"אתם הורסים את ענף הרפת ואת הרפתנים בשביל 7 אגורות", אמר היום (חמישי) מנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר, לפקידי האוצר בוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת, בראשות אוהד טל, בדיון סוער.
הוא הוסיף: "אנשי אגף תקציבים אומרים כי לרפתנים בערבה אין סיבה לייצר איפה שיותר קשה. אצלנו זה לא עובד ככה. גם להקים מדינה היה קשה. אם היינו עושים רק מה שלא קשה, לא הייתה כמה פה מדינה".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): "האם אתם יודעים מה היקף ההלוואות העומדות של הרפתנים וכמה המדינה השקיעה בענף לפני שאתם עושים רפורמה כזאת? לא באמת קיימתם דיאלוג. אני קוראת ליו"ר הוועדה לעצור לכמה ימים ולנהל משא ומתן רציני. משרד החקלאות עמל על תוכנית תשעת הצעדים כמה שנים, ולא נוהל על זה משא ומתן".
דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב: "שנתיים וחצי 30% מהרפתות עבדו תחת אש. במקום שהייתה רפת, גם ביישוב מפונה, היו חיים, יש תקומה. במקום שבו היו צימרים כמו אלה שאתם מציעים לרפתנים להקים במקום הרפת, הבעלים עדיין מחכים לפיצויים".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מקדם הרפורמה, הגיע לדיון לאחר הפסקת הצהריים ואמר: "אף דונם לא יינטש. מי שרוצה להפסיק לעבוד שיתן לי אותם, ואני אמצא מישהו שיגדל עליו. אני מוכן להשקיע כל מה שצריך כדי שתהיה חקלאות בישראל".
הוא פנה לח"כ יצחק גולדפנוף ואמר: "אני הייתי שמח מאוד אם אתם הייתם מתגייסים ועובדים. זה היה מקל מאוד על יוקר המחייה. האם אתה מוכן להגיד שכל מי שלא לומד תורה ולא מקריב באוהלה של תורה ילך לצבא? אם כן בוא נלך עכשיו ונסגור את העסק. זה יוזיל את יוקר המחיה במאות שקלים בחודש".
סמוטריץ' המשיך ואמר כי "יכול להיות שיש בינינו מחלוקת על איך לפתח את החקלאות, לשמור עליה ולהבטיח את עתידה. להבטיח כניסה של צעירים לחקלאות. אני מקנא בכם נקודה כשאני הולך לחופשה אני הולך לעשות חקלאות.
"הדרך יחידה לטפל במחלבות שבהן בעיקר הרפורמה מטפלת, היא באמצעות תחרות. יש דרכים מלאכותיות ולפעמים צריך להשתמש בהם. אי אפשר להתווכח עם חוקי הגרביטציה של הכלכלה, הדרך להתמודד עם המונופולים היא תחרות. מכיוון שהמשק מתוכנן בכל המקטעים קשורים אחד לשני אז צריך לדעת לכל החוליות. לא באנו לרפורמה כדי לטפל במקטע רפתות. לא הייתי יוצא למהלך הזה אם היה מדובר בעשרה אחוז במחיר המטרה.
בסוף יהיה אופטימום של יעילות שעליו נתייצב. בכלכלה תחרות לא מבטיחה מחיר זול, היא מבטיחה שיווי משקל. אי אפשר להתווכח עם זה".
לדבריו, "זו מהפכה שלי לא של נערי האוצר. הם עושים את מה שהם עושים לטובת כלכלת ישראל. מספיק עם סגנון הדיבור הזה. כולם רוצים את עוצמתה הכלכלית הבטחונית והחברתית של מדינת ישראל".
"הרפורמה הזאת נגועה בשנאת קיבוצים ומושבים"
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי "אין פה שום נגיעה במחיר על המדף, רפורמה הזאת נגועה בשנאת קיבוצים ומושבים, לכל מי שיושב בפריפריה הוא זה שדואג לקיומה של המדינה. כשעושים רפורמה לא יכול להיות שהחקלאים הם היחידים שמשלמים את המחיר. לא היבואנים, לא הרשתות, רק הרפתנים. תגיד לי אם זה לא שנאת חקלאים".
