איך מגינים על זכויות העובדים בעידן הבינה המלאכותית? השאלה הזו עמדה במרכזו של דיון שנערך היום (רביעי) בכנס אילת לעבודה. משתתפי הפאנל, נציגי האיגודים המקצועיים, הממשלה והמעסיקים, קראו להסדרת זכויות עובדים בעת הכנסת בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות באמצעות הסכמים קיבוציים וחקיקה. ועם זאת, עד היום לא נחתם בישראל אף הסכם קיבוצי שהסדיר את הסוגיות האלו. גם הממשלה לא חוקקה אף חוק, והעבודה הממשלתית בנושא נמצאת רק בראשיתה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, שאלה האם בינה מלאכותית יכולה להיות מנהל מתעמר? עו"ד ירון לסטרל ממשרד ש. הורוביץ ושות' השיב כי "זו בהחלט שאלה. יש כבר צ'טבוטים שנטען נגדם שהטרידו מינית. אז זו לא שאלה לגמרי היפותטית, ונשאלת השאלה גם מי צריך לתת את הדין בקצה". לדבריו, "עולות לא מעט שאלות כאלה, וכבר יש כמה מחקרים על זה. הייתה חברת משלוחים שפעם היה בה מנהל צוות, שהוחלף בבינה מלאכותית. העובדים אמרו שחסר להם המענה האנושי".

לסטרל התייחס גם לסכנת האפלייה בקבלה לעבודה: "הבינה המלאכותית היום משמשת יותר ויותר לתהליכי קבלת החלטות של קבלה לעבודה, מתן בונוסים. אני כמובן לא קורא לאף אחד שלא להשתמש בבינה מלאכותית, כי ברור שצריך. אבל צריך לדעת גם להיזהר ולהכיר את הסיכונים. בינה מלאכותית מושפעת מהחומר שלמדה, והסיפור הידוע זה אמזון, שניסתה לפתח כלי לגיוס מנהלים על בסיס המנהלים הקיימים – ומסתבר שהכלי העדיף בעיקר גברים לבנים.

לדבריו, "הקושי השני הוא הזיות. הבינה המלאכותית הרבה פעמים 'מחרטטת'. יש כמה וכמה הליכים שבהם עורכי דין ציטטו פסקי דין שלא קיימים, או ציטטו פסקי דין קיימים לא נכון בגלל שימוש לא זהיר בבינה מלאכותית".

במקרה זה, אמר לסטרל, נשאלת השאלה מי אחראי לטעות – הבינה המלאכותית או העובד? – "אם נלמד מהפסיקה בארה"ב, מעסיק לא יוכל להגיד 'אני לא אחראי, הבינה המלאכותית אחראית'".

"לא נחתם בישראל אף הסכם קיבוצי שמסדיר את זכויות העובדים בבינה מלאכותית"

"לצערי, עד היום לא הוגשו בישראל הסכמים קיבוציים שטיפלו בנושא הבינה המלאכותית כמדיניות מערכתית, הסכמים שחושבים איך לעשות את זה באופן אחראי ויציב", אמרה הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, "זו ההזדמנות שלי לקרוא לכם לעבוד על הסכמים כאלה עכשיו, כי אני באמת מאמינה שזה כלי נכון לפתור כשלי שוק".

לדברי עו"ד ורבנר, "הסכמים קיבוציים תמיד פתרו כשלי שוק. זו הדרך הכי מהירה והכי קצרה כי חקיקה לוקחת הרבה זמן. הסכמים קיבוציים ענפיים, כלליים, צווי הרחבה במקרים המתאימים – זה כלי אסטרטגי שלוקח בחשבון גם את צורכי המעסיקים וגם העובדים. הם מחזיקים טוב יותר מחקיקה כי הם באמת מוסכמים על שני הצדדים.

"איך עושים את זה בתכלס? אין לי את כל התשובות ביד. ניתן להסכים על רמת חובת השקיפות, ניתן להסכים על סוג ההכשרות שצריכות להיות. הכשרות כהשקעה ולא רק כהוצאה. ניתן להחליט על בדיקות לאלגוריתם. ניתן להחליט כשיש טעויות, מי אחראי עליהן. אפשר לקבוע איסור על החלטות אוטומטיות ללא גורם אנושי, כדי ליצור שימוש מבוקר ומפוקח יותר. אלה דברים שניתן לדרוש ולנסות להגיע עליהן גם להסכמות. למשל, אם מדברים על מערכות שעושות טעויות – נשאלת השאלה מי ייתן את הדין".

