"יש עכשיו בכנסת אווירת סוף עונה, שבה כל ח"כ או מפלגה מתעוררים ומתחילים להעלות חוקים הזויים וחושבים שיקבלו נקודות בציבור יש חקיקות של מפלגה מסוימת שמנסים לפגוע בעבודה המאורגנת ובמעסיקים בישראל. ויש לי מסר, וכן, הוא מאיים – אותם חברי כנסת שמעלים חוקים כאלה, קחו בחשבון שהחוקים האלה לא יעברו וייתקלו בחומה בצורה – ואת הכנסת הם יראו ממסך הטלוויזיה. כולל אצלי במפלגה שלי, הליכוד" – כך אמר היום (חמישי) מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב, בכנס אילת לעבודה. לדבריו, "מי שמכיר אותי יודע שמה שאני אומר זה גם מה שקורה".

על חוק ההסדרים אמר יעקב כי "בימים אלה התחילו הדיונים על חוק ההסדרים. הטיוטה הראשונית שהגיע היו בה כמה סעיפים מאוד קשים. בתקופה שגם הייתה בעייתית לנו כהסתדרות. זה התחיל ברצון להפריט את הרכבת שהורדנו מסדר היום, עם עוד רעיון הזוי של הקמת שני נמלי תעופה שכמובן שאנחנו בעד – אבל היה רצון שיוקמו וינוהלו על ידי זכיין פרטי. ששער הכניסה לישראל המורכבת והמאותגרת ביטחונית שלנו יופעל על ידי גורם פרטי. הצלחנו לנקות כמעט את כל חוק ההסדרים".

"את המלחמה האחרונה ניצח ההון האנושי"

יעקב התייחס לתהליכי דיגיטציה, טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקומות העבודה. "לצערי שמעתי אמירה אומללה של החשכ"ל היוצא שהבינה המלאכותית תייתר 20 אלף משרות במגזר הציבורי. אז שיהיה ברור – אנחנו בהסתדרות לא מתנגדים לדיגיטציה, לא לבינה מלאכותית ולא לטכנולוגיה. אנחנו עצמנו ארגון מודרני ומתקדם עם טכנולוגיה מתקדמת שמוטמעת. אבל שאלתי פעם כמה חברי כנסת, תגידו, את המלחמה האחרונה מי ניצח? המטוסים? הטנקים? או הרוח הישראלית? ההון האנושי. אותם חיילי מילואים שהקריבו את עצמם ואת גופם, זה העובדים של היום יום. בגלל זה אני אומר תמיד – טכנולוגיה זה חשוב אבל אין תחליף להון האנושי. לא למוח היהודי ולא לידיים היהודיות.

על כניסת עובדים זרים למשק אמר יעקב: "אנחנו מבינים שיש מחסור בידיים עובדות, אבל אנחנו באמת תמיד רוצים שנשמור על האיזון הנכון – שלא תהיה פה הצפה גדולה מדי של עובדים זרים. שמעתי שרוצים להביא את זה גם לתחומים שבאמת אני לא מבין איך אפשר לקבל דבר כזה. אבל בשיתוף הפעולה בינינו אני מאמין שנדע לווסת את זה.

הרפורמה בחלב: "עושים על הגב של הרפתנים רפורמה פופוליסטית שברור שלא תוריד מחירים"

יעקב התייחס לרפורמה שיוזם משרד האוצר בענף החלב, אותה הוא כינה "הרפורמה לחיסול החלב". לדבריו, "אני לא אובייקטיבי, אני מגיע מתל יוסף, ממשפחה של חקלאים, של רפתנים. אומרים שבגללם המחירים הגבוהים? כך טוען האוצר? אני אומר, נו באמת. נכנסנו לאירוע הזה, אני ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, ואנחנו עושים את זה בצורה מבוקרת וחכמה. אנחנו יודעים לפתור דברים בצורה חכמה ולא ברעש ובאלימות.

"אבל אני באמת לא מבין את הרפורמה הזו. נגד מי הולכים? מי אלה הרפתנים האלה שהולכים עליהם? 300 רפתות של אנשים פרטיים שעובדים, גם בעוטף עזה, גם בתקופת המלחמה. רפתות שכבר שלושה עשורים, כשכולם מפונים או במקלטים, הם חולבים במשק, כי את הפרות צריך להאכיל ולחלוב גם כשנופלים טילים. גם בצפון. מי המשיך לעבוד? החקלאים. הרפתנים. ובהם רוצים לפגוע? כי זה קל לעשות על הגב שלהם משהו פופוליסטי, כשברור לכולם שלא הרפורמה הזו ולא רפורמות אחרות של ייבוא לא מבוקר לא יורידו כאן מחירים".

