מבקר המדינה הודיע אתמול (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה כי יתחיל בביקורת על יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה. מתניהו אנגלמן הודיע כי "הביקורת שתיפתח תבחן את יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, מתוך מטרה להציג לכנסת תמונה מלאה ולהניע לפעולה". אנגלמן לא התחייב ללו"ח זמנים בו יוגש הדו"ח.

בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובוועדה לביקורת המדינה דנו בסוגייה ושמעו עדויות קשות של בני משפחה שאיבדו את קרוביהם שממתינים באתיופיה במשך שנים.

הפגנה למען העלאת יהודי אתיופיה בקריית הממשלה (צילום: דוברות ח"כ פנינה תמנו שטה)

באתיופיה מחכים אלפים במשך שנים להסכמת המדינה לעלייה לישראל, רובם ב'מחנות הממתינים' באדיס אבבה ובערים גונדר ומיעוט במדינת טיגראי. רוב הממתינים אינם זכאי עלייה מכוח חוק השבות, אלא מכוח הקירבה לבני המשפחה שעלו לארץ. במבצע 'צור ישראל', שהסתיים ביולי 2023, עלו 5,000 קרובי משפחה מדרגה ראשונה לאזרחים ישראלים, ועוד 1,226 נמצאו עומדים מתאימים לקריטריונים ועלייתם אושרה – אך בשל העדר תקציב נשארו מאחור.

ועדת קנפו, בראשות תא"ל (מיל') הראל קנפו, שהוקמה כדי לגבש פתרונות לעלייתם של כ-19,000 דורשי עלייה הממתינים באתיופיה, הציגה ארבע חלופות שונות לממשלה להמשך העלייה, אך הממשלה לא קיימה דיון בהצעות, ובפועל מאז הקמתה אין עלייה לישראל מהמדינה האפריקאית.

"הילד שלי המתין שנים לעלות לארץ, ובסוף רצחו לי את הילד"

בוועדה, בראשותה של מ"מ יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ פנינה תמנו שטה, נשמעו עדויות של אימהות ואבות שהשאירו מאחור ילדים וקרובי משפחה אחרים. עדותו של קברט אלמיהו, שנכדיו וכלתו נותרו באתיופיה, המחישה את הסכנות במצב הקיים: "הילד שלי המתין שנים לעלות לארץ, ובסוף רצחו לי את הילד. שני הילדים הנוספים שלי ממתינים כבר שנים. אני מתחנן ומבקש, זה ילד שלי ששילם מחיר ומת שם. בבקשה תביאו את המשפחה שלי. תראו איך רצחו את הילד היפה הזה. יש עוד רבים שנרצחו שם. הוא המתין 16 שנים עד שנרצח, ובינתיים אף אחד לא עשה דבר".

במהלך הדיון דיבר גם משה סמו, סגן מנהלת אגף במשרד מבקר המדינה, ששכל את בנו יהונתן בלחימה בעזה, ואיבריו הצילו שישה אנשים. הוא הדגיש כי העיכובים והכשלים אינם נותרים ברמה המוסדית בלבד, אלא גובים מחירים כבדים וכי יש לבחון את יישום החלטות הממשלה גם דרך ההשלכות האנושיות הישירות שלהן.

הפגנה בדרישה להעלאת יהודי אתיופיה (צילום: דוד טברסקי)

אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, טען שעמדת שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) להעלות 1,200 ממתינים שלא קיבלו עדיין אישור, היא "לא פופולרית". לדבריו, השר מבין שההחלטה לא תפתור את הבעיה המדממת: "זה לשים פלסתר. עמדת השר היא להביא להחלטה שתסיים את הסאגה". תמנו שטה הביעה תקווה שפניו של השר לפתרון מקיף של העלייה מאתיופיה.

"למיטב ידיעתי, לא התקיים עד כה דיון ממשלתי רציני ומעמיק בסוגייה. ממשלת ישראל מתעלמת מסגירת השערים של עליית הממתינים באתיופיה", אמר ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), יו"ר ועדת העלייה בדיון. "מצד אחד הממשלה מעודדת עלייה ממדינות המערב ושל קהילת בני המנשה, אך מן הצד השני, היא מצמצת את העלייה מחבר העמים ומשאירה את דלתות העלייה מאתיופיה נעולות. משפחות באתיופיה קרועות כבר שנים, אבל ממשלת ישראל מסרבת לדון במסקנות ועדה שהיא מינתה. אני מעודד את ארגוני זכויות האדם השונים להגיש על כך בג"ץ".

קריב אמר כי הוועדה בראשותו תמשיך עסוק בסוגייה, ודרש מספרים ונתונים בנוגע לממתינים באתיופיה. "אני רוצה לקבל ברורה כמה אנשים הגיעו מאתיופיה בשנים האחרונות לפי הנהלים ההומניטריים. אני מצפה שלממשלת ישראל יהיה מסד נתונים רלוונטי על מחנות הממתינים באתיופיה". בדיון הבא בנושא, הבטיח קריב, יתייצבו השר ומנכ"ל משרדו כדי לתת תשובות.

הדיון עסק גם במספר העובדים ברשות האוכלוסין שעוסקים בבדיקת הבקשות לעלייה שאותן מגישות המשפחות בארץ. בתקציב המשרד לשנת 2026 הוקצו עשרה תקנים לטובת עידוד העלייה ושיפור הקליטה מצפון אמריקה. לדברי רונית ממאי ברהנו, נציגת רשות האוכלוסין וההגירה בדיון, קיימת החלטת ממשלה לעשרה תקנים נוספים, ככל הנראה, על מנת להגביר את קצב הבדיקה לבקשות חוק השבות, אך משרד האוצר לא העביר לכך תקציב.