ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אילן איטח, קרא לנציגי העובדים והמעסיקים להוביל את עיצוב הכללים לשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית (AI), ולהיעזר בהסכמים קיבוציים ככלי מרכזי להסדרת הסוגיות החדשות. את הדברים אמר היום (חמישי) בכנס אילת לנושאי עבודה.
איטח התמקד בהשפעות הבינה המלאכותית על יחסי העבודה, ואמר כי מדובר בשינוי המאתגר את ההגדרות הבסיסיות של התחום: "הבינה המלאכותית אינה רק כלי עבודה חדש; היא משנה את הגדרות היסוד של יחסי העבודה". כדוגמה נתן את סוגיית הניהול האלגוריתמי. לדבריו, בעולם המשפט המסורתי למעסיק ישנה פררוגטיבה ניהולית אך זו כפופה ל'חובת תום הלב' ולחובת השימוע כלפי העובדים.
כסות לאפליה, טשטוש זמן העבודה ופגיעה בפרטיות
"מה קורה כאשר ההחלטה התקבלה על ידי 'קופסה שחורה' אלגוריתמית? כיצד עובד יכול להתגונן מפני החלטה שקשה להסביר את נימוקיה? מערכת המשפט תצטרך להכריע בשאלות של 'נטל ההוכחה'. עלינו להבטיח שהטכנולוגיה לא תהפוך לכסות לאפליה סטטיסטית. האחריות על הגינות האלגוריתם צריכה להיות מוטלת על המשתמש בו – המעסיק" אמר איטח – והציע כי הסכמים קיבוציים יוכלו להוות גורם משמעותי באמצעות קביעת מנגנוני פיקוח אנושיים על החלטות אוטומטיות.
סוגיות נוספות שלדבריו ההתפתחות הטכנולוגית, לרבות בתחום הבינה המלאכותית, מביאה עימה שאלות לגבי טשטוש הגבולות בין זמן העבודה והפנאי של העובדים, וכן סוגיות של פרטיות עובדים. "האם למשל זמן שבו אלגוריתם שולח הודעה לעובד בשעות הערב והעובד נדרש לקריאתה נחשב לשעת עבודה? כיצד אנו שומרים על 'הזכות להתנתק' בעולם שבו העבודה נמצאת בכיס של כל אחד מאיתנו?" שאל, והדגיש כי "זהו אתגר שאינו רק משפטי, אלא אנושי". לגבי בתי הדין, העריך איטח כי הם "יצטרכו לאזן בין הגמישות שהמעסיק והעובד זקוקים לה, לבין הצורך להגן על בריאותו הנפשית ועל פרטיותו של האדם העובד".
בהיבט של הצורך בהגנה על פרטיות העובדים, ציין מגוון מערכות החל במעקב אחר תנועת עכבר וכלה בתוכנות לזיהוי פנים. "בתי הדין לעבודה כבר קבעו בעבר כי הפרטיות של העובד אינה נעצרת בשער המפעל – האתגר הבא שלנו יהיה לקבוע היכן היא מתחילה בתוך המרחב הביתי של העובד", אמר. "עלינו לייצר גבולות ברורים: הטכנולוגיה מאפשרת לנו לראות הכל, אך המשפט חייב לקבוע מה מותר לנו לראות".
בהיעדר חקיקה: "ההסכם הקיבוצי הוא המקום לקבוע נורמות"
לדבריו, בהיעדר חקיקה מפורטת, מי שיכולים להוביל את ההתמודדות עם האתגרים הם הצדדים ליחסי העבודה עצמם: העובדים והמעסיקים. "ההסכם הקיבוצי הוא כלי גמיש, חי ודינמי", אמר. "כאשר אתם דנים בכניסת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לארגון, אתם מעצבים את הקוד האתי והנורמטיבי של שוק העבודה הישראלי".
הוא הזכיר כי בעבר היו אלו הסכמים קיבוציים שהובילו לעיגון זכויות כגון פנסיה, דמי הבראה והסדרים בנושא פרטיות בעבודה. "האתגרים הללו אינם צריכים להיפתר רק באולם הדיונים, ולמעשה עדיף שלא ייפתרו שם", אמר, והסביר כי "ההסכם הקיבוצי הוא המקום האידיאלי לקבוע נורמות של 'אתיקה דיגיטלית'".
הוא פנה לעובדים ולבעלי העסקים: "אתם מכירים את השטח, אתם מכירים את הצרכים התפעוליים ואת המצוקות של העובדים. כשאתם בונים הסכם שמסדיר את השימוש ב-AI או את הגמישות בעבודה, אתם חוסכים התדיינויות משפטיות ארוכות ומייצרים ודאות לשוק. אנחנו, בבית הדין, נמשיך לבחון כל מקרה לגופו, אך המטרה המשותפת של כולנו היא אחת: ששוק העבודה הישראלי, גם כשהוא הופך לדיגיטלי ואוטומטי, יישאר שוק עבודה אנושי".