"אין רגולציה וחקיקה מספיקה"

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל קרא לצד ההסכמים הקיבוציים לקדם גם חקיקה. "הסכמים קיבוציים הם כלי גמיש יותר. הם מאפשרים הסכמה מדויקת. אבל בהחלט צריך גם חקיקה ורגולציה. אי אפשר רק להמתין לבתי המשפט שיפתרו את הברוכים שנוצרים. בהסתדרות אנחנו עוסקים בשאלות מה צריכים להיות הכלים וההכשרות שהעובדים יזדקקו להם. איזה אוכלוסיות חשופות יותר. אנחנו רוצים קוד אתי. אנחנו בוחנים את האפשרות להיערך טוב יותר בעזרת הכשרות. למשל, כל עובד רשות מקומית צריך בעיניי לעבור הכשרה על בינה מלאכותית. גם אב בית יכול ללמוד טוב יותר לבצע את עבודתו בסיוע הזה. אבל אנחנו צריכים גם את עזרת המדינה בכך.

גם עו"ד לסטרל אמר כי "בישראל אין היום רגולציה וחקיקה מספיקה. כנראה גם בכוונת מכוון. לדעתי כל מקום עבודה צריך לגבש מדיניות בינה מלאכותית, כמו שיש לו מדיניות פרטיות ומדיניות למניעת הטרדה מינית. מדיניות שנוגעת גם לשימוש הרשמי של הארגון, וגם לשימוש של עובדים שלא על דעת המעסיק."

"זו ההזדמנות של ארגוני העובדים והמעסיקים להגיע להסכמות"

עו"ד ורבנר תיארה את הפעילות הממשלתית בנושא: "היות שאין חקיקה חדשה, אנחנו עדיין נשענים על חוקים קיימים כמו החוק להגנת הפרטיות. נושא הבינה המלאכותית עדיין לא טופל דיו. אבל ממשלת ישראל פרסמה דרך משרד החדשנות מסמך תוכנית לאומית לחדשנות אחראית, שמדבר גם על זכויות בכלל לרבות זכויות עובדים. משרד האוצר פרסם מסמך על הקמת תשתית חישוב לבינה מלאכותית. קמו מספר פורומים מומחים, גם במשרד שלנו ששואלים איך צריך להתקדם. ישראל חתומה על אמנה בינלאומית לרגולציה של בינה מלאכותית ואנחנו מחויבים לטפל בזה. משרד הכלכלה הוציא מסמך, ומשרד העבודה, שזה אני, כבר הוציא קריאה לציבור בנושא מתחם ניסויי לשימוש בבינה מלאכותית כשהמטרה היא לבחון טכנולוגיות, יישומים, קשיים ולהתכונן אליהם. אנחנו בקשר קבוע בוועדות הקשורות לנושא בארגון העבודה הבינלאומית.

ורבנר קראה למעסיקים ולעובדים לא לחכות ולקדם הסכמים קיבוציים. "כל עובדי היחידה שלי מכוונים לכך, ואם יש סכסוכים שנוגעים בנושא אנחנו מלווים משאים ומתנים להסכמים קיבוציים. אבל גם באירופה עדיין לא לגמרי יודעים לאכול את הדבר הזה. אנחנו פועלים באופן זהיר. החקיקה והפסיקה תמיד רצו אחרי המציאות, ולכן אני אומרת שהסכמים קיבוציים הם כלי משמעותי צופה פני עתיד. זו ההזדמנות לארגוני העובדים והמעסיקים להגיע להסכמות, וחבל שזה יקרה בדרך אחרת".

סגן החשב הכללי: "המטרה שלנו היא להכניס טכנולוגיות מתקדמות, יש לנו שיתוף פעולה מלא מההסתדרות ומהמגזר העסקי"

דיון נוסף בכנס עסק בהתמודדות של עובדים ומעסיקים בשטח עם טכנולוגיות חדשות. סגן החשב הכללי במשרד האוצר, אלי ביתן, אמר כי "לפני כמה שנים התחלנו ברפורמה של חשבות צופה פני עתיד, והנושא של הבינה המלאכותית נכנס. אנחנו במשא ומתן עם ההסתדרות, עם מ"מ היו"ר רועי יעקב ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי, יחד עם נוי סופר ואפי מלכין מאגף הממונה על השכר. בסופו של דבר האופרציה הכספית של מדינת ישראל זה 660 מיליארד שקלים, כשליש מהתמ"ג. ככל שננהל את הסכום הזה בצורה טובה יותר לטובת האזרחים, הספקים והעובדים, ונשתמש בכלים טכנולוגיים לצד מהפכות מקצועיות שנבצע בשילוב עם העובדים והוועדים – זה יכול להיות פיילוט מדהים לדבר הזה.