"הטונה זו דוגמה מצוינת. פעם ייצרו פה טונה, היום כבר לא והמחיר לא רק שלא ירד – הוא עלה. עושים פה רפורמות בלי לחשוב. ויש גם ציונות. אנחנו מדינה שלא יכולה להפקיר אנשים שהקימו את המדינה פה. את האנשים שיושבים בגבולות. לא יכול להיות שנגמור את האירוע שלהם באיזה פיצוי כספי. אני מקווה שאם לא נצליח להוריד את הדבר הזה מסדר היום, לפחות נעשה בו את התיקונים הנדרשים".

על הממשלה ויוקר המחיה: "ישראל היא מדינה ייחודית. אי אפשר לפתור את הבעיות שלה במצגת"

יעקב ביקר בחריפות את התוכניות הממשלתיות להורדת יוקר המחיה ללא השקעה ממשלתית. "אני שומע מנבחרי הציבור כל מיני אמירות כמו 'מה שטוב לאירופה או לארה"ב טוב לישראל' – לא! מדינת ישראל היא מדינה ייחודית. את מי שחושב שאפשר לפתור את הבעיות שלה במצגת או בתוכניות 'הסל של המדינה' כשאף רשת לא נכנסת, אני מזמין אותם ללשכת מנכ"ל ההסתדרות ושל עידן נסימי, ולראות איך עובד הסופר החברתי. אין קסם. כדי לפתור את הבעיות הללו המדינה צריכה להשקיע כסף, ורק כשהיא תשקיע כסף יוקר המחיה פה יתחיל להתאזן. ובטח לא לפגוע באנשים העובדים שנותנים מעצמם".

מאבק עובדי אגף השיקום: "אם המדינה לא יודעת לטפל בלוחמים שלנו, אין לה זכות קיום"

יעקב התייחס למאבק של עובדי אגף השיקום במשרד הביטחון להגדלת התקנים: "לפני כשבועיים הגיע אלי יו"ר ועד משרד הביטחון, ששון פרץ, יחד עם חלק מהנהלת המשרד על כל מיני נושאים ובעיות. הגעתי לשם, הייתי כמה שנים במשרד הביטחון ואני מכיר איך המשרד הזה עובד. הוא סיפר לי על המצוקה והקריסה של אגף השיקום במשרד. אתם צריכים להבין את הנתונים. אגף השיקום, שמטפל בלוחמינו, פגועי הנפש והגוף.

"זה אירוע כואב. אגף השיקום לפני מלחמת חרבות ברזל, על כל 250 פגועי נפש וגוף הייתה עוסית אחת. היום – על כל אלף יש עובדת סוציאלית אחת. נחשפתי לסיפורים מחרידים של לוחמים שלנו שהיו בעזה, ויש להם מצוקות נפשיות קשות והם מגיעים לאגף שיקום ולא מקבלים מענה. מציעים להם ללכת למיון, להגיד שהם רוצים להתאבד ואז יטפלו לכם במקום.

"הדבר הראשון שעשיתי זה שסגרתי את הישיבה, והודעתי שכבר מחר בבוקר יש סכסוך עבודה באגף השיקום. אנחנו לא נפגע בנכים. הוצאתי מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון. אנחנו לא מבקשים כסף. אנחנו מבקשים תקינה. עוד עובדים סוציאליים ורופאים באגף השיקום, אם המדינה לא יודעת לטפל בלוחמים שלנו, אין לה זכות קיום". יעקב קרא גם לדובי אמיתי להצטרף למאבק.

הסכמים, צווי הרחבה ומאבקים משותפים: "יחסי העבודה הם העוגן הישראלי ליציבות המשק"

יעקב הציג את פעילות ההסתדרות ושיתוף הפעולה עם המעסיקים: "יחסי העבודה במדינת ישראל הם העוגן העיקרי לשמירת היציבות במשק הישראלי. חד וחלק. ומערכת היחסים הזו בין מעסיקים לעובדים היא חשובה, ואני מסכים שהצלע השלישית, של הממשלה, יש לה חשיבות – אבל קודם כל זו מערכת היחסים בינינו.