"הדיונים המשפטיים צריכים להיות החריג, ולא הכלל"
איטח הדגיש את החשיבות לקביעת מנגנוני יישוב סכסוכים בתוך ההסכמים הקיבוציים, לרבות הקמת וועדות פריטטיות המורכבות מנציגי עובדים ומעסיקים להכרעה במחלוקות. וועדות כאלו לדבריו, הן בעלות זיקה קרובה יותר למציאות בשטח ולצרכי העובדים והמעסיקים, ויכולות לפתור מחלוקות שלבתי הדין ייקחו חודשים, בתהליך מהיר וגמיש יותר.
"המטרה המשותפת שלנו צריכה להיות שהדיונים המשפטיים יהיו החריג, ולא הכלל", קבע איטח. "ככל שתשכילו לבנות מנגנוני הידברות פנימיים חזקים יותר, כך תצליחו לנווט את הארגונים שלכם בבטחה בתוך אי-הוודאות של התקופה הנוכחית. השותפות הזו, שמתחילה בשולחן המשא ומתן וממשיכה בוועדות המשותפות, היא שמבטיחה שמשפט העבודה הישראלי יישאר רלוונטי, אנושי ויעיל".
אפשר ללמוד מהאירופים
השופט איטח הפנה את תשומת הלב לכך שבאיחוד האירופי נעשה הניסיון הראשון בעולם להסדרה חוקית מקיפה של תחום הבינה המלאכותית, ה-EU AI Act. האיחוד האירופי הגדיר מערכות בינה מלאכותית המשמשות בתחומי העסקה, ניהול עובדים וגישה לעבודה כ'מערכות בסיכון גבוה'. המשמעות היא שמעסיקים ומפתחים מחויבים בשקיפות מלאה, בפיקוח אנושי הדוק ובבחינה מתמדת של הטיות אלגוריתמיות שעלולות להוביל לאפליה פסולה בקבלה לעבודה או בקידום.
בנוסף, ציין איטח את הדירקטיבה האירופית בנושא כלכלת הפלטפורמה, שמטרתה בין היתר למנוע מצב שבו אלגוריתמים הופכים למעסיקים ללא אחריות משפטית. "האיחוד קבע חזקה משפטית של יחסי עובד-מעסיק בתנאים מסוימים, וחשוב מכך – הוא אסר על קבלת החלטות משמעותיות, כמו פיטורים או השעיה, על ידי אלגוריתם בלבד ללא התערבות אנושית. זוהי קריאת כיוון ברורה: הטכנולוגיה יכולה לייעל, אך האחריות הסופית חייבת להישאר בידי האדם".
"להבטיח שהטמעת טכנולוגיה נעשית כחלק ממו"מ קיבוצי"
איטח התייחס להצהרה המשותפת לארגוני העובדים והמעסיקים במגזר הבנקאות באירופה בנושא בינה מלאכותית, הכוללת הגדרת חובות גילוי מידע והיוועצות ככלי להתמודדות משותפת עם ההשפעות המשמעותיות של הטכנולוגיה החדשה על העובדים. "עלינו להבטיח כי הטמעת טכנולוגיה אינה נעשית באופן חד-צדדי, אלא כחלק ממשא ומתן קיבוצי שבוחן את ההשלכות עוד לפני שהן הופכות לעובדות מוגמרות בשטח" אמר בהתייחס למקרה זה.
"אחד החידושים המרתקים באותה הצהרה הוא ההמלצה לבצע הערכות סיכונים משותפות של מעסיקים ועובדים יחד, בנושאי בטיחות וגיהות, תוך דגש על השפעות הניהול האלגוריתמי", סיפר, והסביר כי שינוי זה מאפשר לשאול שאלות כגון: "האם קצב העבודה שמכתיב האלגוריתם מייצר שחיקה בלתי סבירה? האם הוא יוצר לחץ נפשי שפוגע בבריאות העובד?". לדבריו ההצהרה כוללת גם התייחסות לאחריות לספק גם הזדמנויות ללמידה והכשרה לעובדים שפרופיל התפקיד שלהם משתנה כדי להבטיח שאינם נשארים מאחור כחלק מהסכמים קיבוציים.
בתי הדין למען המילואימניקים
בדבריו, התייחס איטח גם לאתגרי שוק העבודה לאחר המלחמה, ובפרט לשילוב חוזרי המילואים. הוא הבהיר כי בתי הדין יעמדו על המשמר בשני היבטים משפטיים קריטיים ביחס למילואימניקים ולפצועים: הגנה מפני פיטורים ואפליה, לרבות בהיבטים של קידום מקצועי והתאמת מקום העבודה באופן שיאפשר להם לדבריו 'נחיתה רכה ותומכת'. "מדובר באוכלוסייה שהקריבה חודשים ארוכים למען ביטחון המדינה, וכעת חוזרת לשוק עבודה 'הדוק' ומאתגר".
לסיכום דבריו, פנה איטח א לראשי ההסתדרות והמעסיקים, ואמר: "אני קורא לכם להמשיך להוביל. צרו את הנורמות, קבעו את האיזונים, והבטיחו ששוק העבודה הישראלי יישאר מקום שבו יעילות וכלכלה הולכות יד ביד עם צדק חברתי וחמלה". הוא הדגיש כי "תפקידנו ותפקידכם ימשיך להיות חיזוק האמון במערכת הזו. בשעה שבה השינויים מגיעים מכל כיוון, העובד והמעסיק בישראל חייבים לדעת שיש להם עוגן יציב".
