"אנחנו רואים שנפתח פער משמעותי בין המגזר הציבורי לפרטי – צריך לבחון אותו" – כך אמרה היום (חמישי) נוי סופר לאור, סגנית הממונה על השכר במשרד האוצר, בדיון בכנס אילת לעבודה. הדיון עסק בשחיקת השכר במגזר הציבורי, ובין המשתתפים הייתה הסכמה על הצורך לטפל בשחיקת השכר, אבל בדרכים שונות. סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אדם בלומנברג, הציע בדיון לבחון הצמדת שכר בין המגזר הציבורי לפרטי.
"כולם מדברים על איכות ושיקום אף אחד לא מדבר על כסף, על שכר", אמר עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, שהנחה את הדיון. הוא הציג נתוני מחקר של פורום ארלוזורוב, לפיהם יש פער של כ-28% בין השכר במגזר הפרטי לציבורי, לרעת המגזר הציבורי, וישראל שנייה מהסוף מבין המדינות OECD שאפשר היה לנתח את הנתונים שלהן. "הנתונים שלנו מדברים על שלושה עשורים של שחיקה של השכר במגזר הציבורי מול השכר במגזר הפרטי", אמר בן צור, "אז זו לא טעות, זו מדיניות. השכר הרי לא נשחק מעצמו – מישהו שוחק אותו. מישהו בוחר לא לטפל בעניין הזה".
"באוצר לא צפינו את הזינוק באינפלציה, במובן מסוים הפער 'ברח לנו'"
סופר לאור אמרה כי לתפישת האוצר הפער בין המגזר הפרטי לציבורי הוא רצוי, ועם זאת, הפערים בשנים האחרונות נעשו גדולים מדי. "אתה מדבר על שחיקה ביחס למגזר הפרטי", ענתה סופר לאור לבן צור, "אמרת שזו מדיניות – יש שיגידו, זה לא באג, זה פיצ'ר. לנו כמשרד האוצר, יש עניין שיהיו עובדים טובים מאוד גם במגזר הפרטי, שיודעים להביא כסף מבחוץ, השקעות זרות וייצוא, שמניעים את הכלכלה. זה בסדר שיש פער בין המגזר הפרטי לציבורי, והמגזר הציבורי יודע לתת את היתרונות שלו. ראינו את זה בקורונה ובמלחמה.
"עם זאת, אנחנו מרגישים שבשנתיים-שלוש האחרונות נפתח פער חריג בין המגזרים. הפער 'ברח לנו' במובן מסוים. וזה לא שלא היו תוספות שכר בשנים האחרונות. רק לפני שלוש שנים חתמנו הסכם מסגרת מאוד מקיף, שנתן גם 'קופסה' לפתרון בעיות ומענים לסקטורים ספציפיים. היה הסכם דומה גם עם ארגוני המורים, בנוסף לעלייה של שכר המינימום, שבאמת זה אולי לא רצוי, אבל גם היא משפיעה על השכר.
לדברי סופר לאור, "לפעמים המשתנים הכלכליים במשק משתנים בצורה שאנחנו לא צופים. לא צפינו את קצב עליית שכר המינימום, ויש לנו כל מיני מנגנונים שצמודים אליו שהיינו צריכים לבחון מחדש. כנ"ל האינפלציה, שיש מנגנונים אחרים שצמודים אליה, ואחרי עשור של מדד אפסי פתאום הייתה קפיצה. אני חושבת שכשישבנו להסכם המסגרת לפני שלוש שנים קיבלנו את ההחלטות שקיבלנו על בסיס הנתונים שהיו לנו. עכשיו אנחנו רואים שנפתח פער משמעותי – צריך לבחון אותו".
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות: "הבינה המלאכותית לא תפתור את המחסור בעובדות סוציאליות"
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג: "צריך להגיד שדווקא אצלנו, במגזר הציבורי שתחת ההסתדרות, ראינו פחות שחיקה ואפילו עלייה בקצב של עליית השכר הממוצע. וזה לא כי אנחנו חכמים. ב-2008 הייתה רפורמת אופק חדש שלקחה את מבנה השכר המיושן של שכר המורים ונתנה דחיפה גדולה לשכר המורים. זה היה מבורך, ו-win win. אבל המודל נשחק, כי השכר הממוצע שדוחף גם את שכר המינימום למעלה לא קיבל ביטוי בהסכמי השכר. אצלנו, ה'טיפשים', נהנינו מתוספות שכר לא כתוצאה מהסכמי המסגרת, אלא פשוט כתוצאה מעליית שכר המינימום, שצמוד לשכר הממוצע. ההשלמה לשכר המינימום זה מרכיב גרוע מאוד בשכר, אבל מצד שני הוא מונע שחיקה".
