דיון סוער בכנס אילת לעבודה על שיתוף עובדים ברווחים בתעשייה הביטחונית: יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, האשים את סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, אוהד אלקבץ, בכך שאגף הממונה על השכר פוגע בביטחון המדינה, מכיוון שהוא מגביל את השכר ותגמול העובדים בתעשייה האווירית ובתעשיות הביטחוניות. אלקבץ טען שמחובת האגף לפעול נגד חריגות שכר ולבלום את הכוח העודף של עובדי החברות הממשלתיות, והציג תפישה לפיה שיתוף עובדים ברווחים צריך להתבסס על תגמול דיפרנציאלי של ביצועי העובד בלבד, ולא לכלול גם תגמול רוחבי לכלל העובדים שניתן לפי פרמטרים סוציאליים, כפי שנעשה כיום בתעשייה האווירית.
גם סמנכ"ל ההון האנושי בתעשייה האווירית, ניר רייס, תמך בשיתוף עובדים ברווחים לפי הביצועים העסקיים. יו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, תמך גם הוא בשיתוף עובדים ברווחים, וקרא להסתדרות ולמעסיקים להסדיר זאת בהסכמים קיבוציים. את הדיון הנחה סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית, תומר רזניק.
"אנחנו צריכים את טובי המוחות לייצר את חץ חמש ואת יתר המערכות"
מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ: "יושבים פה בחדר בערך המון אנשים שהשאירו בבית בני זוג וילדים. אנחנו מנהלים שגרת חיים וכולנו קוראים חדשות. עצם זה שכולנו פה ומשפחותינו שומרות על שגרת חיים – תלויה בעבודת עובדי התעשייה הביטחונית. כשיש איומים מאירן, מסוריה ומלבנון כולנו מבינים שהביטחון שלנו תלוי בהצלחות של העובדים הללו, של מערכות החץ, כיפת ברזל וכלים אחרים שמיוצרים בתעשייה הביטחונית.
"כולנו שמחנו לשמוע שאנבידיה פותחת עסקים בפריפריה, אבל אנחנו מבינים את האיום עלינו, כי כשהמהנדס מתלבט אם לעבוד בתעשייה האווירית או ברפאל או בתעשיית ההיי-טק האחרת – זה צריך להדאיג את כולנו. אנחנו צריכים את טובי המוחות לייצר את חץ חמש ואת יתר המערכות. אני צריך את הטובים ביותר. אני מייצג 16 אלף עובדים, ויש לי קולגות בתעשיות הביטחוניות האחרות, ויש לנו חשיבות עליונה לשמר את העובדים הללו אצלנו, והדרך היחידה לעשות זאת זה בשיתוף, עידוד, ותגמול על מצוינות."
"לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות התעשייה האווירית מביאה רווחים לא קטנים. התרומה שלנו היא לא רק ביטחונית אלא גם כלכלית, וחשוב לנו שהעובדים יירתמו וירצו בהצלחת החברה, גם מתוך הבנה שכשהחברה מרוויחה גם הם מרוויחים. כל שנה אנחנו מעבירים דיווידנד למדינה, ודואגים שגם העובדים שלנו יקבלו בהתאם לרווחיות. אם הדיווידנד הוא 50% על פי חוק – העובדים נהנים מ-10%, בחלוקה סוציאלית ודיפרנציאלית. בחרנו לעשות זאת בשלוש מדרגות, כשהעובדים שלוקחים על עצמם יותר, שמצוינים יותר, נהנים מבונוסים גבוהים יותר".
"כל עוד אנחנו תחת משרד הביטחון, האוצר ורשות החברות, אנחנו חברה פחות טובה"
כץ תיאר את הרגולציה על חברת התעשייה האווירית כגורם שפוגע בהצלחת החברה. "יש את משרד הביטחון, שאמון גם על הרגולציות שלנו אבל גם על השיווק שלנו. יש לנו צבר הזמנות של 30 מיליארד דולר, ומשרד הביטחון יכול גם לעצור לי אותו. הרגל השנייה זו רשות החברות הממשלתיות. גם היא רגולטור שהמוטיבציה שלו היא להנפיק ולהפריט כמה שאפשר. הרגל השלישית היא משרד האוצר, שאמון על נושא השכר אצלנו. אני חושב שכל עוד התעשייה האווירית נתונה תחת שלושת הרגליים האלה לשליטת המדינה, נהיה תמיד חברה פחות טובה. וחברה פחות טובה שנותנת ביטחון פחות טוב לאזרחי ישראל.
"אני יכול לתת דוגמה לגבי כל אחת מהרגליים הללו איך ביטחון האזרחים נפגע. למעלה משנה אין יו"ר דירקטוריון לחברה כי השרים לא מצליחים להסכים ביניהם. יש רגולציות שפוגעות ביכולת שלנו לרכוש ולמכור חברות ומאטה אותנו ביחס לחברות אחרות בעולם. הרגל שהכי מפריעה ופוגעת בנו זה הממונה על השכר. גוף שלא מבין את האירוע הביטחוני שהמדינה נמצאת בו. כשהממונה על השכר במשך 7 שנים מנהל איתי שיח על חריגות שכר בחברה שמשלמת שכר לא מופרז ומתחרה מול השוק הפרטי על עובדים. חברה שמנסה לשמור על העובדים אצלה בבית.
