"אחוז הנשים הערביות שמועסקות בחברה הערבית הוא 50%, ולמרות כל האתגרים והחסמים, הוא סיפור הצלחה" כך אמר היום (שלישי) יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות, עזיז בסיוני, בכנס אילת לעבודה. בסיוני, שדיבר בפאנל על אתגרי שילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה, אמר כי "למרות כל הקשיים, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על 20% לפני מספר עשורים, ועלה ב-30 נקודות האחוז. אז יש דברים שכן מצליחים לעשות, אבל יש שני חסמים מרכזיים – היעדר איזורי תעשייה בחברה הערבית והחוסר בתחבורה ציבורית."
לדברי בסיוני, "היעדרות התשתיות מקשה על הנשים לצאת לשוק העבודה. מקומות העבודה רחוקים מהבית והן צריכות רכב כדי להגיע – וזה אומר עלויות. נשים עם ילדים בגיל הרך – זו הוצאה עוד יותר גדולה. לצערי הוויתור הוא על פי רוב של הנשים שנשארות בבית לקחת את הילדים למסגרות, ומבחינת כדאיות כלכלית הן מעדיפות להישאר בבית מאשר לשלם 3,000 שקלים על מעון יום ועד 2,000 שקלים על אחזקת רכב בשביל שכר מינימום.
"צריך להנגיש את התחבורה הציבורית גם בתוך הערים וגם מחוצה להן. לא יכול להיות שביישובים הערביים אפשר להגיע רק לתחנה בכניסה לעיר. שיפור של 10% לתחבורה הציבורית מגדיל גם את השכר ב-2%. מדובר במנוע צמיחה משמעותי שחייבים להפעיל כדי לחזק את המשק הישראלי. התוספת ממימוש הפוטנציאל של החברה הערבית יוסיף למשק בין 40 ל-50 מיליארד שקלים".
דוד שאולוב, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה, אמר כי: "אנחנו פועלים במסגרת ייעדי ממשלה וכל הזמן מסתכלים על יעדי התעסוקה. אבל חשוב שנבין שאנחנו היום מתמקדים בכמות, במשרות הכניסה לשוק העבודה. כי אנחנו רוצים לשלב כמה שיותר אוכלוסיות. אחרי מחקר והפקת לקחים שעשינו הגדרנו יעדי תעסוקה חדשים ל-2030 ובמסגרתם הגדרנו גם יעדים איכותיים לתעסוקה. אנחנו מחפשים לשלב את החברה הערבית בתעסוקה איכותית, לא רק בתעסוקת פלסטר זמנית. הכוונה לאקדמיה, למרכזי הכשרה טכנולוגית, להכשרה איכותית עם השמה בקצה.
"לאוכלוסייה החרדית אנחנו נותנים מענה עם 16 מרכזי הכוון ברחבי הארץ עם תוכניות ייעודיות שנותנים כלים פרקטיים להשתלב במקצועות הSTEM בצהל ומחוצה לו, במקצועות ההנדסה. המטרה שוב היא אופק תעסוקתי לא לשנה או לשנתיים אלא לטווח הארוך."
סמא דסוקי צפורי, יועצת ארגונית לגיוון והכלה: "כשהמפגש הזה קורה מתעוררים בנו כל הרגשות שסחבנו לאורך השנים. זה מה שמניע אותנו. כמנהלים ומנהלות אנחנו הרבה פעמים מקבלים החלטות מהבטן. מה שקורה זה שההטיות הלא מודעות מנהלות אותנו וגורמות לנו לקבל החלטות שהן הרבה פעמים לא הוגנות. אנחנו רגילים להתייחס לכולם אותו הדבר וזה גם המושג שלנו להוגנות. אבל לא כולם אותו הדבר. אנחנו שוכחים שאנשים מגיעים מנקודות פתיחה שונות ועם חסמים שונים, למשל, נשים יוצאות לחופשות לידה שקוטעות להן את מסלול הקריירה".
לדבריה, "יש פער בין ארגונים שרוצים גיוון לכאלה שיודעים לעשות את זה בפועל. אם אנחנו רוצים לקחת את שוק העבודה קדימה ולהביא תוצאות ופריון גבוה יותר, אנחנו צריכים לדעת לנהל את הגיוון הזה".
את הפאנל הנחה אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר תעשיות ויו"ר ועדת העבודה בהתאחדות התעשיינים.
