65% מהעובדים במגזר הציבורי ששבוע העבודה שלהם קוצר דיווחו שהתפוקה שלהם לא ירדה, ו-35% מהם דיווחו על עלייה בתפוקה – כך עולה ממחקר מלווה שנערך בהסתדרות על קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי ב-7 ארגונים. את הנתונים שנאספו ממנהלים ועובדים בשבעה ארגונים ציבוריים הציגה עו"ד מאיה פרנקו, ראש תחום הסכמים קיבוציים בלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בכנס אילת לעבודה.
לדברי פרנקו, שיפור התפוקה היה בשל שינויים אישיים של העובדים, לא על רקע שינויים ארגוניים במקום העבודה. היא ציינה שגם המנהלים הציגו נתונים דומים, ושהמחקר הראה שלא חלה ירידה באיכות העבודה.
שבוע העבודה במגזר הציבורי קוצר מ-42 ל-40 שעות בהסכם המסגרת מאפריל 2023, ונכנס לתוקף בספטמבר 2024. לפי הנתונים שהציגה פרנקו, העובדים דיווחו ששבוע העבודה שלהם התקצר בפועל ב-1.42 שעות בשבוע, והיתר התבטא בעבודה בשעות נוספות. עוד אמרה פרנקו שלפי המחקר, העובד מרגיש את הקיצור כשהוא לפחות 15 דקות ביום עבודה.
עוד עלה במחקר כי כ-80% מהעובדים דיווחו על מוטיבציה גבוהה במקום העבודה, וכך גם הראייה של מקום העבודה לטווח הארוך. לדברי פרנקו, "המסר הוא שלא חייבים לעבוד שעות ארוכות כדי שיכירו בתרומה שלי למקום העבודה".
נתון נוסף הוא שכ-30% מהעובדים ציינו ששעות הפנאי שהתפנו להם נוצלו להכשרות מקצועיות. כלומר, כלומר, מעסיק שמקצר את שעות העבודה מקבל עובדים מוכשרים יותר.
את הפאנל הנחה הממונה על השכר לשעבר, קובי בר-נתן, שאמר כי "קיצור שבוע העבודה הוא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שקרו בשנים האחרונות שמשפיע לא רק על תנאי השכר, גם סוגיות של פריון. ואחרי שנתיים אפשר לעצור ללמוד מה היה טוב, מה פחות, ואיך אפשר ליישם את זה גם במגזר העסקי".
"קיצור שבוע העבודה מייצג שינוי תפישה משמעותי"
"אנחנו בהסתדרות חווים את קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי כמוצלח, והמחקר בנושא תומך במסקנה הזו", אמרה עו"ד פרנקו, "אלו מסקנות מאוד משמחות שהיינו רוצים לקדם גם במגזר הפרטי. יש כבר מעסיקים במגזר הפרטי שיישמו את זה גם".
לדבריה, "קיצור שבוע העבודה זה לא דבר טכני. זה מקל על העובדים, אבל זו לא עוד הטבה. זה אירוע שמייצג שינוי תפישה משמעותי. בישראל עובדים שעות רבות מעבר למדינות העולם המפותח. ברוך השם יש לנו את השבת, אבל בשאר הימים אנחנו עובדים יותר מהממוצע. כשהמעסיק מחיל שבוע עבודה מקוצר, יש פה ראייה של העובד, תחושה שרואים אותו, וזה מחזק את המעורבות של העובדים במקום העבודה".
סגנית הממונה על השכר: "כדי להגיע לפריון גבוה נדרש גם שינוי ארגוני"
ענבל רואי, סגנית בכירה לממונה על השכר במשרד האוצר, אמרה כי נדרש מחקר מעמיק יותר להשפעות הקיצור. "אנחנו בממונה על השכר מחויבים קודם כל להעלאת הפריון לטובת אזרחי ישראל. אבל למהלך הזה היו גם תכליות של מניעת שחיקה, צמצום פערים מגדריים וחיזוק המגזר הציבורי כמקום עבודה אטרקטיבי. ההסכם כלל סעיף של מחקר מלווה שג'ויינט אימפקט ערכו עבורנו. אנחנו חושבים שכל השיח על הפריון מתבסס על דיווח אישי, שמטבעו הוא מוגבל. יישום הקיצור ממש מתחיל, היינו במצב מלחמה שטלטל את המשק, הן מבחינת מילואים ושבירה של שגרת העבודה."
לדברי רואי, "היינו רוצים לראות גם שינוי מבני לצד ההתייעלות האישית של העובדים, כי במחקרים עולה שכדי להגיע לפריון גבוה נדרש גם שינוי ארגוני. זה כולל כניסה של טכנולוגיות למשל. חשוב לנו לראות עלייה בפריון ביעדים מדידים, ולא רק בדיווח העצמי – כמו SLA וחוויית לקוח".