כץ הוסיף כי "אני מרגיש שהפיקוח על התעשייה האווירית מושפע מהחשש מ'השלכות הרוחב', איך יגיבו ברשות העתיקות או בחברה למטבעות לזה שהעובדים בתעשייה אווירית מקבלים כך ולא אחרת. כשמדברים איתנו על הפרטה או הנפקה של התעשייה האווירית, אני אומר בצורה חד משמעית – לא תהיה הנפקה או הפרטה כל עוד הממונה על השכר מפקח עלינו. זה לא אישי מול הגורמים הספציפיים, אבל הגוף המפקח הזה פוגע הלכה למעשה בביטחון המדינה. ואני, תפקידי לשמור על העובדים, אבל גם על החברה והיכולת שלה לצמוח. אני אעשה כל שביכולתי שנתנתק מהגוף המפקח הזה".
סגן הממונה על השכר: "אנחנו מאוד בעד תגמול מבוסס ביצועים"
סגן הממונה על השכר, אוהד אלקבץ, השיב לכ"ץ: "מה אני אגיד ליאיר? תשמע, אתה צודק. אנחנו יכולים לא לפקח על השכר לא בתעשייה האווירית ולא במגזר הציבורי, ולתת לדברים להתנהל. למשל כשהתעשייה האווירית משלמת שכר עודף להרבה מאוד עובדים אצלה".
כץ: "חצי מיליארד דולר רווח נקי בשנה האחרונה".
אלקבץ: "הייתי מצפה שהדיון יהיה על שיתוף עובדים בביצועי החברה אבל אנחנו בדיון קלאסי שבו העובדים רוצים להיות שותפים ברווחים, אבל אפשר להיזכר בתקופות שבהן המצב היה פחות טוב".
כץ: "גם אז העובדים נתנו. היו הפחתות שכר, הרבה עובדים הלכו הביתה".
אלקבץ: "בסוף הממונה על השכר בא לאזן בין הכוח העודף שיש לעובדים בחברות הממשלתיות. בסוף אנחנו מצליחים להיות הגורם שבולם את הכוח העודף הזה. אנחנו רואים שהמדינה נתנה לתעשייה האווירית ולחברות אחרות שליטה על שירותים בסיסיים לאזרחי ישראל וזה מייצר כוח, וועדים חזקים ושאלטר. התפקיד שלנו הוא למנוע מהכוח העודף הזה לפגוע בשירות הציבורי, ואני חושב שלאורך הדרך הצלחנו בהרבה מקומות להכניס מנגנונים מאוד חכמים וגמישים.
"העובדים נוטים לחלוקה סוציאלית, חלוקה לכולם. זה פער שיש בין המגזר הציבורי לכללי. בעולם קיימים מנגנונים לחלוקת רווחים לעובדים. מדינות רבות לא רואות צורך להפריט או להנפיק לשם כך. אנחנו מאוד בעד תגמול מבוסס ביצועים, זה דורש לייצר פתרונות סימטריים שבהם מבינים שאי אפשר להישאר בעולם הישן של סוציאלי ורוחבי, וצריך לעבור לעולם המודרני של תגמול מודרני מוטה ביצועים".
סמנכ"ל התעשייה האווירית: "אם אנחנו רוצים להיות חברה תחרותית ורווחית, העובדים הם השותפים"
ניר רייס, סמנכ"ל ההון האנושי של תעשייה אווירית: "הבסיס להסתכלות שלנו היא המחויבות לאזרחי מדינת ישראל. על זה 16 אלף איש מגיעים לעבודה כדי להבטיח שהמשפחות והקהילות שלהם יהיו בטוחות. ההיגיון מאחורי שיתוף ברווחים, כמו ההיגיון מאחורי כל דבר אחר שאנחנו עושים, זה ההיגיון העסקי. אנחנו חברה שמעל ל-70% מפעילותה היא ייצוא. אולי היחידה שקיימת שמייצאת מעל 70% ויש לה מגן דוד בלוגו. אנחנו מייצאים במעל 30 מיליארד דולר, וזה אומר שיש עבודה שאנחנו צריכים לספק לאורך השנים הבאות, ואנחנו מצליחים בכך כי אנחנו חברה תחרותית שמייצרת ערך טכנולוגי במחיר תחרותי ללקוחות בחו"ל.
