תוכנית מתאר ארצית ראשונה למתקנים אגרו-וולטאים אושרה היום (ראשון) בממשלה. המתקנים הם שדות המשלבים פעילות חקלאית לצד ייצור אנרגיה סולארית. האישור ניתן בהמשך לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה מלפני כחודש. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה התוכנית המלאה, וגורמים שונים בשוק האנרגיה המתחדשת טענו כי טרם ראו אותה. כחלק מהתוכנית אושרו פיילוטים ממגוון סוגים. גורמים בשוק מקווים שהמהלך יוביל רשויות מקומיות לאפשר פרויקטים נוספים.

"אני מברכת על אישור התמ"א, מדובר במהלך חיובי שמסדיר שטחים רחבים יחסית לפיילוטים חדשים", אומרת ל'דבר' דורית בנט, מומחית לאנרגיה מתחדשת. "עם זאת, צריכה להיות הרבה גמישות של הממסד התכנוני והחקלאי, ודו-שיח מאוד גמיש עם תוצאות הפיילוטים".

האנרגיה האגרו-וולטאית היא תחום חדש וניסיוני יחסית בעולם האנרגיות המתחדשות, שישראל נחשבת בו לגורם מוביל. לאחר ניסויים ראשוניים, בעיקר בנגב, מדובר בפעם הראשונה שמתקנים אגרו-וולטאים יוקמו בהיקף רחב. אף שבעבר הושגו הצלחות, במידה רבה מדובר בהמשך ההתנסות עם תחום שעוד נמצא בחיתוליו.

הסיבה למורכבותה של הטכנולוגיה האגרו-וולטאית היא הצורך לשלב בין צמיחה תקינה ומיטבית של הגידולים החקלאיים, לניצול מרבי של פני השטח לייצור מקסימום אנרגיה. במצב האידיאלי, אמור השילוב לאפשר לגידולים את כמות השמש המדויקת שהם זקוקים לה, ועדיין לנצל מקסימום שמש לייצור אנרגיה. אולם ההגעה לאיזון כזה אינה פשוטה, ופעמים רבות הופכת את המתקן לבעל נצילות מעטה מדי, או פוגעת בגידולים. השילוב של טכניקות שונות והתאמתן לסוגי גידולים שונים הופך את התחום האגרו-וולטאי לכזה שיש בו עוד הרבה מאוד מחקר לפני שיגיע לבשלות מלאה, אך גם לכזה שיש בו הזדמנויות רבות למחקר ופיתוח.

לצד חששם של חקלאים רבים כי המעבר למתקנים לא מספיק יעילים של אגרו-וולטאי יביא להחלפתה של החקלאות בשדות אנרגיה, חקלאים ויזמים רבים אחרים רואים בתוכנית הזדמנות פז להרחבת משק האנרגיה לשטחים רחבים נוספים ולחיזוק החקלאות.

על פי הודעת משרד האנרגיה התוכנית קובעת סטנדרט תכנוני אחיד לכלל המתקנים, בשאיפה לאפשר יציבות וודאות למתקנים ולאפשר הקמת מתקנים בהיקפים נרחבים.

עם זאת, אחד המכשולים שהתגלו בעבר הוא תשתית החשמל בישראל, שנמצאת בפיגור ניכר אחרי צמיחת האוכלוסייה עוד משנות ה-90, בין היתר בשל המאבקים בין האוצר לחברת החשמל בשנים שלפני הרפורמה בחשמל. פיגור זה מקשה לחבר כמויות גדולות של חשמל לרשת הרחק מנקודות הכובד שלה, ויוצר מעין 'פקקי תנועה' אנרגטיים. אף שהגירעון החל להיות מצומצם בשנים האחרונות על ידי השקעות מאסיביות של חברת החשמל, ייתכן שהדבר עלול לגרור בפועל עיכוב ביישומה של תוכנית המתאר.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "מתן התוקף מהממשלה הוא אבן דרך קריטית במדיניות האנרגיה הלאומית. השימוש בטכנולוגיה אגרו-וולטאית מאפשר להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת בדרך חכמה ויעילה, תוך שמירה על חקלאות פעילה. זהו פתרון אסטרטגי ומפתח לעמידה ביעדי 2030 ולחיזוק החוסן הלאומי לטווח הארוך".

רפי אלמליח, מנכ״ל מנהל התכנון: "מדובר בנדבך חשוב בתפיסת מנהל התכנון לניצול מיטבי של הקרקע. בעידן של שינויי אקלים וצורך גובר באנרגיה, הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע את הפיכתם למתקני תשתית בלבד. אישור התוכנית הוא אבן דרך משמעותית, אך הוא חלק ממהלך רחב יותר שאנו מובילים כחלק מהתוכניות האזוריות המקודמות בימים אלה. בכל תוכנית אזורית נבחן את סל הפתרונות האנרגטיים המתאימים למרחב, בהתאם לצרכיו ולמאפייניו, כדי להבטיח ניצול יעיל של הקרקע ופתרונות תשתית המותאמים לאופי של כל אזור ואזור".