"נטיית הלב של כל מי שעוסק באיגוד מקצועי היא להביא לעובד הגנה מפיטורים ואת השקל, את השכר. זה כמובן מאוד חשוב, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר לכלול בהסכם קיבוצי שיהיו משמעותיים מאוד עבור העובדים, וייתכן שיהיו פחות יקרים למעסיקים" – כך אמרה היום (חמישי) עו"ד הילה שינוק, מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, בכנס אילת לעבודה. לדבריה, "בהסכם קיבוצי אפשר לכלול דברים שיחזקו את תחושת השייכות של העובד למקום העבודה, את הגאווה שלו במה שהוא עושה ובמקום שאליו הוא משתייך. הם יכולים לשפר את האיזון בית-עבודה שלו. אני חושבת שאנחנו לא מספיק שם".

לדבריה, "בהסכמים קיבוציים אפשר לקדם סוגיות כמו שוויון מגדרי, פערי שכר וייצוג הולם. אפשר לסייע לעובדים שהם הורים כמו התאמה לחופשות או ימי מחלת ילד. אפשר לקצר את שבוע העבודה, לשפר את ההגנות מפני בינה מלאכותית, וגם הכשרות מקצועיות, כנושא שעובדים רוצים אותו, וגם מעסיקים רוצים אותו עבור העובדים שלהם".

יו"ר ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי: "להסכמים יש יתרון על חקיקה. שינוי רחב צריך להגיע ממקום של מודעות"

ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים ויו"ר משותף של ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי, אמר כי "חקיקה רחבה לא יכולה להשיג את יחסי העבודה במשק. אני רואה אותה כתיקון כשלי שוק. בחקיקה היא לא יכולה לכפות התנהגות שהצדדים לא מסכימים. לכן היתרון של הסכמים הוא ההסכמה בין הצדדים.

"בהקשר של סוגיות חברתיות, בסופו של דבר סוגיה חברתית במקומות עבודה זה משהו שצף. וברגע שהדבר הזה צף במקום עבודה ספציפי, ניתן לפתור את זה באמצעות הסכם קיבוצי. כי זו הסכמה של העובד והמעסיק באותו מקום. כאשר מדובר על סוגיה חברתית רוחבית כמו פנסיה, משהו שחוצה את כל הענפים בלי קשר למקום הספציפי. פה אנחנו נכנסים לנישה של קביעת הצורך והמודעות. לא כל מדינת ישראל היא עובדים ומעסיקים מאורגנים. לכן, אם הדבר הזה לא יגיע ממקום של מודעות, הוא מזערי ולא קיים.

"אין חולק שבנקודות קצה ובנקודות משבריות המשק הוכיח באמצעות ההסתדרות והמגזר העסקי שהם המבוגר האחראי שיודע להביא את הפתרונות. שלאנשים תהיה פרנסה תהיה להם יכולת לקבל תשלום ולשלם את מה שהם צריכים. יש לנו יכולת לתת את הפתרונות".

סגנית הממונה על השכר: "בהסכם האחרון קיצרנו את שבוע העבודה, זה סוגר פערים מגדריים"

טלי אוברמן, סגנית בכירה לממונה על השכר, התייחסה להסכם המסגרת: "בהסכם המסגרת האחרון קיצרנו את שבוע העבודה. זה דבר שסוגר פערים מגדריים, שמקדם הזדמנויות שלפני זה לא היו.

בהסכם היו גם תוספות שכר שמקטינות פערים. יצרנו תוספת שקלית. היו פערים לא מוצדקים בין גופים שונים. אמרנו עם ההסתדרות שאנחנו הולכים לתת תוספת כך שבמובן מסוים גוף אחד סבסד גוף אחר. בנוסף יצרנו את הקופסה – מנגנון לפתרון בעיות. אם עד היום היו גופים שקיבלו יותר בגלל שהיה להם יותר כוח ארגוני, אנחנו יוצרים מנגנון שיחזק גופים שיש להם פחות כוח ארגוני.

"נושא נוסף הוא רשת הביטחון החברתית, יש מי שמבקרים אותנו על זה. בסוף ברגעי משבר המגזר הציבורי יודע לתת דברים שהמגזר הפרטי לא יודע. למשל כשיש בגוף אחד משבר, אנחנו במגזר הציבורי יודעים לעשות ניוד משרות. בקורונה אנחנו ידענו לתת פתרונות ולשמר את העובדים".