רואי הוסיפה כי "המגזר הציבורי מאוד הטרוגני, וזה אירוע רחב מאוד. צריך לעשות התאמה לכל מקום כדי לוודא שבאמת נוצרת עלייה בפריון. וצריך גם לראות מה תהיה ההשפעה בטווח הארוך יותר".
"בישראל עובדים חודש יותר מהממוצע ב-OECD, אנחנו בתקופת האבן"
ראש מחלקת המחקר בפורום ארלוזורוב, יוני בן בשט, אמר כי "מחקרית אנחנו רואים שהפחתת שעות תקניות משפרת מדדי בריאות, איכות חיים, לא בהכרח פוגעת בתעסוקה ובפריון, ויכולה אפילו לשפר את הפריון. אלה הדברים שעולים מהמחקר ב-15-20 השנים האחרונות. את הדיון שאנחנו עושים היום כל העולם עושה, אבל מדינות אחרות נמצאות בפער של חודש לעומתנו. אנחנו עובדים כחודש עבודה בשנה יותר מממוצע ה-OECD, וזה כמעט בלתי נתפש. אנחנו בתקופת האבן ביחס למחקרים הללו שנעשים בעולם. העובדים אצלנו במרוץ עכברים, וכל המחקרים תומכים בקיצור שבוע העבודה ביחס למצב הקיים בישראל.
"קיצור שבוע העבודה קרה בישראל כמעט אך ורק בהסכמים קיבוציים, שלוו בצווי הרחבה והשלמה בחקיקה. רגל נוספת שיכולה להיות זה תוספת ימי חופשה. אנחנו בפער של 10 ימים בשנה לעומת ממוצע ה-OECD. לדעתי, אם נוסיף את ימי החופשה הללו הפריון בישראל רק ישתפר".
"צריך שאקבל תשובה מהביטוח הלאומי תוך יום ולא תוך 4 שבועות"
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: "יש לי שני כובעים – היום אני יושב בצד של המעסיקים ומייצג אותם ואני גם יוצא משרד האוצר. אני מקבל היום שירות מהמגזר הציבורי – דרך הפקידות והמטה. מה שמפריע לי זה הסיפור של הפריון, והוא לא קשור כל כך לעוד שעה פחות שעה. אנחנו במהפכה שהמגזר העסיקי והפיננסי בתוכה, של שילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ולא בכדי אנחנו רואים עליית שכר משמעותית במגזרים שבהם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה מחלחלת.
"מה שכואב לי כשאני עובד מול המגזר הציבורי, זה שהשכר בו מאוד מאוד נמוך. השכר בו צריך לעלות, אבל הוא צריך לעלות קודם כל כתוצאה משילוב טכנולוגי. שבביטוח הלאומי אני אקבל תשובה תוך יום ולא תוך 4 שבועות. שהשכר יעלה עם התפוקות והטכנולוגיה, ואז השעה לפה או לשם זה לא העניין.
בן בשט הגיב לדברים ואמר כי "זה לא סביר להגיד שהבעיה של מורים ועובדות סוציאליות שהשכר שלהן בתחתית שרשרת המזון של המגזר הציבורי, מה שצריך זה שיטמיעו טכנולוגיות כדי להעלות להן שכר".
עו"ד פרנקו אמרה כי "היה לנו פה פאנל בבוקר על טכנולוגיות ועו"ד רדיאן אמרה שכשמעסיקים רוצים להכניס טכנולוגיות צריך לראות איך זה לא יפגע בעובדים. איך עושים את זה בצורה שמכשירה אותם לנושא. ואנחנו רוצים את הטכנולוגיה הזו וסבורים גם כן שזה יכול לסייע לקצר את שבוע העבודה".
לדבריה, "המחקר מצא שיש שיפור משמעותי באיזון בין בית לעבודה למרבית העובדים, והחוקרים ציינו שזה טוב משני היבטים – מהפן הכלכלי העסקי כי זה משפיע על מוטיבציה ומחוייבות, אבל גם בפן החברתי כי מדובר בהשפעה על המשפחה, הקהילה וגם הילדים.
בן בשט אמר כי "הפחתת שעות עבודה צריכה להיעשות בצורה מושכלת, אחרת באמת עלולים לראות פגיעה בפריון. באיסלנד למשל עשו פיילוט בנושא הזה ודרשו ממי שרוצה להשתתף להציג גם תוכנית עבודה רלוונטית. אחר כך, בזכות ההסכמים הקיבוציים זה הוחל על כל המשק. אבל הלקח המרכזי הוא שיש חשיבות גם לניהול הטוב יותר של העובדים, ייעול של של שיטות העבודה, ובמובן הזה אני מסכים עם זה".