"דבר נוסף שאנחנו צריכים להסתכל עליו זה שהמורים הם הקטר האמיתי של המשק, אבל מי שדוחף את השכר הממוצע זה ההיי-טק. השבוע התבשרנו שהולכים להיות בישראל עוד למעלה מ-2,800 מיליונרים בזכות המכירה של וויז. זה נהדר אבל זה גם מייצר קיטוב שהשכר הממוצע מושפע ממנו. כשאנחנו רואים שה-10% של ההייטק דוחפים את הכלכלה, הם צריכים למשוך גם את יתר המשק למעלה. אז אנחנו רואים שכלכלנים ועורכי דין נמשכים אחרי ההיי-טק, אבל המורים לא. ואם יש כאן כשל שוק, אז המדינה צריכה להתערב ולדאוג שהמורים, שמאפשרים יצירה של אנשי היי-טק, מתוגמלים גם".
לדברי בלומנברג, "אחד הדברים המרכזיים בחזון של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד למגזר הציבורי בא לידי ביטוי דרך הקופסאות התקציביות מתקופת הקורונה, וגם בהסכם המסגרת. זה אפשר לנו לעשות רפורמות גם במהלך ההסכמים ולשפר את השכר בסקטורים שונים למבנה שכר מודרניים. לעובדות הסוציאליות, לפסיכולוגים במגזר הציבורי שנחוץ במיוחד בתקופה הזו. אנחנו מצליחים לעשות את זה דרך הצביעה של מקורות תקציביים".
בלומנברג קרא להתייחס להעלאות שכר במגזר הציבורי כהשקעה, ולא כהוצאה עודפת. "כרגע אנחנו רואים את תקציב המדינה לשנת 2026 ואנחנו רואים הרבה כספים קואליציוניים ומעט תקציבים לשיפור ההון האנושי, כשהחשב הכללי מדבר על פיטורים של עשרות אלפי עובדי מדינה במקום לחזק את השירות הציבורי. התוצאה היא שחיקה של השירות הציבורי שמקבל הציבור. אנחנו במחסור בעובדים פארה רפואיים, בעובדות סוציאליות, במורות, ואת זה אף בינה מלאכותית לא תפתור. כמו שמשקיעים במטרו מתוך הבנה שזה השקעה שתחזיר את עצמה – ככה השקעה בעובדי החינוך, הרווחה, הבריאות והשירות הציבורי היא השקעה שמחזירה את עצמה.
בלומנברג קרא לשני מהלכים משמעותיים נוספים שיוכלו לבלום את שחיקת השכר במגזר הציבורי. לדבריו, "צריך לבחון הצמדות שכר למגזר הפרטי, ולבטל את סעיף 29 בחוק יסוד התקציב (סעיף שמחייב אישור של הממונה על השכר באוצר לכל הסכם קיבוצי בגוף ציבורי)."
יפה בן דויד: "חייב להיות מנגנון שיבדוק את שחיקת השכר, אחרת מורים לא יישארו במערכת"
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן-דויד אמרה כי "השכר הממוצע במשק הוא 15 אלף שקלים. שחיקת השכר היא לא רק סוגייה כלכלית, אלא גם ניהולית. אני מדברת על מערכת החינוך. המדינה צריכה להבין שמערכת החינוך היא תשתית לאומית. ברגע ששכר המורים נשחק גם איכות המערכת החינוכית נשחקת. אנחנו רואים שחיקה שנובעת מהאינפלציה, ההתייקרויות, יוקר המחיה. השכר הממוצע אומנם עלה אבל הוא לא מותאם. גם ההתערבות של ההורים אגב, וכל זה ללא תגמול הולם.
"חייב להיות שכר אפקטיבי. בעבר היתה בדיקה של שכר מול ההתייקרויות. וזה בוטל. חייב להיות מנגנון שיבדוק את נושא שחיקת השכר. כי אם אנחנו נמשיך באותו המצב, נמשיך לראות חוסרים הולכים וגדלים במורים וגננות, ונראה מצוקה הולכת וגדלה במערכת. אף אחד לא יישאר במערכת כשהכול עולה והשכר מקובע.
