"ב-7 באוקטובר אסרו על העובדים הפלסטינים להיכנס לישראל, ונשאלת השאלה האם היה כאן סיום יחסי עבודה?" – את השאלה הזו העלה איציק גורביץ', סמנכ"ל כוח אדם בהתאחדות הקבלנים, בדיון שנערך אתמול (רביעי) בכנס אילת לעבודה. בדיון, שעסק בהשפעות המלחמה על התחום הבינלאומי של יחסי העבודה, אמר גורביץ' כי "אנחנו היום במציאות שבה ישנן עשרות אלפי תביעות של פלסטינים כנגד מאות מעסיקים בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים".
לדברי גורביץ', תורגמו במהירות גם לתלונות נגד ישראל והמעסיקים הישראלים בתוך ארגונים בינלאומיים ארגונים כמו ארגון העבודה העולמי (ILO). לדבריו, "המדינה צריכה לעשות כאן סדר ולקבוע כללים. אני אפילו לא מדבר על לשפות את המעסיקים על הנזק שנגרם, אלא פשוט לקבוע כללים כדי שמה שמגיע לאנשים שעבדו כאן, הם יקבלו".
הוא הסביר שהמעסיקים מתקשים לבצע את גמר החשבון לעובדים הפלסטינים, ללא המנגנון המתווך של רשות האוכלוסין וההגירה. "בנושא של העובדים הפלסטינים המדינה היום תקועה לנו באמצע, ואנחנו מוצאים את עצמנו מתגוננים בעולם על משהו שצריך היה להיות טריוויאלי".
מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות: "אנחנו צריכים לשאוף להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה"
מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, פיטר לרנר, אמר כי "צריך להגיד שהעובדים הפלסטינים לא החליטו על דעת עצמם לא לבוא. המדינה החליטה לא להביא אותם יותר, ויש שיגידו שזה המשך המדיניות של 'חמאס הוא נכס' – כי כשאתה פוגע בהם וביכולת שלהם להתפרנס, אתה מחזק את הקיצוניים". לדבריו, המדינה חייבת להיות מעורבת יותר בסוגייה.
לרנר הדגיש כי בשנתיים האחרונות נתקלו עובדי האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות באווירה קשה ואף תקיפות בכנסים שונים של איגודים מקצועיים בעולם. באחד המקרים קיבלה עובדת האגף סטירה במהלך כנס בינלאומי של ארגוני עובדים בתחום התחבורה, ובמקרה אחר סיפר – הפנו נציגי עובדים מבלגיה, בריטניה וצרפת את גבם בשעה שעובדת האגף נשאה נאום שעסק, בין היתר, בסוגיות של שיתוף פעולה וקידום האפשרות לשלום במרחב המזרח תיכוני.
הוא קרא לממשלה להיות אקטיבית יותר בפורומים הבינלאומיים. "אני חושב שמעורבות המדינה ביחסי העבודה, גם בהיבט הבינלאומי, היא משמעותית ביותר כדי להתמודד עם התופעות הללו. אני יודע שאנחנו נמצאים בכל המקומות האלה בדיוק בשביל לספר את הסיפור של העובדים בישראל, איך אנחנו דואגים לעובדים הזרים, וגם כדי להגיד שאנחנו צריכים לשאוף להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה, כדי לפתח את היחסים ואת הכלכלה האזורית".
לרנר ציין שבעקבות תפקידו במילואים כדובר צה"ל לתקשורת הזרה, הוא התבקש שההסתדרות תחליף אותו באדם אחר בתפקידו בגוף המנהל של ארגון העבודה הבינלאומי. "אני לא מתנצל לרגע, אבל ברור שיש מחירים, וישראל מוצאת מהכלל. האם זה טוב לעובדים בישראל? לא. זה גרוע. ולכן נמשיך להיות שם, כי התפקיד שלנו הוא להגן על העובדים בישראל בזירה הבינלאומית".
נציג משרד העבודה: "ככל שנהיה יותר מעורבים, נוכל לדחות האשמות מופרכות"
עו"ד גדי הבר, ממונה ייעוץ משפטי יחסים בינלאומיים במשרד העבודה, סיפר על תלונה שהוגשה נגד ישראל בארגון העבודה הבינלאומי בסוגיית העובדים הפלסטינים, שהאשימה אותה בהפרת האמנה של הגנת השכר. לדבריו, ישראל טרם הגישה את תגובתה הכתובה, אבל החליטה ליזום מהלך פרואקטיבי של הליך גישור – אירוע חסר תקדים במסגרתו ישבו לשיח עם נציגי האיגודים הזרים שהגישו נגד ישראל את התלונה.
לדברי הבר, "הקשבנו לטענות שלהם, שבחלקן הן ממש מקוממות – וענינו להם בכבוד ובנימוס, אבל גם בלי להתבייש, ומבלי להתעלם ממושכלות היסוד, כמו העובדה שדיני עבודה הם טריטוריאליים". לדבריו, ישראל דיווחה לארגון גם על סוגיות של שמירה על זכויות עובדים בתקופת המלחמה, לרבות עובדים שפונו מביתם ומשרתי מילואים ובנות זוגם. "ככל שנהיה יותר מעורבים, נשמיע את קולנו בפורומים בינלאומיים ובארגון העבודה הבינלאומי כך נוכל לדחות האשמות מופרכות ונוכל גם לשאוב מהדברים הטובים שהארגונים האלה עושים, וגם לתרום – כי בהחלט יש לנו מה לתרום מהניסיון שלנו גם במצבי משבר וחירום, ולא ליפול כל הזמן לשיח שממוקד רק ביחסים עם הפלסטינים".
