סערה בדיון בכנסת על הרפורמה במשק החלב: ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) החל בהקראת סעיפי החוק, לקראת אישורו הסופי, למרות שהמו"מ עם משרד החקלאות לא התקדם. שר החקלאות אבי דיכטר הגיב בחריפות ואיים: "על מהלכים כוחניים נגיב בכוח, עד למליאה".

במרכז הדיון עמדה חוות דעת שלילית מאד ביחס לחוקיות לרפורמה שכתב עו"ד איתי עצמון, יועמ"ש הוועדה מטעם הכנסת, בה קבע שמדובר בפגיעה לא מידתית בזכות הקניין, בהליך חקיקה חפוז ובעל השפעות רוחביות שלא נבחנו. עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזרוב שביקש להציג מחקרים שסותרים את הרפורמה הוצא מהדיון בטענה ש"התפרץ ללא רשות דיבור".

סערה בוועדה: "אותי אתה מקצר?"

החוק שיביא להפסקת התכנון במשק החלב בישראל נידון בימים אלה בוועדה למיזמים ציבוריים, במסגרת דיוני חוק ההסדרים הצמוד לתקציב. החוק מקודם על ידי שר האוצר סמוטריץ' למרות מחלוקת חריפה עם גורמים מקצועיים במשרד החקלאות, והתנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת. באופן חריג עבר החוק לדיון בוועדה שבראש עומד ח"כ מהציונות הדתית, ולא לוועדת הכלכלה שעוסקת בנושא מסוג זה.

בדיון היום החל טל בהקראת החוק, צעד שנועד לקרבו לקו הסיום בו יאושר בוועדה, וזאת למרות שלא הושגו הסכמות עם הרפתנים או עם משרד החקלאות.

דיכטר פנה ליו"ר הוועדה: "נכנסנו לשיחות בימים האלה, כולל בלילה האחרון. אני דורש ממך לקחת שבועיים, לעשות את הדיונים ואת הקראת החוק לדחות בשבועיים. לעשות את זה היום זה מהלך כוחני ואם הוא ייעשה, אנחנו נגיב במהלך כוחני. אנחנו נפעיל את כוחנו".

ח"כ טל ביקש מהשר לקצר, והח"כים נוזפים בו על כך. דיכטר ענה בכעס: "אני השר הממונה על הנושא. אותי אתה מקצר?"

במסגרת הדיון הסוער יו"ר הוועדה את עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב-יסודות, שביקש להציג נתונים שנוגעים לרפורמה על בסיס דוחות ומחקרים שעשה הפורום. טל דחה את הצגת הנתונים של בן צור מתחילת הדיונים, ונמנע באופן עקבי מלתת לו להתייחס לדברים.

דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב: "אני מתריע בשער על מה שקורה פה. ביקשתי שמכון יסודות יציגו את עמדתם באופן סדור ומקצועי. הבאנו אנשי מקצוע שיפוררו את הרפורמה ההרסנית מכל היבט קיים. יש פה רפתנים שנתתם להם להילחם על החיים שלהם תוך 35 יום בלבד, לא קיבלנו הזדמנות, ובכל זאת אתם מתעקשים על לוחות הזמנים הללו. להקריא את החוק מבלי לשמוע את אנשי המקצוע, זה לקדם את החוק מבלי לשמוע את הנתונים והעמדה הסדורה שלנו, שהולכים להיפגע."

"יש כ-1000 עובדים ישירים ברפתות" אמר רום דביר, יו"ר איגוד עובדי החקלאות ההסתדרות. "האם הפיצויים יכללו את העובדים? מה קורה עם העובדים האלה? נהלו מו"מ אתנו, נציגי העובדים. דיברו פה על ביטחון וביטחון המזון, מה עם ביטחון תעסוקתי ותעסוקה בפריפריה? ההסתדרות מצפה שהעובדים יילקחו בחשבון ולא תיתן להפקיר אותם."

חוות הדעת החריפה: אי ודאות בלתי סבירה, קושי חוקתי, חקיקה חפוזה

במסגרת העדיון הציג יועמ"ש הוועדה עו"ד איתי עצמון, חוות דעת חריפה במיוחד נגד הרפורמה ואופן העברתה, הממשיכה את הביקורת שהביעה עליה  יועמ"שית הכנסת שגית אפיק. בין היתר הצביע עצמון על הבעיות האות:

• עצם הכללת הפרק בחוק ההסדרים מעוררת קושי משמעותי – ובנוסף העברת לוועדה מיוחדת במקום ועדת הכלכלה.
• לוחות הזמנים ויצירת אי-ודאות: לפי הנוסח המוצע ביטול משטר המכסות ייכנס לתוקף עם העברת החוק, ומחיר המטרה יופחת בשיעור של 15% בתוך שלושה חודשים.
  לא נמצא בהצעה הסבר מדוע נבחר דווקא שיעור של 15% ולא אחר. השילוב בין השניים בפרק זמן כה קצר עלול להביא לכך שחלק מהרפתות יהפכו להפסדיות בתוך שלושה חודשים, מבלי שניתנה להן אפשרות ממשית להיערך לכך. בכך נוצרה, לשיטתו, אי-ודאות בלתי סבירה בענף.
•  סמכות שר האוצר והיעדר פיקוח פרלמנטרי: התקופה של שלושה חודשים ניתנת להארכה בסמכות בלעדית של שר האוצר, מבלי שנקבעו בחוק אמות מידה להפעלת שיקול הדעת ומבלי שנקבע מנגנון של פיקוח פרלמנטרי. לדברי עצמון, מן הראוי היה לאפשר לכנסת לדון בהארכת התקופה במסגרת ועדת הכלכלה.
• פגיעה בקניין, קושי חוקתי בשל הפגיעה בזכות הקניין של הרפתנים: הדין לאורך השנים ראה במכסות החלב קניין של הרפתן.  קיימות הוראות ותקנות מפורטות המסדירות את אופן קביעת המכסות. גם כאשר הופחתו מכסות בעבר, נקבע כי רפתן רשאי לפדות את מכסתו לפני ההפחתה, ולא לאחריה, כפי שמוצע כעת.
•  תחולה על ענף הצאן: חוק תכנון משק החלב חל גם על ענף הצאן. לפי הצעת החוק, משטר התכנון בענף זה יבוטל עם העברת החוק, אך המגדלים לא יקבלו הגנה או מנגנון פדיון מכסות. עצמון ציין כי חסר בהצעה הסדר מתאים לענף הצאן.
• היעדר הוראות בדבר תמיכות ישירות: במסמך המקצועי שהגיש משרד האוצר מדובר על מעבר לשוק חופשי תוך מתן תמיכה ישירה למגדלים. ואולם, בהצעת החוק עצמה אין הוראות אופרטיביות לעניין תמיכות אלה, למעט תוכנית הפדיון. לשיטתו, קיים פער בין ההצהרות המקצועיות לבין ההסדר החקיקתי המוצע.
•  תיקון חוק התחרות הכלכלית וביטול הפטור החקלאי: הצעת החוק כוללת תיקון לחוק התחרות הכלכלית, ובמסגרתו ביטול הפטור החקלאי מהסדר כובל לגבי מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית. עצמון הדגיש שסוגיה זו ראויה לדיון מעמיק ואינה קשורה בהכרח למשטר התכנון בענף החלב, שכן הפטור חל גם על ענפים שאין בהם תכנון.
•  שינוי נקודת האיזון בין השרים: עצמון ציין כי אין זה סוד שמשרד החקלאות וביטחון המזון הביע התנגדות לרפורמה. יישום ההסדר, לדבריו, צפוי לפגוע בסמכויות שר החקלאות הקיימות כיום.

רוני מר, מהלשכה משפטית של משרד האוצר הגיב לחלק מהטענות ואמר כי "התוכנית שמונחת על שולחן הוועדה כוללת פיצוי ברור ומפורט לרפתנים שיבחרו לפדות את הליטרים המוגנים. לפי תקנות המכסות וועדת המכסות יכולה להפחית במכסות מסיבות שונות. יצרן שבוחר שלא לפדות את המכסות לא יוכל לקבל פיצוי. מדובר על שינוי מדיניות הממשלה, והמחוקק יכול לשנות את הכללים".

עוד אמר: "תוכנית פדיון המכסות וההסדר שמוצג הוא מאוזן ומידתי. אנחנו עובדים על כללי פדיון המכסות כדי שתהיה תוכנית לסבב ראשון של פדיון עם תחולת הרפורמה. לגבי חלוקת הסמכויות בין שר החקלאות לשר האוצר, יש בחקיקה מגוון דברים לקבוע כיצד לקבוע חקיקת משנה. זה יכול להיות בהתייעצות או בדרך אחרת."

גפני: "לא ברור אם יוזלו המחירים"

אלעד מעלימי, רפתן ממושב פטיש, בתגובה לעמדת הלשכה המשפטית של משרד האוצר: "אתה אונס אותי לפדות את המכסה. אתה מכריח אותי לפרוש. אתה מפחית את הרווח שלי ואונס אותי לסגור את הרפת. אני לקחתי הלוואות על בסיס המכסות האלה. מנהל הבנק שלי רואה את הדיון ומחר אני אצטרך להחזיר 8 מיליון שקלים כי אתם מודיעים שהמכסה שלי לא שווה כלום בעוד 3 חודשים. אני לא אוותר על העניין הזה."

"יש פה 2 דברים ברורים: הראשון שמשפחות החקלאים הם יפגעו ויהיו כאלה שישארו בלי פרנסה, והדבר השני הוא שהחקלאים יושבים על גבולות המדינה" אמר ח"כ משה גפני (יהדות התורה). מה שלא ברור הוא האם יוזלו המחירים. זה לא קרה בשום רפורמה שהעבירו עד היום. כל השנים אנחנו מטפחים את החקלאים שיושבים על הגבולות. אסור להעביר אתה רפורמה בצורה חפוזה מבלי שמתקיים דיון אמיתי. אני בעבר עצרתי דברים שראש הממשלה ביקש שאעביר. אני מציע ליו"ר הוועדה לעשות כך."

אמיר אהרון מנכ"ל מחלבות גד: "אנחנו עומדים בפני בניית מחלבה חדשה באזור התעשייה תימורים. הרפתנים לא חוששים אלא מבועתים. כמו אדם שיום אחד באים ומודיעים לו שהבית שלו, שהוא השקיע בו מיליונים והתחייב ולקח הלוואות, לא שווה כלום. לבוא לרפתנים לדחוף להם בגרון ולנטוש אותם לפת לחם זה לא הגון, לא ציוני, לא אחראי ולא רציני. אף אחד לא יודע להבטיח שיהיה פה מחר. ראוי שניתן לרפתנים שלנו ביטחון וודאות. זאת יריקה בפנים של הרפתנים. אני אומר את זה כתעשיין וכאזרח ישראל."