לדברי ביתן, "המטרה שלנו היא להכניס טכנולוגיה מתקדמת ומערכות מתקדמות. טכנולוגיה פרואקטיבית. למשל בעולם השכר, יצרנו יחד עם רשות המיסים מערכת שנועדה לעודד הכרה בתרומות לעמותות בכלי אוטומטי, כך שמי שתרם כסף יקבל את החזר המס כבר בתלוש, בלי שהעובד יצטרך לעשות משהו אקטיבית. אי אפשר לנהל אופרציה של 700 אלף עובדים בלי טכנולוגיה.

"יש לנו שיתוף פעולה מלא מההסתדרות וגם מהמגזר העסקי, ואני מודה על כך. צריך למצוא את שביל הזהב העסקי, המשקי וההסתדרותי כדי להגיע ליעדים האלה לטובת מדינת ישראל".

מנחה הפאנל תומר שמוקלר, ראש המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב, אמר כי "אנחנו רואים מנתונים מארה"ב ש-70% מהעובדים הם בעלי יכולת התאמה גבוהה למציאות החדשה, אבל ה-30% שבקבוצת הסיכון הם בעיקר נשים, ובעיקר מקבוצות המיעוט ומהפריפריה. כלומר השאלה איך נערכים למציאות החדשה תלויה גם במי אתה, מה גילך, מאיפה אתה. איך דואגים שהמהפכה הזו לא מרחיבה פערים?"

לדברי עו"ד סיוון רדיאן מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, "אנחנו צריכים לדאוג להנגיש מידע לעובדים, להסביר להם את ההשלכות שעשויות להיות להטמעת מערכות. שידרשו שיח שקוף עם המעסיק, לשאול מה הכוונות שלו, כדי שבאמת נוכל להיכנס לתהליך בשלבים הראשונים ולחשוב ביחד איך להטמיע מערכות. במקביל יש לנו בהסתדרות את תוכנית לומדים ומתקדמים, שכוללת גם קורסים בנושא בינה מלאכותית, שהם מהקורסים הכי מבוקשים אצלנו ובצדק, כי אלה בדיוק התוכניות שנחוצות כדי להיערך לעולם העבודה החדש.

"חשוב להגיד – יש כאן גם הזדמנויות ופוטנציאל. יש מדינות שמסתכלות על הדברים בצורה יותר מעמיקה, והגיעו למצב שהפכו את חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו עכשיו דווקא להזדמנות. למשל הפיילוט בספרד לקיצור שבוע העבודה. היה ניסוי כזה גם בבריטניה, שאמר, אם אני כבר חוסך זמן באמצעות הטכנולוגיה, למה שלא אחלק את הזמן הזה בין כולם? מדינות אחרות פועלות לספק הכשרה ברמה הלאומית, ובאמת למה שהמדינה לא תעסוק בסיוע לעובדים בתחום ההכשרה, בליווי בתהליכי הסבת מקצוע ועוד? יש פה דברים אסטרטגיים שאפשר לעשות."

עו"ד רדיאן הוסיפה כי "אין שיתוף פעולה כרגע שמדבר על ההטמעה של המערכות. אנחנו מדברים על איך נהיה מעצמת בינה מלאכותית, אבל פחות מדברים על איך מטמיעים את זה לשוק העבודה פה בישראל. ההסתדרות יודעת לעשות שיתופי פעולה. בהיערכות נכונה אפשר לעזור לעובדים להסתגל ולהביא את המשק לשגשוג. איכות השירות היא חשובה, אבל אי אפשר להתעלם מההשפעות על העובדים, ולהגיד עם זה נתמודד אחר כך".

ביתן אמר כי "למדינה יש כלי ויסות, יש כלים של להעביר בין משרדים במכרזים פנימיים ולקחת את העובדים שהבינה המלאכותית והטכנולוגיה תחליף, כמו הנושא של שירות ותחנות עבודה. אנחנו מדינה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים, ואי אפשר למנוע מאומת הסטארט אפ להיכנס לממשלה, וגם ההסתדרות מבינה את זה. יהיו פה שינויים וצריך לעשות אותם, כדי לתת לעובדים יתרון וגם למדינה יתרון. ובסוף יקרה מה שצריך לקרות בצורה טובה ונינוחה".