"כמעט הספקנו לשכוח את הסכם 'עם כלביא', שהתיישבנו עליו יום או יומיים אחרי שפרצה המלחמה. נכנסנו לדיונים קדחתניים לכנסת, והבאנו חל"ת משופר שהכניס עוד מעסיקים לפיצוי. יצאנו עם אוסף צעדים שלדעתי היה הישג מדהים בזמן קצר, שנתן שקט לכלכלה ולעבודה במדינת ישראל.

"אני חושב ששברנו שיא בחתימת צווי הרחבה השנה – משרתי המילואים ובני ובנות זוג. שמירה וניקיון, בניין, הסעדה. זה רק בזכות הקשר המיוחד הזה שיש בינינו. אנחנו ממשיכים וחתומים הסכמים קיבוציים כל הזמן. לפחות אחד בשבוע. שבוע הבא יש לנו כבר שתיים. חתמנו בחברת נגה לניהול משק החשמל. מטרופולין, קוקה קולה, מספנות ישראל, מד"א ארגון ההצלה הלאומי. כפרי הנוער לפני שבועיים ועוד הרבה מאוד הסכמים. שבוע הבא נחתום על עוד כמה הסכמים חשובים.

יעקב התייחס גם לתמיכת ההסתדרות בדרישת עובדי מפעלי ים המלח להמשיך את הזיכיון של כיל. "זה נושא שמעל כולם ממחיש את החשיבות של הקשר בין מעסיקים לעובדים. על פניו זה לא אמור לעניין אותנו בהסתדרות. הוא אמור להסתיים ב-2030, ואם יאריכו יאריכו, ואם לא אז תיכנס חברה אחרת. העובדים לכאורה מוגנים. אבל הגיעו אלי ועדי החברה, ואמרו 'אנחנו רוצים את הבעלים האלה, ואת ההנהלה הזו'. יש לנו יחסים טובים ואנחנו רוצים להיות בחזית. מה שקורה באירוע הזה זה שאנחנו, הוועדים, עם הכוח של העובדים, עומדים בפרונט, יחד עם המעסיקים או לפחות לידם, ונלחמים יחד שהזיכיון יישאר בידי כיל, בזכות הקשר בין ההנהלה לעובדים."

על השותפות בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי אמר יעקב: "השותפות הזו, היא לא סתם אסטרטגית ולא נועדה רק לרגעי משבר. נכון שברגעי משבר אנחנו מגינים ביחד עם המעסיקים ועל העובדים אבל יש לנו הישגים עצומים משותפים גם בשגרה". לדובי אמיתי אמר: "אתה חבר, ציוני ופטריוט. וכל פעם שנתקלתי בקושי מסוים הסתכלתי אחורה, וראיתי אותך עומד לצדי ארנון וגם לצידי. תודה רבה על הכול".

"בזכות הרוח של ההסתדרות ושל ארנון בר-דוד, ההסתדרות חיה, בועטת ונושמת"

יעקב התייחס להיעדרותו של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בעקבות החקירה נגדו. "הוא חוזר", אמר יעקב, "אתם צריכים להבין מה האיש הזה עשה בהסתדרות. ב-3 בנובמבר ההסתדרות עברה טלטלה שאף ארגון שאני מכיר לא עבר קודם. אני עברתי את הטלטלה הזו באופן אישי, ועוד אנשים שיושבים כאן. המשפחות שלנו, הילדים שלנו. ואני חייב להגיד לכם שאנחנו בהסתדרות ארגון שומר חוק שמאמין במשטרה ובפרקליטות שיעשו עבודתם ויגיעו לחקר האמת. אנחנו בטוחים בחפותנו.

"בוקר אחד כל השדרה הניהולית של ההסתדרות פשוט נעלמה. כל ארגון אחר היה מתפרק ומתרסק. אבל השורשים של הארגון הזה נטועים כל כך חזק. המבנה שלנו בארלוזורוב 93 נראה ישן, אבל היסודות שלו עמוקים מאוד. כשיו"ר ההסתדרות מינה אנשים לתפקידים בכירים בהסתדרות, הוא בחר כל אחד בפינצטה וידע מה הוא עושה. בזכות הרוח של המקום הזה והרוח של ארנון, מה שהוא ישאיר וימשיך עוד להנהיג בהסתדרות – ההסתדרות חיה, בועטת ונושמת, ממשיכה לחתום הסכמים, ותמשיך לעשות טוב לטובת החברה הישראלית והעובדים בישראל".