"אמון במקום עבודה זה משהו שלא בונים ביום אחד"

עו"ד נועם ריף, יו"ר פתרונות – המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי, סיפר על הקמת המוסד ביוזמה משותפת של ארגוני העובדים והממשלה, כחלק מהסכם המסגרת במגזר הציבורי ב-2023. "בגלגול הקודם שלנו נקראנו המוסד לבוררות מוסכמת. במוסד הזה כל פעם שהיה צריך למנות בוררים זה הפך לזירה של התכתשות בין הצדדים. כשאנחנו הוקמנו כל המגשרים מונו בהסכמה של שני הצדדים, וזה נותן לנו כבר הרבה כוח. זה לא משהו טכני, אלא התחלה של שינוי גישה. יש עוד דרך ללכת. הצדדים הציבו לנו מטרות עיקריות, לנהל גישורים, כמו אינסטלטור כשמשהו תקוע, למצוא איפה הסתימה ולפתוח כדי שדברים יזרמו, והוצבה לנו גם מטרה יותר רחבה – שיפור יחסי העבודה במגזר הציבורי. זו מטרה חברתית.

לדברי עו"ד ריף, "סעיפי יישוב מחלוקות נמצאים בהרבה הסכמים, ולא נוגעים לתוכן ההסכם, אלא לאופן שבו מוודאים שההסכם מיושם. וזה מאוד חשוב, כדי לוודא שהדברים לא נשארים רק על הנייר. זה מנגנון של ייצוב השיח, ופה חשוב לוודא שאנחנו לא הולכים להסלמה אלא יוצרים מערכת של הקשבה. אמון זה משהו שלא בונים ביום אחד. זה משהו שמביא גישה אחרת ליחסי העבודה. אפשר להיות בגישה של 'אין בעיה שלי ובעיה שלך'. כשיש בעיה היא של שנינו, ואנחנו יושבים ביחד על איך לפתור אותה.

"זה יושב על שלושה דברים. אחד זה לקבוע באופן הסכמי שדרות של הידברות. הדבר השני זה לקבוע סעיפי יישוב סכסוכים, זה מעצב את איך נדבר על הדברים, והדבר השלישי זה להכניס פתרון בעיות באמצעות גישורים – זה עושה דברים טובים".

על הפרק: הכשרות ושילוב אוכלוסיות ייחודיות

כתב העבודה של 'דבר', ניצן צבי כהן, הנחה את הדיון, והזכיר שגם הפנסיה בישראל הוסדרה בהסכם קיבוצי ב-2008. הוא שאל את נציגי העובדים והמעסיקים מה הם מתכוונים לקדם בהסכמים הקיבוציים הקרובים.

לדברי פולק, "האוכלוסייה הערבית והחרדית אלו אוכלוסיות שצריך לקדם ויכול להיות שהסכמים בין ארגונים יקדמו אותם לפני שהמדינה תעשה משהו בנושא הזה". הוא התייחס לזכות להתנתק ואמר כי "כרגע בישראל זה משהו אמורפי. אבל ככל שנגדיל את מספר העובדים בענפים מסוימים, נוכל לקדם פתרונות וזה יוכל להשפיע על תעסוקת נשים.

עו"ד שינוק אמרה כי "מבחינת הדברים שצריכים להיות מוסדרים והם כבר על השולחן, זה כל הנושא של ההכשרה המקצועית, וזה משהו שאנחנו מדברים עליו מתוך הבנה שזה כלי שצריך להיות קיים לעובדים כדי להכניס אותם לשוק העבודה, אלא גם לעובדים קיימים כדי לשמר אותם, להתאים את המיומנויות שלהם ולאפשר למידה לאורך החיים. זה בשיח מול הנשיאות, זה אמצעי נוסף כדי לשקם חבלי ארץ בתהליכי שיקום בעקבות המלחמה.

"בהקשר של המגזר הציבורי על הכשרה מקצועית בדמות גמולי ההשתלמות, אנחנו בשיח עם השלטון המקומי, כדי לתת מענה על הדברים שאנחנו מבינים שבמנגנונים הקיימים הם לא מספיק אפקטיביים. אנחנו רוצים להביא ללמידה ארוכת טווח, משתלמת כלכלית ותורמת לרלוונטיות של העובדים בשוק העבודה המשתנה".