פרופסור טליה איינהורן העירה כי "לא נעשתה שום עבודה רצינית מאחורי הרפורמה, לא הוצג מסמך RIA מבחינת השלכות הרפורמה ולא הוצגו אלטרנטיבות וחלופות לרפורמה הנוכחית. לא כך עושים רפורמה אמיתית. שוק חופשי אין משמעותו היעדר רגולציה, להפך שוק חופשי דורש חוקים ברורים".
יראל פנה לחברי הוועדה ואמר: "הורדת 15% מהברוטו של הרפתן. המשמעות הזה זה הפסד תפעולי 80% של הרפתות הקטנות. דבר נוסף שאומרים זה ביטול התכנון. הרפורמה לא מבטלת תכנון היא מעבירה את התכנון מהמדינה, מהראייה לצרכן, למחלבות. זו המשמעות של ביטול התכנון. ועוד דבר זה ייבוא חופשי שזה דבר שמחסל את הייצור המקומי ומפרק אותו. מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם יבוא חופשי . זה יפרק את המשק המקומי. האוצר רוצה לבטל את הפטור אתם משאירים את החקלאים בלי שום יכולת להתקיים. במקום חקלאים יהיו נדל"ניסטים.
"אני פונה אליכם חברי הוועדה. הרפורמה הזאת תפגע ברפתנים שמייצרים תחת אש. יקדשו כאן את החלב של הייבוא ולא המקומי! יעילות זה תוצר ,זו רפת ישראלית עם איכות בלתי רגילה, עם דיגיטציה. הרפורמה הזאת היא לא רק מסוכנת, היא חפוזה מאוד!
אין כאן עבודת מטה, הארגון היציג של הרפתנים – לא שותף לזה. ארבעה שקפים מעליבים זה מה שהציגו לנו. הרפורמה הזאת מוליכה את רפתנים לגרדום ומבקשים ממני לבחור את ארוחה האחרונה. וזו הסיבה שיצאנו למאבק גדול במקום להשתקם אחרי המלחמה.
ככה נראה הימור. זה הימור על ענף. על ביטחון החזון של מדינת ישראל, וזו קפיצה לבריכה בלי מים ואין כאן מים בבריכה הזאת".
"אי אפשר לסמוך לא על ירדן ולא על טורקיה – ולא על אירופה"
שניידר הדגיש: ״אי אפשר לסמוך לא על ירדן ולא על טורקיה, אבל גם על אירופה – שם יש עלינו חרם ולא רוצים אותנו. הם לא רוצים אותנו, ואנחנו נייבא מהם. הרפורמה נולדה בחטא. הדיון בוועדה כאן נולד בחטא. היועמ״ש אפילו נתנה עמדה משפטית חסרת תקדים נגד הרפורמה ואיך היא הגיעה לוועדה הזאת״. יראל הוסיף כי שר האוצר אינו מוכן לעצור: "הוא מבין טוב מאוד את כל מה שאנחנו אומרים כאן ובכל זאת מתעקש לדהור קדימה".
ח"כ טלי גוטליב אמרה בתגובה: "אני מאמינה שכשראש הממשלה יכנס לעסוק ברפורמה, הדברים יעשו בשום שכל ונגיע לפתרון".
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, סיפר: "קיבלתי הרבה טלפונים בשבעה באוקטובר: איך אפשר לעזור לכם? מי שנרתם ונתן כתף בצורה הכי טובה בלי לשאול שאלות ובלי להציב תנאים היה הציבור הישראלי. הציבור הישראלי חיבק אותנו ועזר לנו והוא יודע טוב מאוד למה החקלאות הישראלית היא חשובה. והאוצר חייבים להבין שהרפת בנחל עוז והלול באביבים יותר חשובים מהמוצבים.
