מזכיר המדינה מרקו רוביו ניסה אמש (שבת) לאחות את הקרע ההולך ונפער בין אירופה לאמריקה בנאום שנשא בוועידת מינכן לביטחון. פחות מחודש לאחר שהמחלוקת הגיעה לשיאה בפורום הכלכלי בדאבוס, שבו עלו על הפודיום בזה אחר זה מנהיגים אירופאים והאשימו את הממשל האמריקני ביצירת "עולם ללא חוקים", הופיע מזכיר המדינה ובפיו בשורה של אחדות.
"אכפת לנו מאוד מהעתיד שלכם ושלנו", אמר רוביו למנהיגי אירופה. "גם אם לפעמים אנחנו לא מסכימים, חילוקי הדעות שלנו נובעים מתחושת הדאגה העמוקה שלנו לאירופה שאיתה אנחנו מחוברים – לא רק כלכלית, לא רק צבאית, אלא גם רוחנית ותרבותית. אנחנו רוצים שאירופה תהיה חזקה. אנחנו מאמינים שאירופה חייבת לשרוד, משום ששתי המלחמות הגדולות של המאה הקודמת משמשות עבורנו תזכורת מתמדת של ההיסטוריה לכך שבסופו של דבר, גורלנו שזור ותמיד יהיה שזור בגורלכם, משום שאנחנו יודעים שגורלה של אירופה תמיד יהיה רלוונטי לגורלנו".
המילים המאחדות של מזכיר המדינה נישאו על אותה במה שבה הכריז בשנה שעברה סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס כי ארה"ב "לא תוכל להמשיך לספק תחמושת והגנה לאירופה באותה עוצמה", וכי האירופאים "חייבים להסתדר לבד" בכל הנוגע לסכסוכים ביבשת שלהם. דבריו של רוביו מסמלים שינוי כיוון במדיניות החוץ של הבית הלבן, וניסיון למצוא שותפים מערביים לחזון ולתפיסת העולם, והם התקבלו בצהלות ובמחיאות כפיים רמות, גם תוך כדי דבריו.
בחודש שחלף בין פורום דאבוס, שבו הגיעה לשיא המתיחות בין ארה"ב לאירופה, בריטניה וקנדה בשל כוונת וושינגטון להשתלט על גרינלנד והקמת 'פורום השלום של טראמפ' כגוף אלטרנטיבי למועצת הביטחון של האו"ם, ביקרו ראשי ממשלות בריטניה, קנדה ופינלנד בסין, במה שנתפס כניסיון לסמן לאמריקאים כי יש תחליף לשותפות עמם.
אתמול עלה מזכיר המדינה רוביו על הפודיום במינכן וניסה לסמן כיוון חדש. הוא התייחס לטעויות החמורות שעשו לדבריו ארה"ב ואירופה יחד כשהעבירו את התעשייה למזרח אסיה, פתחו את הדלת למיליוני מהגרים וניסו לבסס סדר עולמי 'חופשי' שבו כוחות השוק והמסחר יובילו לשלום עולמי, תוך מחשבה מוטעית שהלאומיות היא רק חסם שיחלוף מן העולם. הוא הצר על כך שאירופה וארה"ב ויתרו על הריבונות שלהן למען ערכים מופשטים כמו שוויון, בתוך הדי האופוריה של סוף המלחמה הקרה, ונתנו בכך לכוחות אחרים לעלות, לצמוח ולהיות אלה שמכתיבים את הטון.
"השאלה הבסיסית שעלינו לענות עליה היא על מה בדיוק אנחנו מגינים, כי צבאות אינם נלחמים למען מושגים מופשטים", אמר רוביו. "צבאות נלחמים למען עם; צבאות נלחמים למען אומה. צבאות נלחמים למען דרך חיים. ועל זה אנו מגינים: על ציוויליזציה גדולה שיש לה את כל הסיבות להיות גאה בהיסטוריה שלה, בטוחה בעתידה, ושואפת תמיד להיות אדונית לגורלה הכלכלי והפוליטי.
"הדה-תיעוש לא היה בלתי נמנע. זו הייתה בחירה מודעת של מדיניות, מפעל כלכלי בן עשרות שנים שגזל מאומותינו את עושרן, את יכולות הייצור שלהן ואת עצמאותן. אובדן הריבונות בשרשרת האספקה שלנו לא היה תוצאה של מערכת סחר עולמית משגשגת ובריאה. זה היה טיפשי. זו הייתה טרנספורמציה טיפשית, אך מרצון, של הכלכלה שלנו, שהותירה אותנו תלויים באחרים לצרכינו ופגיעים בצורה מסוכנת למשברים. הגירה המונית יצרה משבר שמשנה ומערער את היציבות של חברות בכל רחבי המערב".
רוביו קרא לעמיתיו האירופאים לבנות תעשיות חדשות, להגביר את הפיקוח על הגבולות ולהחזיר את הריבונות והשליטה המלאה על שרשראות האספקה למדינות המערב. ואז עבר לדבר על הצורך ברפורמה בארגונים הבינלאומיים ובראשם האו"ם, ועל הכישלון שלהם בפתרון סכסוכים: "איננו צריכים לנטוש את מערכת שיתוף הפעולה הבינלאומית שיצרנו, ואיננו צריכים לפרק את המוסדות הגלובליים של הסדר הישן שבנינו יחד. אך יש לעשות בהם רפורמה. יש לבנות אותם מחדש.
