעז ומוסיף, לא רק באש ובדם. בסופו של דבר, ציונות זה גם עבודה ישראלית, ואני רוצה לקוות שגם ב-2030 ו-2050 עוד תהיה עבודה ישראלית ועבודה עברית בישראל".