בן דויד הגיבה לדברי סופר לאור ואמרה כי "יש מה שנקרא – כלאם פאדי. כולם מבינים שהחוסן הלאומי זה מערכת החינוך, ושעובדי ההוראה הם החוסן הלאומי. בלעדיהם לא יהיה היי-טק ודברים אחרים. באוצר צריכים להבין שהשקעה בעובדי הוראה בשכר ובתנאים זה פשוט חוזר למשק ומקבלים את זה בחזרה. לא תשקיע? לא תקבל בחזרה. עליית שכר המינימום לא השפיעה עלינו, ולכן השכר שלנו נשחק. לכן אני חושבת שצריך ליצור מנגנון שפשוט יעמוד מול יוקר המחיה, שישמור על ערך השכר. עשינו הסכם מצוין אבל הוא נשחק. לכן צריך מנגנון שיאזן את השחיקה הזו, אחרת תהיה זליגה של עובדים איכותיים ממערכת החינוך. הקורונה לימדה את האנשים שלא צריך להתקבע על מקום עבודה. פעם מאוד שמרו על מקומות העבודה, במיוחד במגזר הציבורי".
באוצר מציעים "לחשוב על פתרונות מגדילי עוגה" בתקציבים הקיימים
סופר לאור הגיבה לדברים ואמרה כי "צריך לחדד את הבעיה והחסמים, כי להגיד רק שצריך לשים כסף ולהעלות את השכר זה יפה. אבל הכסף צריך לבוא מאיפה שהוא, ואי אפשר לעצום עיניים מול המציאות שאנחנו נמצאים בה. עמד פה אתמול ראש אגף תקציבים ודיבר על עלויות תקציבי הביטחון, על גיוס החוב הגדול שנכנסנו אליו. כנראה לא יהיה גיוס חוב גם לסוגיות חברתיות, והגדלת נטל המס לא נראה לי שנכונה לאף אחד כאן.
"המגזר הציבורי הוא קשיח יותר, והמגזר הפרטי אג'ילי יותר. יודעים להגדיל ולצמצם כוח אדם לפי צורך. במגזר הציבורי השיטה היא טייס אוטומטי של עליות שכר, ובפרטי יותר מוטה הישגים. גם המגזר הציבורי הטרוגני מאוד, והמצב ברשויות המקומיות לאו דווקא דומה לחברות הממשלתיות או למשרדי הממשלה. אז צריך להתייחס לבעיות השונות ולחשוב ביחד איך עושים את זה. איך מוצאים פתרונות שמגדילים את העוגה, בהינתן המציאות?
לדבריה, "אני לא רוצה לזרוק סיסמאות על העלאת פריון, אבל צריך לחשוב ביחד איך מגדילים את העוגה. איך כן מתייחסים להיקף כוח האדם, כי בסוף אני חושבת שכל אחד מאיתנו יודע שיש גם מאיפה להוריד כוח אדם. והדבר האחרון זה הדיפרנציאליות בין העיסוקים, ולדעת להגיד איפה הפער יותר גדול וצריך לשים יותר כסף, ואיפה פחות."
בן צור השיב כי "ישראל מוציאה בכל שנה 300 מיליארד שקלים פחות ממדינות הסמן, הדומות לנו במאפייני גודל כלכלה, על שירותים חברתיים. גם כשמנכים את הוצאות הביטחון זה פערים עצומים, וגם בנק ישראל צועק כבר 15 שנה – תשקיעו באנשים שאמורים לספק לנו שירותים".
"להקים מחדש את השולחן העגול של עובדים, מעסיקים וממשלה"
סופר לאור: "בסוף המפתח זה מחשבה משותפת איך מגדילים את העוגה. אחת הדרכים לפתרון זה לראות עין בעין עם הצד השני את הבעיה, ואנחנו גם רואים שיש בעיה, שהפער נפתח במקומות מסוימים מול המגזר הפרטי. מהצד השני, ארגוני העובדים צריכים גם לראות את הקושי התקציבי, ולחשוב גם על פתרונות מגדילי עוגה".
בלומנברג: "אני כן מאמין שהעבודה יחד זה המנוע להצלחה. אני קצת רודף אחרי האוצר להקמת שולחן עגול של העובדים, המעסיקים והממשלה, ואני מקווה שמהבמה הזו ייפול האסימון. יש עוד אלמנטים שצריך לדבר עליהם. לא רק כיס ימין ושמאל, אלא גם הגדלת העוגה, ולא לפחד מהשקעות כדי להגדיל באמת את העוגה. יחס חוב-תוצר הוא לא המטרה היחידה של מדינה, אלא גם הגדלה של התוצר לטובת כל התושבים של המדינה".
בן צור הוסיף כי "בפעם האחרונה שקראתי את מגילת העצמאות, לא כתוב יחס חוב-תוצר של 5%. כתוב שהמדינה תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה".