"לא נוכל להתעלם מכך שכיום, בנושאים הדחופים ביותר שלפנינו, אין לאו"ם תשובות והוא כמעט לא מילא שום תפקיד. הוא לא היה יכול לפתור את המלחמה בעזה. במקום זאת, הייתה זו ההנהגה האמריקאית ששחררה שבויים משובים ברברים והביאה להפסקת אש שברירית. הוא לא פתר את המלחמה באוקראינה. נדרשה מנהיגות אמריקאית ושותפות עם רבות מהמדינות כאן היום רק כדי להביא את שני הצדדים לשולחן. האו"ם היה חסר אונים בניסיון לרסן את תוכנית הגרעין של אנשי הדת השיעים הרדיקליים בטהרן. זה דרש 14 פצצות שהוטלו בדיוק רב ממפציצי B-2 אמריקאים. והאו"ם לא היה מסוגל להתמודד עם האיום על ביטחוננו מצד דיקטטור נרקו-טרוריסט בוונצואלה. במקום זאת, נדרשו כוחות מיוחדים אמריקאים כדי להביא את הנמלט הזה לדין.
"בעולם מושלם, כל הבעיות הללו ועוד היו נפתרות בדיפלומטיה. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם, ואנחנו לא יכולים להמשיך לאפשר לאלה שבאופן בוטה וגלוי מאיימים על אזרחינו כדי להגן על עצמם מאחורי הפשטות של החוק הבינלאומי שהם עצמם מפרים באופן שגרתי. זו הדרך שהנשיא טראמפ וארה"ב יצאו אליה. זו הדרך שאנו מבקשים מכם כאן באירופה להצטרף אלינו".
שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס הגיבה לדברי רוביו ואמרה כי אירופה אינה עומדת בפני דעיכה ציוויליזציונית שעלולה להוביל להיעלמותה. בפאנל שארגנה רשת Euronews בשולי הוועידה במינכן, דחתה קאלאס את הטענות הביקורתיות כלפי אירופה ותיארה את החיים באירופה כ"סטנדרט חיים מצוין והישגים חברתיים".
ארבע הנקודות של מרץ
נאום רוביו היה גם תשובה מסוימת לנאום הפתיחה של ועידת מינכן שנשא מארח הכנס, הקנצלר פרידריך מרץ. בנאומו, שניסה להיות 'קריאת השכמה' לאירופה בנוגע לצורך להתחמש ולהיות מסוגלת להגן על עצמה, ערער הקנצלר מרץ על התפיסה שלפיה ארה"ב יכולה לתת את הטון לבדה, ואמר: "אם לאחר נפילת חומת ברלין היה רגע חד-קוטבי בהיסטוריה, הרי שהוא חלף מזמן. בכל מקרה, תביעת המנהיגות של ארה"ב מאותגרת, אולי אף אבדה".
בהמשך נאומו מתח ביקורת קשה על התחרות בין מעצמות העולם על שליטה, ועל כך שארה"ב מנסה להדביק את הפערים ובכך רק מסלימה את מאבקי הכוח, ובתוך כך אירופה מצויה במשבר עמוק: "בואו נחשב מסלול מחדש לגבי היכולות שלנו. מבט חטוף: התוצר המקומי הגולמי של רוסיה מסתכם כיום בכשני טריליון אירו. זה של האיחוד האירופי גבוה כמעט פי עשרה. ובכל זאת, אירופה אינה חזקה היום פי עשרה מרוסיה. הפוטנציאל הצבאי, הפוליטי, הכלכלי והטכנולוגי שלנו הוא עצום. אך עדיין לא ניצלנו אותו במידה הנדרשת".
הקנצלר מרץ פרש תוכנית גרמנית בת ארבע נקודות שמטרתה להדביק את הפער: 1. להפוך את הצבא הגרמני לחזק ביותר באירופה כחלק ממהלך רחב של חיזוק עצמאות צבאית, פוליטית, כלכלית וטכנולוגית; 2. איחוד וחיזוק אירופה: אירופה ריבונית היא התשובה הטובה ביותר שלנו לעידן החדש. מרץ דיווח כי פתח בשיחות עם עמנואל מקרון עמיתו הצרפתי על הרתעה גרעינית אירופית; 3. שותפות טרנס-אטלנטית חדשה. מרץ עבר לדבר באנגלית על הצורך בחידוש וחיזוק השותפות בין אירופה לארה"ב ואמר כי "בזמנים של יריבות בין מעצמות, אפילו ארה"ב לא תהיה חזקה מספיק לעשות הכול לבד"; 4. רשת חזקה של שותפויות גלובליות: "קנדה ויפן, טורקיה, הודו, ברזיל וגם דרום אפריקה, מדינות המפרץ ואחרות ימלאו כאן תפקיד מפתח. אנחנו רוצים להתקרב למדינות הללו, מתוך כבוד הדדי ואורך רוח. אנחנו שותפים לאינטרס הבסיסי בסדר פוליטי שבו ניתן לסמוך על הסכמים, שבו אנחנו מסוגלים להתמודד יחד עם בעיות גלובליות ושבו אנחנו יכולים בעיקר ליישב סכסוכים בינינו בדרכי שלום".
