"משרת ללא ביטחון תעסוקתי לא יצא למילואים, לא יוכל להיות מרוכז במילואים ולא יישאר במילואים", אמר קצין מילואים ראשי, תא"ל בני בן ארי, בכנס אילת ליחסי עבודה. לדבריו, לצה"ל יש נתונים מוועדות התעסוקה על מי שפוטר ב-60 יום שלאחר השירות. "אבל הסיפור המורכב והמשמעותי יותר הוא דווקא 'הפיטורים השקטים': המשרת שחוזר למקום העבודה ומגלה שמישהו אחר קיבל את הסמכויות שלו, את הקידום שלו, את תוספות השכר שלו, ובדרך של הבנה הדדית מסיים את העסקתו בחברה והולך לחפש את עצמו במקום אחר. זה אירוע מורכב יותר לאחוז בו, לדעת מתי ובמה צריך לסייע למשרת".

לצד זאת, אמר, המצב הקשה ביותר הוא זה של כ-40 אלף העצמאים ששירתו במילואים. "זו האוכלוסייה שהכי מורכב לטפל בה, ועם יד על הלב אני לא מרגיש שיש לנו את הכלים הנכונים. הרבה מהם פשטו את הרגל כי קשה מאוד להחזיק עסק בין סבב לסבב. הרבה מהם מחפשים עכשיו את עצמם מחדש בשוק האזרחי. חלקם מנסים לשקם את העסק וחלקם ויתרו על העסק ומחפשים עבודה כשכירים". לדבריו, ישנה גם קבוצת המשוחררים הטריים, שגוייסו למילואים מיד עם שחרורם, וכעת עם הפסקת האש משתחררים באופן הדרגתי. "זו אוכלוסייה שמחפשת עשייה עם משמעות. שלחמה שנתיים וחצי ושילמה מחירים כבדים. אנחנו רואים מחויבות ערכית ומוסרית לדאוג להם".

לדבריו, מערך המילואים לא נבנה לשירות ממושך כל כך במשך שנתיים וחצי. בצבא הבינו שנדרשים מענים נוספים, לא רק למשרת עצמו במהלך שירותו, אלא בין סבבי המילואים ועבור משפחתו. עם זאת, אלו כלים שלא היו קיימים בצבא, והיה צורך לגבש אותם ולפתח אותם. כלים אלה כוללים מערך של ליווי, ייעוץ, הכשרה והתאמה בשיתוף עם שירות התעסוקה וארגוני המעסיקים.

"אנחנו חייבים לתת עדיפות למילואימניקים ולהחזיר להם ולו במעט את הביטחון התעסוקתי למי ששילמו מחיר כבד לאורך שנתיים וחצי של לחימה. אנחנו מוכנים להביא משאבים ואנשים הכי טובים שיש לכל ארגון, ואני קורא לכם: כל מקום שרוצה לעשות איתנו שיתוף פעולה, נדע להביא משאבים גם להכשרה, גם להשמות וגם למיונים כדי להצליח לתת עדיפות למשרתי המילואים".

"עד 7 באוקטובר צה"ל התמקד כמעט אך ורק במשרת המילואים עצמו. מאז אנחנו רואים שינוי ביחס למשפחות וגם למעסיקים, אבל עוד יש דרך ללכת", אמר אופיר טל, ממייסדי העמותה למען משרתי המילואים, בפאנל על הנושא.

לדבריו, במשך שנים נאלצו המעסיקים לשאת לבדם בעלות מלוא הזכויות הסוציאליות וההפרשות הפנסיוניות של עובדיהם שבמילואים וקיבלו שיפוי מהמדינה רק על עלות שכר הבסיס של משרת המילואים. "היום, אחרי 7 באוקטובר ואחרי מאבק, יש אמנם החזר של 20% משווי השכר, אבל גם הוא לא באמת משקף את עלויות ההעסקה האמיתיות, וגם לא את העלות של שכירת עובד חלופי ושל הפגיעה בתהליכי העבודה. אנחנו רוצים לראות שהמעסיקים יקבלו לפחות החזר מלא על מה שהם משלמים לחיילי המילואים. זה נשמע טריוויאלי, אבל לצערי זה לא המצב".