"ברגע שאתה עושה רפורמה מתוך ההבנה הזאת אתה תבנה רפורמה טובה. תבנה רפורמה שמשאירה את החקלאות במקום הזה. מי שמציע לנו לעשות צימרים במקום הרפת שיזכור שענף הצימרים קרס לחלוטין. מדובר בפשיטת רגל ערכית, וברור שהוא לא מבין מה זה מושב. בשביל להחזיק צימר לא צריך לגור במושב, אפשר לגור בתל אביב. בשביל רפת ולול וחממות צריך לגור במושב, ואם לא תהיה חקלאות אנשים לא יגורו במקומות האלה. גם הבנים של החקלאים לא יישארו. פוגעים פה באוכלוסייה מייצרת ושומר".
"המסר צריך להיות פשוט מאוד: חברי הכנסת, אתם מסיימים עכשיו קדנציה. עשיתם הרבה דברים. אבל המסר שעובר לחקלאים הוא שאין טעם להישאר על הגבולות, שאין טעם לחיות בפריפריה, שאין טעם לעשות חקלאות. וזה ההפך הגמור מהמסר שצריך להיות לכנסת ישראל ולממשלת ישראל".
אלעד מעלימי, רפתן ממושב פטיש: "סבא שלי התחיל את הרפת עם שתי פרות. אבא שלי הגדיל את הרפת, ולי יש היום רפת גדולה אבל זורקים אותי מכל המדרגות. מי ירצה להיכנס לחקלאות במצב כזה? לי אין שום מקור הכנסה אחר. אני עובד בשבת, בחג, לא יוצא לחופשות. הסיבה שאנשים לא רוצים להיכנס לזה היא כי אין אופק. אתה תחסל אותי. אתה גוזר אליי גזר דין מוות. מה אתה מתפלא שלא נכנסים למקום שנמצא באיום?"
עודד ארקין, רפתן מקיבוץ משואות יצחק, סיפר גם על אביו: "אבא שלי הוא ישראל ארקין שהיה ראש אגף תקציבים במשרד האוצר בשנות ה-70. הוא אמר לי, 'תגיד להם שברפורמה בעבר המדינה השקיעה סכום דומה כמו החקלאים כדי לשכלל את הרפתות'. אני דור שישי לחקלאים בארץ ישראל חולבי פרות. סבא של סבא שלי חלב פרות בארץ ישראל ואני ממשיך דרכו, יש גם דור שביעי אצלי ברפת – אבל אני לא בטוח שהילדים שלי יירצו להמשיך אותי במצב כזה".
נטע לי גרייבר, מנכ"לית הלובי הציבורי 'האינטרס שלנו', הביעה תמיכה ברפורמה: "גם אני לא רוצה חקלאים עניים. אני רוצה חקלאים הכי טובים שיש נקודה. הרפורמה הזאת מושלמת? לא נקודה. הרפורמה הזאת תשפר את המצב עבור הצרכנים ועבור הרפתנים. האזרחים משלמים קנס על כל מיני תמיכות שאפילו לא מגיעות לכיס של היצרנים. ואחר כך מגיע למקרר בסופר, ואין חלב על המדפים. הרפורמה הזאת לא מקלה על יוקר המחיה באגורות נקודה. זאת הכלה משמעותית. הרפורמה מציאה משהו שבכל העולם עשו בהצלחה: מלחמה במונופולים. יבוא הוא הדרך להילחם בתנובה. כשפתחו את יבוא החמאה, ועכשיו יש לי חמאה כל פעם שאני מגיעה לסופר".
אלי גורן מקיבוץ נגבה: "נלך ל-700 ימי מילואים. אני פשוט לא מאמין שאנחנו צריכים להילחם על החקלאות הישראלית. במקום שהמדינה תחזק אותנו ותיתן לנו תמריצים, אנחנו צריכים להילחם במדינה. להפתעתי עכשיו שבעה מיליון שקלים. איך אני אחזיר שבעה מיליון שקלים כדי לפתח את הרפת ולהסתכל על העתיד אחרי שנתיים נוראיות. אני לא יודע מאיפה נחזיר את זה".
