"יש היום עשרות מדינות – באירופה אבל גם בדרום אמריקה, בפיליפינים, באוסטרליה ובמקומות נוספים, שהגבילו את הזכות של מעסיק לפנות לעובדים אחרי שעות העבודה" – כך אמר עו"ד רפי הולין בפאנל על 'הזכות להתנתק' שנערך אתמול (רביעי) בכנס אילת לעבודה. לדבריו, בחלק מהמדינות הוסדרה הזכות של עובדים להתנתק מהעבודה בכלים 'רכים', כגון דרישה להידברות בנושא מול ארגוני העובדים, ובאחרות הוגדרו מנגנונים קשיחים יותר ואפילו אגרסיביים, כגון איסור לשלוח מיילים או להתקשר מהעבודה לאחר השעה 17:00. לדברי עו"ד הולין, "בגרמניה יש אפילו חברה אחת שדרשה מהעובדים שלה למחוק מהמיילים שלהם כל מייל שקיבלו מהחברה במהלך חופשות".
הולין אמר כי להערכתו, העיסוק המוגבר בסוגיית הזכות להתנתק נובע בין היתר מהתרחבות תופעת העבודה מהבית, שהעלתה את הצורך בהצבת גבולות ברורים יותר בין עבודה לפנאי; וכן מהתרחבות הידע המחקרי על תופעת השחיקה בעבודה, הקשורה בין היתר להיעדר איזון בין פנאי לעבודה, בשעות עבודה ארוכות ובדרישות מוגזמות בתפקיד. "מדברים היום על כך שבארצות הברית 66% מהעובדים שחוקים, ובישראל 48%. המשמעות היא היעדרויות, מחלות, פגיעה בפריון והפסדים של מיליארדי שקלים גם למעסיקים, ולכן אני חושב שלצד האינטרס של העובדים, מדובר גם באינטרס של המעסיקים עצמם".
אורי אורן, יו"ר ועד עובדי סלקום, אמר שלדעתו מדובר בסוגיה שראוי להסדיר אותה ברמה הקיבוצית. "הטכנולוגיה דוחפת אותנו לזמינות כל הזמן, והמלכודת הזו מחייבת אותנו לחשוב איך מוצאים את האיזון הנכון. נראה לי שרובנו נסכים שמנהל ששולח כל ערב הודעה ב-20:30 וגם מצפה לתגובה זה לא לגיטימי. אבל יש גם גופים ביטחוניים שעוסקים בחיי אדם. סלקום למשל היא לא גוף ביטחוני, אבל היא נותנת שירותי תקשורת גם לצה"ל ולגופי הביטחון, ולכן ברור לנו שאם יש תקלה ברשת, העובדים חייבים להירתם. אבל אם מנהל בארגון נזכר בעשר בלילה שחשוב לו לבדוק נתון בדו"ח ארגוני, זה לא מקובל. כך שכל ארגון צריך לבנות את המודל שנכון לו – וזו לגמרי סוגייה שאפשר להסדיר בהסכמים קיבוציים כדי ליצור איזון שהוא נכון".
עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, אמר שהוא סבור שהתרבות הארגונית בישראל מעדיפה טשטוש מסויים. "אנחנו רואים במקומות העבודה אנשים מנהלים שיחות במהלך היום עם הגננת או המורה בבית הספר כי יש משהו דחוף, או מנהלים דין ודברים עם השיפוצניק מתי הוא מגיע לפתוח סתימה, או עושים הזמנה בבוקינג כי בדיוק עכשיו יש הנחה גדולה. לדעתי אי אפשר להציב חומה סינית על הזמינות לאחר שעות העבודה כשאנחנו מאפשרים לעובדים לעשות דברים אחרים בזמן העבודה.
לויה אמר כי "אנחנו בעידן של גמישות הדדית ולא במלחמה על טריטוריה, ואני חושב שהרבה מעסיקים מעדיפים לאפשר לעובד לצאת מוקדם מהעבודה לסידורים כשהוא צריך, מתוך ידיעה שאם יש משהו דחוף אפשר לפנות אליו בערב, על פני עובד שרק סופר את הדקות עד היציאה מהעבודה ושאף אחד לא ידבר איתו אחר כך. זה ברור לגמרי שאף מעסיק לא רוצה עובד שחוק, זה עובד שטועה, שעוזב. בסוף זה נטל כלכלי. הדרישה להתנתקות היא לא רק דרישה של עובדים, אלא גם צורך אמיתי של מעסיקים. מעסיק נבון חושש גם מעובדים שלא יודעים להתנתק".
עו"ד איברהים כילאני, סגן הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה אמר שהוא סבור שחקיקה היא פחות מתאימה בנושא זה, משום שיהיה קשה לאכוף אותה. "גם במישור האזרחי, עולה השאלה איך אפשר יהיה להוכיח שהייתה הפרה", אמר כילאני, "אבל השאלה המהותית ביותר זה איך החוק הזה ישליך במישור החברתי והתרבותי. החברה הישראלית מבוססת על אחריות הדדית, על מעורבות. בעולם של עבודה מהבית ועבודה היברידית, ייתכן והצבת איסור כזה בחוק יהווה מכשול בפני עובדים שמבקשים דווקא גמישות, ונראה תגובת נגד של הקשחת התנאים והסדרים נוקשים יותר בשוק העבודה, ולכן החשש שלי הוא שנייצר יותר נזק מתועלת.
"אני חושב שיש עדיפות שהנושא הזה יוסדר בהסכמים ברמה הענפית או המפעלית, ואנחנו כרגולטור נוכל לראות לאור הניסיון המצטבר האם יש מתווה מוסכם ומותאם שיוכל להתאים למשק כולו. צריך לקחת בחשבון ששוק העבודה בצרפת לא דומה לשוק העבודה בישראל. לא כל מה שחל בחו"ל יתאים לישראל".