טל הדגיש כי מסקר של הלמ"ס עולה שלמעלה מ-80 אחוז מחיילי המילואים חוו פגיעה כלכלית, ולמעלה ממחצית חוו חוסר ביטחון תעסוקתי. "אין ספק שחיילי מילואים רבים מרגישים שהם לא יכולים להמשיך להחזיק בעבודתם בין סבב לסבב".

עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים בכנס אילת לעבודה (צילום: אסף צבי)

"צריך להסתכל על מקומות העבודה כעל מקום משקם ומרפא", אמרה עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר משותפת של ועדת העבודה של נשיאות הארגונים העסקיים. "עבודה זו לא רק פרנסה. זו הגדרה עצמית, מטרה, סיבה לקום בבוקר. זה ערך בפני עצמו. זה גם פרנסה בכבוד ועצמאות. צריך לסייע למעסיקים לסייע ללוחמים".

וקסמן חילי הדגישה כי לצד פיצוי ההולם את הוצאות השכר האמיתיות של המעסיק, שאינן מסתכמות ב-20%, בייחוד כשמדובר בעובדים במקומות עבודה מאורגנים עם הסכמים קיבוציים. המעסיקים זקוקים גם ליותר ודאות מהמערכת הצבאית. "הצבא חייב להבין שזה אירוע הוליסטי. שצריך להודיע למעסיקים הרבה יותר מסודר ומוקדם על ההיעדרויות הצפויות של עובדים, מתי הן יהיו ולכמה זמן. זה חשוב כי היעדרויות צפויות אפשר לנהל, והיעדרויות לא צפויות קשה יותר לנהל — וזה יוצר נזקים בלתי הפיכים למעסיקים. הצבא חייב להבין ששירות המילואים משפיע באופן ישיר על שוק העבודה".

וקסמן חילי הדגישה את החשיבות הרבה שהמעסיקים רואים בקליטת נכי המלחמה והלומי הקרב, אלא שלשם כך נדרש, לדבריה, גם סיוע משמעותי של המדינה. "מגיעים המון הלומי קרב, מאובחנים ושאינם מאובחנים, חזרה לשוק העבודה. המון היעדרויות ולצידן המון נוכחות נפקדות במקום העבודה. המעסיקים נכנסים תחת האלונקה ועושים הרבה מאוד למען חיילי המילואים ובני הזוג מתוך שותפות גורל אמיתית. אבל זה חייב לבוא גם עם איזו שהיא כוונה אמיתית של המדינה, שלא רק מצפה מהמעסיק לעשות דברים אלא גם מסייעת לו לעשות".

יועמ"שית משרד העבודה, עו"ד דבי ספיר אליעזר, סיפרה שבשנים 2024–2025 היו מעל 700 פניות למינהל הסדרה ואכיפה במשרד בנוגע לתשלום שכר, הפרשות פנסיוניות ופגיעה בזכות לשוויון של חיילי מילואים. "פיתחנו נוהל של פנייה קודם כל למעסיק ליידע שאסור לפטר או שהוא חייב בתשלום השכר. במסגרת הזו כ־400 פניות קיבלו מענה, והמינהל טיפל ב־300 הפניות האחרות בכלים אחרים. בנוסף לכך, יש את ועדת הפיקוח שהוקמה כחלק מצו ההרחבה להסכם הקיבוצי, שדנה בכ-116 פניות של מעסיקים, בגלל שזו מסגרת טריפרטיטית זה אפשר שיח עם המעסיקים, ומעל 90% מהפניות נפתרו בדיאלוג. משרד העבודה ימשיך לטפל גם בשנה הקרובה".