"גם כשפרצה מלחמת חרבות ברזל והיה מבצע עם כלביא, לא הודענו לאף לקוח שלנו שיש כוח עליון ונתעכב באספקה. כי אם אנחנו רוצים לשמר לקוחות, אנחנו לא יכולים שיהיו לנו תירוצים. נדרשנו לספק גם למערכת הביטחון את כל צרכיה וגם ללקוחות שלנו. אם אנחנו רוצים להיות חברה תחרותית ורווחית, העובדים הם השותפים לדבר הזה. הם מייצרים את הטכנולוגיה, את פריצות הדרך. הם מגיעים לעבוד גם בסופי שבוע כשנדרש לעבוד.
לדברי רייס, "אם היינו חברה פרטית מונפקת, אני מניח שהיה מנגנון אופציות שמשתף את העובדים בשווי החברה. כיוון שאנחנו ממשלתיים במאה אחוז, אז מנגנון שיתוף הרווחים משתף אותם בשווי החברה, כי הם חלק מרכזי של הביזנס. יש לנו מנגנון שהוא גם רוחבי וגם דיפרנציאלי, ואנחנו מבקשים מהרגולטורים לסמוך עלינו כי אנחנו מוכיחים את עצמנו בביזנס.
"הדבר היחיד שצריך להוביל את ההחלטה על חלוקת רווחים, שהיא הביטוי לשווי ולהצלחה של החברה, צריך להיות הביצועים העסקיים. לא שום דבר חיצוני לפעילות החברה. אם העובדים ירגישו שמשתמשים בזה למשהו חיצוני ולא לביזנס – אנחנו מאבדים אמינות. חשוב לנו שהעובדים ידעו שאם הם מביאים תוצאות הם יקבלו בונוסים בהתאם לרווחים. זה עניין של הגינות, ושל האמונה של העובדים שההחלטות שאנחנו מקבלים הן נכונות ומתגמלות יותר את מי שבאמת יש לו תרומה אמיתית לאורך זמן".
אלקבץ: "את זה אין שום בעיה לתת מחר בבוקר. אבל העובדים כן דורשים לשלוט, להחליט, תוספות סוציאליות רוחביות. צריך לומר בכנות שלאורך השנים ניסינו להכניס כל מיני מנגנונים מתקדמים ודיפרנציאליים, אבל זה תמיד נתקל בהתנגדות. אין ספק שהחברה עושה דברים נפלאים, אבל כשאומרים שרוצים לקחת את זה צעד קדימה, אנחנו חוזרים לדון על תוספות רוחביות סוציאליות. המפתח הוא סימטריה ואיזון גם בשליטת העובדים בחברה."
כץ: "מי ששולט היום בחברה זה הממונה על השכר. החברה היום לא יכולה לעשות שום צעד, בין אם קידום של עובד או הוצאת עובד בהסכמה, בלי אישור של הממונה על השכר. זה נזק לחברה. אני חושב, כמי שעומד מול הנהלת החברה ביחסי עבודה מצוינים, שאנחנו לא יודעים פחות מהממונה על השכר שיושב בירושלים. אני חושב שההנהלה שלי עושה עבודה מצוינת, ואנחנו סומכים על הנהלת החברה ומאמינים בה.
רייס: "מה שיש לנו להגיד על הדרך קדימה, אנחנו יודעים להגיד גם לארגון העובדים וגם לאוצר. רוב הפורום המכובד פה הוא של מעסיקים. אני מתעסק כל הזמן במיתוג מעסיק ולשכנע את העובדים הטובים ביותר להגיע אלי. לכן את מה שאני צריך להגיד אני אומר בחדרים הסגורים, ולשוק אני משדר שאני חברה עסקית טכנולוגית מתקדמת, ואני רואה שהאנשים גם מצביעים ברגליים ואנחנו מצליחים לשמר את העובדים המצוינים שלנו".
יו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה: "שיתוף עובדים ברווחים זו הצהרה על כבוד, שותפות ואמון"
בדיון השתתף גם יו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, שאמר כי: "הגיע הזמן לפריצת דרך אמיתית בעולם העבודה. שיתוף עובדים ברווחים זה לא רק כלי ארגוני. זו הצהרה על כבוד, שותפות ואמון. בתעשייה הביטחונית הבינו את זה מזמן ורואים גם את התוצאות. צריך להביא את הרוח הזו גם לעסקים הקטנים והבינוניים. זה לא קל. זה דורש השקעה ותמיכה של הממשלה. אם הממשלה תתמוך, גם המעסיקים יעזו.
"העסקים הקטנים והבינוניים קמים בוקר בוקר כתף אל כתף עם העובד. עובדים קשה כדי להביא פרנסה גם לביתם וגם לעובדיהם. אנחנו רואים בעובדים שותפים משמעותיים מאוד, ולכן אני חושב שזה מתבקש. זה לא פשוט לעסק קטן שהיכולות שלו מוגבלות. אבל בהחלט אפשר להטמיע את הדבר הזה בעובדים, מתוך תפיסה שהעובדים הם שותפים לדרך. אני קורא למעסיקים ולהסתדרות לשבת ולחדש הסכמים ענפיים שייטיבו גם עם העובדים וגם עם המעסיקים".
